אלכסיי הרלאמוף
.jpg) | |
| לידה |
18 באוקטובר 1840 Dyachevka, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1925 (בגיל 84) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1868) |
| פרסים והוקרה |
מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות אביר בלגיון הכבוד מסדר ולדימיר הקדוש דרגה רביעית עם חרבות וקשת |
  | |
אלכסיי הרלאמוף ( באנגלית: Alexei Harlamoff 1840–1925 ) היה צייר רוסי, שבדרך כלל חתם את שמו באלפבית הלטיני בשם הרלאמוף.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1840-1869: סנט פטרסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסיי הרלאמוף נולד למשפחה של צמיתים ב-18 באוקטובר 1840 בכפר דיאצ'בקה ליד סראטוב על נהר הוולגה. בשנת 1850 זכו הוריו בחופש שלהם. הרלאמוף הפך לתלמיד אורח באקדמיה האימפריאלית לאמנויות בסנט פטרסבורג בשנת 1854. שלוש שנים לאחר מכן הוענק לו מדליית כסף מדרגה שנייה עבור ציור.
ב-1863 הוענקו לו שתי מדליות כסף מדרגה ראשונה, עבור ציור ועבור סקיצה. בשנת 1865 הוא הציג את הציור בקנה מידה גדול שלו "חנניה בדמשק" לפני השופטים, אך לא זכה בתחרות על מדליית זהב מדרגה שנייה. אולם בשנה שלאחר מכן הוא כן זכה בפרס זה, על ציורו "הטבילה". הוא השלים את לימודיו ב-1868, זכה במדליית זהב מהשורה הראשונה על "שובו של הבן האובד", וקיבל מלגה מהאקדמיה ללימודים בפריז ב-1869.
1869-1874: פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1870 קנתה הצארינה מריה אלכסנדרובנה את אחד מציוריו של הרלאמוף. באפריל הוא שלח את מכתבו הראשון מפריז לסנט פטרסבורג. הוא בילה את ספטמבר ואוקטובר של אותה שנה בנורמנדי ובדרום הולנד עם אלכסיי בוגוליובוב. הוא גם נסע לבריסל וללונדון, שם ביקר בתערוכה של מאסטרים ישנים. בנובמבר האקדמיה לאמנויות הזמינה אותו להעתיק את ״שיעור האנטומיה״ של רמברנדט והוא נשאר בהאג.[3]
מאביב 1871 ועד סתיו 1872 העתיק הרלאמוף את שיעור האנטומיה ברישום ובשמן. במהלך קיץ 1871 הוא חזר לנורמנדי. בנובמבר 1872 האקדמיה הקיסרית בסנט פטרסבורג שילמה לו 1,500 רובל עבור העותק של רמברנדט.
ב-1872 פגש הרלאמוף את לאון בונה וביקר בסטודיו העצמאי שלו. כמו כן, הוענקה לו מדליית ארד בתערוכה העולמית בווינה. מזכיר האקדמיה לאמנויות, פיטר פ. איסייב, דחה את בקשתו של בוגוליובוב להעניק להרלאמוף פרופסורה. בדצמבר דיווח בוגוליובוב למועצה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות על הצלחתו הנראית לעין של הרלאמוף בהדרכתו של בונה.
בתערוכת האביב של האקדמיה האימפריאלית לאמנויות, דיוקנו של ״החרט פוזהלוסטין״ זיכה אותו בתואר חבר האקדמיה לאמנות. מאפריל ואילך הצטרף הרלאמוף לערבי הציור במעונו של בוגוליובוב. בערך בזמן הזה איוואן טורגנייב הזכיר את הרלאמוף בפעם הראשונה במכתב, שאת ציוריו קונים סוחרי האמנות הפריזאי אדולף גופיל והמוסקובאי האספן דימיטרי פ' בוטקין. הרלאמוף החל להתרועע עם טורגנייב ואמנים רוסים אחרים בפריז. ביוני צייר הרלאמוף דיוקן של הצאר אלכסנדר השני בבאד אמס, ובילה את שארית הקיץ בספרד.
הצלחה: 1874 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1875 השלים הרלאמוף דיוקן של אלנה טרטיאקובה בשמלת ערב. הוא התחיל דיוקן של טורגנייב, אותו סיים בדצמבר. בתקופה זו הוא קיבל גם משימות אחרות. במהלך השנה הזו הוא החל לצבור פופולריות בקרב סוחרי אמנות בריטיים. בראש השנה ובתחילת 1876 ביקר ברוסיה.
בשנת 1876 הגיעה זמרת הסופרן הצעירה פליה ליטווין מסנט פטרסבורג והחלה לקחת שיעורים אצל פאולין ויארדוט-גרסיה. טורגנייב רכש מבוגוליובוב את אחד מציוריו של הרלאמוף, בשם ״צוענייה״. הרלאמוף הצטרף לחברה לתערוכות אמנות באקדמיה האימפריאלית לאמנויות.
בשנת 1879 ביקש פיטר פ. איסייב מהרלאמוף לשתף פעולה בקישוט קתדרלת ישו המושיע במוסקבה. בפעם הראשונה הרלאמוף הציג כאורח בתערוכת האמנות של הנודדים. איוואן קראמסקוי שכנע את הרלאמוף לעבור מהחברה לתערוכות אמנות באקדמיה האימפריאלית לאמנויות אל הנודדים.
בשנת 1888, על פי הצעתו של בוגוליובוב, הציג ולדימיר סטאסוב ציור של הרלאמוף את טורגנייב בתערוכת הנודדים. הוא גם הציג בתערוכה הבינלאומית בגלאזגו. בשנה שלאחר מכן הצטרף הרלאמוף לוועדה המארגנת של התערוכה העולמית בפריז, שם הציג אחד עשר מציוריו באותה שנה.
שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1891 ארגן הרלאמוף את יובל ה-50 לפעילותו של בוגוליובוב. בתערוכת הנודדים ה-19 בסנט פטרבורג רכשה צארינה מריה פדורובנה את ציורו ״דיוקן של נערה צעירה״. כאשר נפטר בוגוליובוב ב-1896 היה הרלאמוף מועמד ליושב ראש אגודת האמנים הרוסים.[4]
בשנת 1900 הוא הציג שוב בתערוכה האוניברסלית בפריז, ולאחר הפסקה של שמונה שנים השתתף שוב בתערוכת הנודדים. בשנת 1902 זכה הרלאמוף במדליית ולדימיר הקדוש.
הרלאמוף מת ב-10 באפריל 1925 בסטודיו שלו בשדרות דה רוצ'וארט, פריז.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
נערה עם צעיף -
יופי רוסי -
קיץ -
אשה צעירה -
נערות הפרחים -
אשה צעירה בחדרה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסיי הרלאמוף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Directory of the Imperial Academy of Arts 1915, p. 210.
- ^ Alexei Harlamoff, Catalogue Raisonné, p.16
- ^ Lingenauber/Sugrobova-Roth (2007). Alexei Harlamoff. Düsseldorf: Edition Libertars
- ^ С. Н. Кондаков (1915). Юбилейный справочник Императорской Академии художеств. 1764-1914 (in Russian). Vol. 2. p. 210.