אמברוטייפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ותיק קרבות אנונימי ורעייתו. אמברוטייפ משנת 1860
נגטיב זכוכית מצד האמולסיה, ומאחוריו רקע בהיר ורקע כהה. ניתן לראות כיצד על רקע כהה, החלקים החשופים בנגטיב מחזירים אור, ונראים בהירים, והחלקים השקופים בנגטיב נראים כהים, בשל הקרע, והדימוי הנגטיבי הופך לפוזיטיבי. כך פועל האמברוטייפ
אמברוטייפ ממוסגר של השחקנית שרלוט סונדרס קשמן, 1859

אמברוטייפאנגלית: Ambrotype) היא שיטה לצילום דימוי פוזיטיבי על גבי לוח זכוכית, שטופל בתהליך הקולודיון (מכונה גם לוח רטוב). השיטה הומצאה ב-1854 בידי ג'יימס אמברוז קוטינג (James Ambrose Cutting 1814-1867) והייתה נפוצה בעיקר בארצות הברית. קוטינג השתמש בהמצאת הקולודיון של פרידריך סקוט ארצ'ר מ-1851, אך בשונה מארצ'ר, השתמש קוטינג בתהליך כדי ליצור דימוי פוזיטיבי ישיר. מקור השם מהמילה "ambrotos" ביוונית, שפירושה "בלתי מתכלה". באנגליה השיטה כונתה גם "קולודיון פוזיטיבי" (collodion positive).

האמברוטיפ נוצר על ידי צילום בשיטת הקולודיון של נגטיב בהיר מאוד (חשוף בחשיפת חסר) על גבי לוח זכוכית, והנחתו הפוך בתוך קופסה עם בד שחור (לרוב קטיפה). כשצופים בנגטיב הזכוכית על רקע כהה, הדימוי נראה פוזיטיבי (כלומר, הגוונים נראים מציאותיים - הבהיר נראה בהיר והכהה נראה כהה - ולא הפוכים כמו בנגטיב).

בנגטיב רגיל, האזורים הכהים שבאמולסיה הם האזורים הבהירים שבאובייקט המצולם. האזורים הכהים באובייקט המצולם נותרים כמעט שקופים בנגטיב. ואולם, כאשר מביטים בנגטיב הזכוכית על רקע כהה, האמולסיה מחזירה אור, ואילו האזורים השקופים נותרים שקופים, כך שרואים דרכם את הרקע הכהה. כך הופך הדימוי הנגטיבי לפוזיטיבי.

בצילומי האמברוטייפ השתמשו לרוב בצילומי דיוקנאות.

יתרונות האמברוטייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הפקה מהירה יותר, היות שלא נדרש שלב ההדפסה.
  2. עלות נמוכה יותר בחומרים ובזמן.
  3. חשיפה קצרה יותר.
  4. תצלומי אמברוטייפ זולים יחסית לדגרוטיפים, שהיו פופולאריים מאוד במשך שנים ובכל זאת דומים להם מאוד.
  5. התצלומים היו נוחים יותר לצפייה מן הדגרוטיפ (מבריקים פחות, ניתן לראותם בכל זווית).

חסרונות האמברוטייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. את האמברוטייפ אי אפשר לשכפל בהדפסה נוספת.
  2. מרווח הטונים של התמונה היה דל יותר מהדפס נייר, היא לקתה במיוחד בהיעדר פרטים באזורים הכהים.

משמעותה המעשית של התפשטות שיטת האמברוטייפ היה קירוב של הצילום לפשוטי העם. אנשים שעד אותה עת לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש דאגרוטיפ, יכלו כעת לרכוש תצלומי דיוקן של עצמם, שנראו טובים כמעט באותה מידה.

הצלם המילטון סמית המציא פטנט להחלפת בסיס הזכוכית במתכת שנצבעה בשחור. תצלומים מסוג זה נודעו בשם טינטייפ או פרוטייפ - כלומר תצלומי פח או ברזל. אלפים רבים של טינטייפים צולמו החל משנת 1856. טינטייפים / אמברוטייפים נצבעו לעתים קרובות ביד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]