אמילי קאר
 | |
| לידה |
13 בדצמבר 1871 ויקטוריה, קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1945 (בגיל 73) ויקטוריה, קנדה |
| מקום קבורה |
Ross Bay Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם, French modernism |
| יצירות ידועות |
Klee Wyck |
| פרסים והוקרה |
פרס המושל הכללי של קנדה לכתיבה לא בדיונית בשפה האנגלית (1941) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולומביה הבריטית (מאי 1945) |
|
www | |
  | |
אמילי קאר (באנגלית: Emily Carr; 13 בדצמבר 1871 – 2 במרץ 1945) הייתה אמנית וסופרת קנדית, חברת קבוצת השבעה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בויקטוריה (קולומביה הבריטית) בשנת 1871. לקאר ארבע אחיות וארבעה אחים שמתוכם רק אח אחד הגיע לגיל בגרות. הוריה היו ילידי אנגליה, הם נישאו בשנת 1863 ולאחר מספר שנות נדודים באירופה ובאיים הקריביים, עברו להתגורר בוויקטוריה, שם הקים האב חנות לממכר מוצרי מזון ומשקאות[1].
כילדה הייתה קרובה לאביה והוא היווה השפעה גדולה עליה. הוא עודד את עצמאותה של אמילי וטיפח את אהבתה הגדולה לטבע ולהיסטוריה. האב היה גאה במורשתו האנגלית אולם שאף להעניק לילדיו חינוך קנדי ושלח אותם לבתי ספר ציבוריים, אף על פי שבאותה עת חינוך בבית ספר פרטי נחשב לבחירה הראויה לילדים מן המעמד הבינוני[1].
עוד בצעירותה גילתה עניין רב באמנות. המסירות הגדולה שלה לאמנות ורגישותה הגדולה יצרו ריחוק בינה לבין אחיותיה, שלא הצליחו להבין את ההתעקשות שלה לעסוק באמנות למרות המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה המשפחה. למרות הפצרות הסביבה והתנגדות משפחתה, נשארה קאר נאמנה לתשוקתה לאמנות[2].
כשהייתה אמילי בת 14, נפטרה אימה ממחלת השחפת. אביה נפטר שנתיים לאחר מכן. לאחר מות הוריה, הועברה לחסות אחותה הבכורה אדית. קאר סלדה מן החינוך הקפדני של אחותה ושכנעה את האפוטרופוס שלה, ג'יימס לאוסון, לאפשר לה ללמוד אמנות בבית הספר לעיצוב של קליפורניה בסן פרנסיסקו, והיא החלה את לימודיה בבית הספר בשנת 1890 שם רכשה ידע בציור נופים וטבע דומם. לאחר שלוש שנים אולצה לשוב לוויקטוריה בעקבות הרעה במצב הכלכלי של המשפחה.
קאר החלה ללמד אמנות בסטודיו ובאמצעות חסכונותיה עברה בשנת 1899 להתגורר באנגליה והחלה ללמוד בבית הספר לאמנות וסטמינסטר בלונדון. במהלך לימודיה התמחתה בסטודיו של מספר אמנים גדולים בתחום ציור בצבעי מים, במסורת צבעי מים הבריטית של המאה ה-19[2].
בשנת 1910 למדה באקדמיה קולרוסי לאמנות בפריז. בפריז למדה ציור פוסט אימפרסיוניסטי וכן ציור בזרם הפוביזם. לאחר מכן שבה לאזור קולומביה הבריטית[3].
קאר בילתה את מרבית המשך חייה בקנדה. בשנת 1937 החלה בריאותה להתדרדר והיא עברה התקף לב, ולאחריו מספר התקפים נוספים. בריאותה הרופפת הקשתה אליה לצייר והיא החלה לעסוק בעיקר בכתיבה. כתיבתה זכתה לתגובות חיוביות ואף עובדה להסכתי רדיו.
נפטרה בשנת 1945 בוויקטוריה.
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת העיסוק של קאר באמנות התמקד בציורים אודות תרבות הילידים באזור ונקובר וקולומביה הבריטית. היא ערכה מספר מסעות לכפרי ילידים ותיעדה את עמודי הטוטם, את האנשים ואת חיי הכפר. המפגשים עם הילידים השפיעו על קאר עמוקות והביאו להחלטה להקדיש עצמה לתיעוד חייהם באמנות, היא הושפעה גם מאמנות הילידים שבעיניה הייתה מנוגדת לאמנות הבריטית אותה למדה, ההיכרות עם האמנות הילידית אפשרה לה להרחיב את נקודת המבט שלה על סביבתה ולהבין לעומק את מושא הציור שלה[4].
בקיץ של שנת 1912 ערכה מסע ציור אל האומות הראשונות באזור קולומביה הבריטית שארך כשישה שבועות, שתוצאותיו היו ציורי מים רבים, בהשפעת הסגנון הצרפתי אליו נחשפה במהלך לימודיה. קאר הציגה את הציורים בתערוכה בוונקובר, אולם זכתה לתגובות מעורבות ומעטות מן העבודות נמכרו[5]. לאחר חוסר הצלחה זה החליטה לשוב לוויקטוריה ועסקה בהשכרת דירות במבנה בבעלות המשפחה, וכן יצרה כדים ושטיחים בעיצובים ילידיים אותם מכרה לתיירים.
היה זה רק לאחר 15 שנים ששבה לעסוק בציור, לאחר שהוזמנה להשתתף בתערוכה באוטווה. בתערוכה זו הוצגו 31 מציוריה, וכן כדים ושטיחים. במהלך התערוכה פגשה חברים בקבוצת השבעה, עמם תיצור בהמשך חייה. תערוכה זו נחלה הצלחה גדולה והפכה לפתיחת התקופה הפורייה ביותר ביצירתה של קאר[5]. לראשונה החלה לקבל תגובות חיוביות רבות על יצירתה והפכה נודעת בזירת האמנות הקנדית וזכתה להכרה[4].
בשנת 1931 שינתה את נושא ציוריה והחלה להתמקד בציורי טבע ונוף, בדגש על יערות קולומביה הבריטית וציורי שמיים וחופים. בשנים הבאות המשיכה לפתח ולשכלל את סגנון הציור שלה, שהושפע גם מן השינוי לטובה שחוותה בחייה האישיים והמקצועיים, לאחר ההכרה לה זכתה בקהילה האמנותית.
השינוי ביצירתה של קאר באותן שנים בא לידי ביטוי גם בחומרים עמם עבדה. בעוד בעבר עבדה בעיקר בצבעי מים ושמן על קנבס, היא החלה להשתמש בצבעי שמן על נייר מנילה, שעלותו הייתה נמוכה ואותו יכלה לרכוש בכמויות גדולות. היא נהגה לערבב את הצבעים עם צבע ביתי לקירות, אותו דיללה באמצעות בנזין. תערובת זו אפשרה לה להתנסות בנושאים חדשים וליצור בחופשיות רבה יותר הודות יכולת כיסוי גבוהה, ייבוש מהיר ואינטנסיביות של הפיגמנטים. בעזרת תכונות המדיום החדש יכלה גם להביע את התנועתיות שבטבע בקלות רבה יותר[6].
קבוצת השבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1927 נפגשה לראשונה קאר עם חברי קבוצת השבעה (The Group of Seven), במהלך תערוכה באונטריו שבה הציגה את ציוריה. באותה עת קבוצת השבעה כללה את הציירים המודרניסטיים הידועים ביותר בקנדה[7]. זו הייתה קבוצה של שבעה ציירי נוף ממזרח קנדה, אשר האמינו כי ניתן לקדם ולפתח את האמנות הקנדית באמצעות קשר ישיר עם הטבע[4].
בעקבות התערוכה התיידדה קאר עם חברי הקבוצה ובפרט עם ראש הקבוצה, לורן הריס. הריס הזמין את קאר להצטרף לשורות הקבוצה, וכך הגיעה לסיומה תקופה של 15 שנים בהן לא יצרה ציורים. קאר, שהייתה באותה עת בת 56, החלה לקחת חלק בפעילות הקבוצה ולהציג את ציוריה בתערוכותיהם[8].
הסגנון האמנותי ותהליכי היצירה של קאר הושפעו מן הקבוצה. השפעה נוספת עליה הייתה אמונתו התיאוסופית של הריס, שאתגרה את אמונתה של קאר עצמה[7]. שינויים אלה בתפישה הרוחנית של קאר באו לידי ביטוי גם בציוריה.
מורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מוסדות ואתרים נקראו על שם קאר במרוצת השנים. אוניברסיטת אמילי קאר לאמנות ולעיצוב, הממוקמת בואנקובר, היא מוסד אקדמי הקרוי על שמה של קאר[9]. באוניברסיטה נלמדים תארים במקצועות האמנות, העיצוב והמדיה. מוסד הלימוד הוקם בשנת 1925.
ספרייה על שם קאר פועלת בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית[10]. כמו כן, קרויים על שמה מספר בתי ספר באונטריו, ואנקובר, אוטווה וערים נוספות[11][12].
בשנת 1994 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לקרוא לאחד המכתשים על כוכב נגה על שמה של קאר[13][14].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
_Odds_and_Ends.jpg)
_by_Emily_Carr,_1924-1925.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמילי קאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמילי קאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Biography, Emily Carr Art Canada Institute
- ^ 1 2 Emily Carr: A Biographical Sketch, Vancouver Art Gallery
- ^ Emily Carr - Biography of a Canadian Artist, Art History Archive
- ^ 1 2 3 Alexandra L. Fidyk, “Intruders,” “Animal Roots” and “Mother Earth”: Tracking the Art Complex in the Work of Emily Carr, ARAS Connections 6, 2018
- ^ 1 2 Emily Carr, National Gallery pf Canada
- ^ Emily Carr - Technical Practices, Vancouver Art Gallery
- ^ 1 2 Emily Carr, The Group of Seven
- ^ The Contemporaries, McMichael Canadian Art Collection
- ^ Emily Carr University of Art and Design, Maclean's
- ^ Emily Carr GVPL, Victoria and Region Community Green Map
- ^ About Us, Emily Carr Public School
- ^ About Emily Carr, Emily Carr Public School
- ^ Venus, We Name The Stars
- ^ Planetary Names: Craters, Gazetteer of Planetary Nomenclature