האגודה התאוסופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמל האגודה התאוסופית. הכיתוב למטה בצרפתית אומר "אין דת נעלה מן האמת"

האגודה התאוסופית היא ארגון שנוסד בשנת 1875 בעיר ניו יורק שבארצות הברית, כדי לחקור את טבעו של היקום ואת מקומה של האנושות בו, לקדם את ההבנה של המקור המשותף של כל הדתות ולהוות גרעין של אחווה כלל-עולמית בין כל בני האדם. כיום יש לאגודה סניפים בכשישים מדינות, והמרכז הבינלאומי שלה נמצא בהודו.

תאוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט

תאוסופיה היא דוקטרינה הגורסת כי כל הדתות הן ניסיונות של ההיררכיה הרוחנית לעזור לבני האדם להתפתח לשלמות, ולכל דת יש חלק באמת.

תאוסופיה היא מילה ממקור יווני (תאוס – אל, ו-סופיה – חוכמה), שמשמעותה חוכמה אלוהית או דעת האלים וניתן לפרשה כ"דת החכמה". מקור השם עוד בפילוסופים של אלכסנדריה, שנקראו "אוהבי האמת" - פיללתיאנים.

במאה השלישית לספירה יצרו אמוניוס סאקאס ותלמידיו את השיטה התיאוסופית האקלקטית, שנקראה כך בשל נוהגם לפרש את כל האגדות, הסיפורים המקודשים, המיתוסים והמיסתריות על פי העיקרון של היקש וגזירה שווה. מאורעות שהיו אמורים לקרות בעולם החיצון נחשבו בעיניהם לביטויים של פעולות וניסיונות הנשמה האנושית. לפי דיוגנס לאיריציוס מקור השיטה קדום אף יותר. לאיריציוס ייחס אותה לכוהן המצרי פוט-אמון שחי בראשיתה של שושלת תלמי, וטוען שמקור השם קופטי, ומציין הקדשה לאלוהי החכמה. הסיסמה שאימצה לעצמה האגודה התיאוסופית המודרנית הייתה 'אין דת שהיא נעלה מן האמת'.

החידוש הגדול שבלווצקי הביאה עמה למערב, אשר לטענתה לא היה חידוש כלל אלא אמת נשכחת שנודעה בימי קדם, הוא שלכל הדתות בסיס אחד של ידע או "חכמה אלוהית" משותפת. דת החכמה, שהיא גולת הכותרת של הידע האנושי, תמשיך להתקיים גם לאחר שיכלו כל הדתות והפילוסופיות האחרות.

החכמה האלוהית הוצפנה בתוך הדתות הגדולות והפכה לחלק האזוטרי שלהן, מכיוון שלא ניתן לשתף בה את ההמונים הבלתי-מוכנים. הסיבה לאבדנה של החכמה בעבר הייתה נפילתה לידי אותם אנשים שרמת התפתחותם המוסרית הנמוכה גרמה להם לעשות שימוש לרעה בידע המקודש. אנשים אלה ניצלו את ידיעת חוקי הטבע הנסתרים, שהשליטה בהם מאפשרת ליצור תופעות שהבורים מכנים אותן "על טבעיות", לצורכיהם האנוכיים, כלומר למאגיה שחורה.

המטרה הגדולה של התיאוסופיה היא טיפוח האחווה האוניברסלית, שתתקיים, כאשר יבינו בני האדם שמקורה של האנושות הוא אחד, ואמת אחת בלבד היא המוצאת את ביטויה בדתות השונות. חברי האגודה רשאים לדגול בכל דת ופילוסופיה הנראית להם בתנאי שיצדדו באחווה האנושית ויפעלו למען מחקר, לימוד והפצת אותה החכמה, וכן למען הכנתה המוסרית של האנושות לקבלתה מחדש.

מטרות האגודה התאוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת היעדים המוכרזים של האגודה התיאוסופית היו:

  • יצירת גרעין של אחווה אנושית אוניברסלית ללא אפליה על רקע של גזע, דת, מין, מעמד או צבע עור
  • קידום הלימוד ההשוואתי של הדתות, הפילוסופיות והמדעים
  • חקר חוקי הטבע שטרם נתגלו, והכוחות הנסתרים של האדם

הקמת האגודה התיאוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה התיאוסופית הבינלאומית הוקמה ב-1875 בניו-יורק על ידי הלנה בלבצקי, הנרי אולקוט וויליאם ג'אדג'. הלנה בלבצקי הייתה בת אצולה רוסייה כריזמטית ומבריקה שנחנה מגיל צעיר בכוחות רוחניים גדולים. הקולונל אולקוט היה גיבור מלחמת האזרחים האמריקאית שעבודתו המצוינת במלחמה גרמה לכך שסמכו עליו עד כדי כך שנבחר להיות אחראי על ועדת חקירה לרצח הנשיא לינקולן. ויליאם ג'אג' היה עורך-דין בעל קריירה בלתי יציבה אך מבריקה כסופר וכמארגן. שלושת האנשים הללו גיבשו את האגודה התאוסופית המודרנית בעיר ניו-יורק בשנת 1875, ומשם האגודה יצאה להודו בשנת 1878.

הלנה פטרובנה בלבצקי 1831-1891[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנה בלאבצקי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלנה בלבצקי

הלנה פטרובנה בְּלָבַצְקִי, או H.P.B., נולדה באוקראינה ב-11 באוגוסט 1831, למשפחת אצולה רוסית בשם נסיכי דולגורוקוב. לאחר שהתייתמה מאמה בגיל צעיר, הפקיד אביה, קפיטן בצבא הרוסי, את חינוכה בידי אומנת ודודות, שהשגחתן הקפדנית לא הצליחה להכניע את אופייה המרדני ומזגה החם. נטען כי מגיל צעיר ביותר התרחשו סביבה תופעות משונות ביותר כגון נקישות, טפיחות על הקירות והרהיטים, שקרו ללא שליטתה וגרמו לה לעתים מבוכה ולעתים צחוק. הלנה הייתה פסנתרנית מחוננת, וכילדה ניגנה בלונדון בקונצרטים כחלק מטריו עם קלרה שומן וארבלה גודארד. בשאיפתה העזה לעצמאות ומתוך רצון נואש לפרוץ את חומות כלא ביתה בעל המסגרות הנוקשות, נישאה הלנה בגיל 17 לניקיפור בלבצקי - גבר מבוגר ממנה בעשרים שנה, שעימו לא היה לה דבר משותף. לאחר חודשיים אומללים היא ברחה, ובעזרת משרתיה הנאמנים עלתה על ספינה לקונסטנטינופול. מכאן, לראשונה בחייה ברשות עצמה, התחילה הלנה את המסע שנמשך כל חייה והשתרע על פני ארצות ויבשות. מסע חיפוש אחר ידע אוקולטי (נסתר) שאליו היא צמאה בכל נפשה ומאודה, ובו קיוותה למצוא את אבן החכמים של האלכימאים - לא כדי להפוך מתכות ולהתעשר, אלא כדי להפוך את העופרת של הטבע האנושי לזהב של הטבע האלוהי.

בשנת 1875, יחד עם הנרי אולקוט, משפטן שדיווח על תופעות ספיריטואליות ועו"ד וויליאם ק. ג'אדג', הקימה בניו-יורק את התנועה התיאוסופית, שהציבה לעצמה מטרה להפיץ את התיאוסופיה במערב. הקמת התנועה נתקלה בביקורת שלילית ובחוסר אהדה מצד אנשי הדת והמדענים. בשנת 1882 החליטו הלנה ושותפיה לאגודה להעביר את המטה הראשי שלהם להודו, ובדרכם הקימו סניף נוסף בלונדון. בהודו הייתה הלנה מעורבת במאבקים רבים במסיון הנוצרי, בעקבותיהם עזבה לצמיתות את המדינה האהובה עליה, כשהיא חולה ותשושה ופניה מועדות לאירופה. גלי העוינות והפרסומים השליליים נגדה התישו אותה, והיא סבלה ממחלת כליות קשה וממחלת לב. בעזרת תמיכתם של תלמידיה, המשיכה הלנה במפעל חייה ובשנת 1888 כתבה את החשובה והמקיפה ביצירותיה "התורה הסודית". בלבצקי נפטרה בשמונה במאי 1891 בלונדון והיא בת 60 בלבד.

קולונל הנרי סטיל אולקוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולונל אולקוט שרת כנציב מיוחד של משרד המלחמה האמריקאי שתפקידו לחשוף הונאות, שחיתויות ולקיחת שוחד באגף הכספים בניו-יורק. היה זה בשלהי מלחמת האזרחים וכאשר לינקולן נרצח נתמנה הקולונל אולקוט כאחד משלושת החוקרים לחקירת הרצח. ההתנסות הראשונה שלו עם תופעות על טבעיות הייתה כאשר נשלח כעיתונאי מטעם עיתון בניו-יורק לחקור תופעות על- טבעיות שחוללו האחים אדי בוורמונט. אולקוט בילה 10 ימים בחוות צ'יטנדן וחזר כשהוא משוכנע באמיתות התופעה. הוא סיכם את החוויה הזו ב-15 מאמרים שהפיצו את שמו כחוקר תופעות על-טבעיות. ההזדמנות הבאה שלו הגיעה בשנת 1874 במה שנודע אז "כשערוריית הולמס". נלסון וג'ני הולמס, בעל ואשה היו מדיומים ספיריטואליסטים שהואשמו כנוכלים. הייתה זו הלנה בלבצקי שנחלצה לעזרתם וארגנה מפגש סיאנסים כדי להוכיח את אמיתות התופעה. היא וקולונל אולקוט נפגשו בחוות צ'יטדן בוורמונט, מפגש שהביא את הקולונל אולקוט לקבל את אמיתות התופעות העל-חושיות. חוות דעתו והפרסומים העיתונאיים של קולונל אולקוט בעקבות החקירות שניהל הפכו אותו לבעל-שם וידען מהימן בחקר התופעות העל-חושיות. מהרגע שנפגשו בוורמונט הוקסם הקולונל אולקוט מיכולותיה העל חושיים של הלנה בלבצקי שאותם חזה במו עיניו. זו הייתה אחת הסיבות שבעטיין הסכים לקחת על עצמו את תפקיד נשיא האגודה התאוסופית לאחר הקמתה. מאוחר יותר, למד בודהיזם והביא את הידע הזה לארצות המערב. הוא הפך להיות בודהיסט מאמין בציילון בשנת 1880. הוא כתב מקראה של עיקרי הבודהיזם ב-1881 שפורסמה ונלמדה על ידי בודהיסטים מערביים.

הנרי אולקוט שכיהן כנשיא התנועה התאוסופית העולמית למעלה מ-30 שנה ניחן ביכולת ארגונית גבוהה ובמהלך כל התקופה הזאת הוא נסע רבות ברחבי העולם ובמזרח הרחוק תוך שהוא יוזם מפגשי הידברות בין דתית ומקים סניפים חדשים ברחבי העולם. בשנת 1906 באחת ההפלגות לאירופה פצע את רגלו על סיפון האוניה, וחזר לאדיאר בהודו. ב-17 בפברואר 1907 נפטר שם ממחלת לב.

אנני בזאנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנני בזאנט

אנני בזאנט הייתה הנשיאה השנייה של האגודה התאוסופית העולמית. בשנת 1907, מעט לפני מותו, קולונל אולקוט הוחלף בתפקידו כנשיא האגודה התאוסופית בידי אנני בזאנט, פעילה ציבורית מפורסמת למען זכויות האדם. עורך לונדוני שלח לה בזמנו את העותקים הראשונים של "התורה הסודית" שכתבה הלנה בלבצקי, כדי שתכתוב עליהם ביקורת. שבוע לאחר מכן, מעריצה ומתפעלת, כבר התדפקה על דלתה של בלבצקי. אנני בזאנט אמנם לא החשיבה את עצמה ראויה לתפקיד נשיאת האגודה, אבל נבחרה בידי המאסטרים, ובתפקיד זה שימשה עד מותה בשנת 1933. אם כי נולדה באנגליה, אהבה אנני בזאנט את הודו מן הרגע בו הגיעה להודו בשנת 1893 ועד מותה. בשנים אלו, עמלה אנני רבות לקידומה של הודו בכל התחומים: הכלכלי, החברתי, הדתי והפוליטי. לאות הערכה הוציא השרות הבולאי בהודו בול לזכרה.

עיקרי התורה התאוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביסודו של היקום קיים כוח אינטליגנטי חובק-כל שהינו מקור הסדר, החוכמה, היופי והדחף להתפתחות שאנו רואים בעולם שמסביבנו.
  • היקום מופיע ונעלם באופן מחזורי מחיק האחדות האלוהית (ראה תיאורית "המפץ הגדול" והמחזוריות בטבע).
  • היקום כולו – החל מהאטום וכלה בקוסמוס האינסופי, על אינספור הגלקסיות ומערכות השמש שבהן – הוא רצף היררכי של רמות תודעה, בו הרמה הגבוהה ביותר מכילה את כל אלה שמתחתיה.
  • העולם שאנו קולטים בחושינו הוא רק חלק זעיר ומוגבל ממציאות רב-ממדית עשירה ומקיפה שטרם פיתחנו את החושים והרגישות להיות מודעים לה.
  • מסביבו של כל גוף – כולל הגוף האנושי – ובתוכו, ישנם שדות אנרגיה בלתי נראים האחראים לתחזוקה של הגוף ולתפקוד התאים והאיברים שבו. בהם טמונה "התוכנה" החכמה של הגוף ולהם הכוח להחזיק את אינספור התאים מהם הוא מורכב, ביחד.
  • האדם הוא המיקרוקוסמוס שנברא "בצלם אלוהים", מבחינה זו שבגופו וברוחו משתקפים עקרונות אוניברסליים שניתן לראותם בבריאה כולה.
  • האדם מתפתח באמצעות התנסויות שהוא רוכש "בבית הספר של החיים", בסדרה ארוכה של היוולדויות חוזרות בזמנים ובתרבויות שונות. החיים בחברות ובתרבויות השונות, החל מהתרבות השבטית הנחשלת ביותר וכלה בתרבות המפותחת ביותר, הם הכיתות שהוא עובר בבית הספר לחיים.
  • הסבל הוא תוצאה של בורות במובן שהאדם אינו מבין את עצמו ואת מהות החיים .
  • המוות והמצבים שאחריו הם תהליך של שחרור התודעה או הנשמה מגוף שהתבלה וחדל לתפקד, ומעברה לתפקוד בממדים שאינם נתפשים על ידי חושינו.
  • יעד ההתפתחות האנושית הם הרחבה, עידון והעמקת המודעות בתהליך שאין לו סוף, בו מתעוררת התודעה האנושית לדעת את עצמה ומתפקדת באופן חופשי ומודע בגישה של אחווה וחמלה חובקת כל, בכל הממדים: הפיזי, הנפשי והרוחני.

מטרת הידע התאוסופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להשלים בין כל הדתות, הכתות והאומות בתוך מערכת כוללת של תורת מידות המבוססת על אמיתות נצחיות. (הלנה בלבצקי)
  • להזכיר לכל חסידי הדתות השונות "שהנם מחפשים אחר אותה האמת בשינוי אדרת, ושהם בנים לאם אחת". (הלנה בלבצקי)
  • מטרתם של המייסדים הייתה לשחרר את האדם מכבליו על ידי הצגת פילוסופיית חיים שתראה לו כיצד למצוא את האמת בתוך עצמו. (ג. דה-פורוקר)
  • להציג את החוכמה העתיקה לא כדת, אלא כידע שמעורר ללימוד והגות. התאוסופיה נותנת הסברים בנוגע לבעיות החיים, שכל אדם יוכל לאמץ לעצמו אם רק ירצה בכך. (ג. דה-פורוקר)

תאוסופיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישראל הביאה את התאוסופיה ברטה (מאשה) דומיניק, מוזיקאית ומורה לפסנתר שעלתה מרומניה בשנת 1950 . היא הייתה חברה באגודה התאוסופית בארץ מולדתה כבר מגיל 16, ואף הכירה את אנני בזאנט והתכתבה איתה.

בשנת 1954 הקימה ברטה דומיניק את המרכז בארץ כאשר בשנים הראשונות התקיימו הפעילויות של האגודה במינונים נמוכים, מן הסתם בשל העובדה שההרצאות והמפגשים התנהלו בגרמנית ובאנגלית, וזאת, עד שהתחילו להגיע יותר ישראלים דוברי עברית ואז העבירה את נושא ההרצאות לילי בנטב.

בביתה של ברטה דומיניק הייתה ספריה ענפה בנושאים רוחניים ותאוסופיים שמשכו אנשים רבים ביניהם גם פלסטינים בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים שהיו באים לשמוע הרצאות בשפה האנגלית. היא ניהלה בית פתוח לבאים להרצאות ותמיד הכינה כיבוד מעשה ידיה. אף על פי שביתה היה קטן וצנוע ארחה בביתה תאוסופים רבים שהיו מגיעים מחו"ל, ביניהם ג'ון קוץ', שהיה בזמנו נשיא האגודה התאוסופית העולמית. ברטה דומיניק פרשה מפעילות בהגיעה לגיל 80 ונפטרה בגיל 85.

בשנת 1978 הגיע לאגודה אברהם אורון. בשנים שקדמו הוא תרגל מדיטציה, שלדבריו שינתה את חייו, אבל עדיין חש שחסר לו בסיס רחב של הבנה וידע. בעיתון אגודת הצמחונים והטבעונים ראה מודעה על הרצאה תאוסופית, וכך הגיע לביתה של ברטה דומיניק. במהלך הזמן ביקשה ממנו ברטה שייקח על עצמו את ארגון פעילויות האגודה בארץ, ואברהם שהאמין שדרך רוחנית כוללת גם מתן שירות, נענה לה. מאז ועד היום משמש אברהם אורון כמרכז וכיו"ר האגודה התאוסופית בישראל ותחת הנהלתו התפתחה האגודה שפעילותה התנדבותית לחלוטין לממדיה העכשוויים.

מנהיג התאוסופיה בישראל כיום הוא אברהם אורון. מורה רוחני, מנחה קבוצות, מלמד ומעניק לקהל הרחב מהידע ומהתורה התאוסופית. מטרת העל של האגודה התאוסופית הוא להביא מודעות לקהילה באמצעות החומרים התאוסופים. מודעות לקבלה עצמית, ולשלום פנימי, לסייע לקהילה שתצמח מתוך הידע התאוסופי והיא זו שתשחרר אותה מדעות קדומות, אמפתיה לזולת, קשב פנימי שבאמצעותו יתגלו האוצרות שבקהילה - שלום, שלווה ואחווה. כך מקווה הקהילה לגשר בין עמים ותרבויות בארץ בישראל.

לאגודה התאוסופית כתב עת ירחון "אור" ומגזין לתאוסופיה בישראל "אורנט" אשר מופץ באינטרנט ומועבר בדוא"ל. כמו כן האגודה מוציאה לאור ספרים בנושאים תאוסופים.

האגודה מקיימת מפגשים לימודיים בקבוצות קטנות במסגרת "המשפחה הלומדת" ובמסגרת "ברוח חופשיה" ברחבי הארץ. אחת לחודש חברי האגודה יוצאים לטיולים מודרכים למקומות מהיפים והרגועים ברחבי הארץ וטיולים קבוצתיים לחו"ל, טיולים שמטרתם לימוד והעשרת הידע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האגודה התאוסופית בוויקישיתוף