אנטארקטיק (אונייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אנטארקטיק"
Antarctic
"אנטארקטיק" בנמל טרומסה, 1898
"אנטארקטיק" בנמל טרומסה, 1898
תיאור כללי
סוג אונייה ציידת לווייתנים וכלבי ים (1871–1897), אוניית מחקר גאוגרפי (1897–1903)
דגל הצי נורבגיהנורבגיה נורבגיה, שבדיהשבדיה שבדיה
ציוני דרך עיקריים
מספנה Holmen, דראמן, נורבגיה
הושקה 1871, דראמן, נורווגיה
תקופת הפעילות 1871–1903 (כ־32 שנים)
אחריתה טבעה ב-12 בפברואר 1903
מיקום 63°50′00″S 57°00′00″W / 63.833333333333°S 57°W / -63.833333333333; -57 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
תפוסה 260 טון נטו, 346 טון ברוטו
אורך 41.5 מטר
מהירות 6 קשרים
מספר תרנים 3
סוג המעטה מעטה בארק
הנעה מפרשים ומנוע קיטור לעזר, הספק נומינלי 45 כוחות סוס[1]
צורת הנעה מדחף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטארקטיקאנגלית: Antarctic הייתה אוניית מפרשים ומנוע שנבנתה בדראמן, נורווגיה בשנת 1871. האונייה שימשה בכמה משלחות מחקר לאזור הארקטי ולאנטארקטיקה במשך השנים 1903-1898. ב-1895 התבצעה הירידה הראשונה ליבשת אנטארקטיקה מאונייה זו.

האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנטארקטיקה" הייתה אונייה תלת-תורנית, מצוידת במנוע קיטור. היא נבנתה במספנות הולמן בדראמן בשם "קאפ נור".[2][3]

בתחילה שימשה "אנטארקטיק" לצייד כלבי-ים בסביבות סוולבארד, יאן מאיין וגרנלנד.[4] בתקופה זו פיקד על האונייה גוליק ינסן ובין השאר שירת בה קאשטן בורשקרווינק.

בראשית שנות ה-90' של המאה ה-19 רצה איל הספנות סוונד פוין להרחיב את עסקיו לאוקיינוס האנטארקטי, וכיון שכך, היה עליו לרכוש אוניות כשירות. פוין רכש אפוא את "קאפ נור", הכניס בה תיקונים ושיפורים מקיפים ולאחר השלמתם, שינה את שמה ל"אנטארקטיק". משנת 1893 שייטה האונייה באוקיינוס האנטארקטי לצורך צייד לווייתנים.

בשנת 1897 רכש את האונייה אלפרד גבריאל נאטהורסט לצורך המשלחת שתכנן לסוולבארד. שוב נעשו בה תיקונים מקיפים לפני המשלחת בשנת 1898.

בשנת 1899 מכר נאטהורסט את האונייה לגאורג קארל אמדרופ למשלחת שלו אל מזרח גרנלנד.

בשנת 1900 מכר אמדרופ את "אנטארקטיק" לאוטו נורדנשלד, שהיה זקוק לאונייה למשלחת שלו לאנטארקטיקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטארקטיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bull (1896), p. 26.
  2. ^ A.G. Nathorst / Förra Delen, ”Två Somrar i Norra Ishafvet”. Stockholm, 1900. Digitized copy.
  3. ^ Bull (1896).
  4. ^ /nfba/0622.html