נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכת נורבגיה
Flag of Norway.svg Coat of arms of Norway.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: הכול בשביל נורבגיה
המנון לאומי: כן, נאהב ארץ זו
מיקום נורבגיה
יבשת אירופה
שפה רשמית נורבגית[1]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אוסלו
59°56′N 10°41′E / 59.933°N 10.683°E / 59.933; 10.683
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה
מלך
האראלד החמישי
ארנה סולברג
הקמה
- הכרזה
- הכרה
היפרדות משבדיה
7 ביוני 1905
26 באוקטובר 1905
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
323,802 קמ"ר‏[3]
68 בעולם
5%
אוכלוסייה[4]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
5,147,792 נפש‏[3] 
120 בעולם
15.90 נפש לקמ"ר
202 בעולם
תמ"ג[5]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
282,200 מיליון $ 
46 בעולם
54,820 $
9 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[6]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.955 
1 בעולם
מטבע כתר נורבגי ‏ (NOK)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .no
קידומת בינלאומית 47+
נורבגיה מוכרת בפיורדים המרהיבים שלה. בתמונה ייראנגרפיורד, שיחד עם נרייפיורד הם אתרי מורשת עולמית.
נורבגים ביום החוקה, 17 במאי 2005
הפרלמנט הנורבגי - הסטורטינג, באוסלו

ממלכת נורבגיה (לרבות גם נורבגיה או נורווגיה; בנורבגית: Kongeriket Norge ניב בוקמל ; Kongeriket Noreg ניב נינורשק) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה. לנורבגיה צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי הכולל את הפיורדים המפורסמים שלה. היא גובלת בשבדיה, רוסיה ופינלנד.

האיים הסמוכים, סבאלבּרד (Svalbard) ויאן מאיין (Jan Mayen) מצויים תחת ריבונותה ונחשבים כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים בּוּבֶה (Bouvet) שבדרום האוקיינוס האטלנטי והאי פטר הראשון שבדרום האוקיינוס השקט אינם שטחי חסות נורבגיים ולא נחשבים כחלק מהמדינה. לנורבגיה תביעות טריטוריאליות בנוגע לארץ המלכה מוד (Dronning Maud Land) שבאנטארקטיקה.

נורבגיה היא מדינה מודרנית מתועשת וכשכנותיה מובילה מדיניות רווחה מפותחת ומשק סוציאליסטי עם מיסוי פרוגרסיבי, לצד מעורבות ביחסים בינלאומיים ובדגש על נושאי זכויות האדם והגנת הטבע והסביבה. באופן מסורתי, יוקר המחיה בה הוא הגבוה בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת 2011 הגיעו עיר הבירה אוסלו ועירנפט סטוונגר, למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי יבשת אירופה. בנוסף, נורבגיה משמרת מורשת תרבותית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט הסאמי המתגורר בעיקר בצפון המדינה.

על פי האטימולוגיה המודרנית, משמעות השם נורבגיה היא "הנתיב הצפוני" (Nor= צפוני Veg= דרך).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של נורבגיה

עדויות לנוכחות בני אדם בנורבגיה תוארכו לסביבות שנת 8,000 לפנה"ס. מאותה תקופה התגלו עדויות של כלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת הציידים של הנורבגים הקדמונים. בסביבות 3,000 לפנה"ס החל בחבל ארץ זה המעבר לעיסוק בחקלאות, כחלק מהמהפכה החקלאית.

התקופה הויקינגיתהמאה ה-9 עד למאה ה-11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הויקינגים הנורבגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הקימו קשרי סחר נרחבים ואף התיישבו בחלק מן האזורים אליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורבגיה מחולקת למספר רב של ממלכות קטנות. במשך למעלה מ-200 שנים נמשך תהליך האיחוד של נורבגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד של אוסלו, מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד 1060 נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.

במהלך המאה ה-14 קטנה האוכלוסייה בנורבגיה בשל המגפה השחורה ובעיות אקלימיות, וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב הכלכלי באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי אצילים דנים וגרמנים שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. טקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו לאיחוד המשולש של מדינות נורבגיה, דנמרק ושבדיה - איחוד קאלמאר - החל מ-1450. האיחוד עוגן בחתימת המדינות על אמנה. תקופה זו תוארה באופן לאומי-רומנטי כ"ליל 400 השנים". ב-1521 פרשה שבדיה מהאיחוד אולם נורבגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.

לאחר שדנמרק-נורבגיה תמכה בנפוליאון בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, נמסרה נורבגיה למלך שבדיה שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה של צרפת, ולהרוויח את נורבגיה כשלל נוסף. בינואר 1814 נכנעה דנמרק ללחצי השבדים ומסרה לידיהם את נורבגיה. נורבגיה אימצה לעצמה חוקה, הכריזה על עצמאות ובחרה לעצמה מלך ב-17 במאי 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שבדיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוח צבא לנורבגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורבגיה ושבדיה אוחדו באיחוד הקרוי לעתים שבדיה-נורבגיה. למרות האיחוד זכתה נורבגיה למידת מה של אוטונומיה.

המאות ה-20 וה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1905 בוטל האיחוד בין הממלכות, ושבדיה הכירה בעצמאות נורבגיה. ממשלת נורבגיה הציעה את כתר נורבגיה לנסיך הדני קרל. לאחר משאל עם שאישר את המונרכיה, בחר הפרלמנט בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו להוקון השביעי (Haakon VII) על שם מלכי נורבגיה העצמאית של ימי הביניים.

נורבגיה הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה פלשו לנורבגיה כוחות גרמניה הנאצית ב-9 באפריל 1940. ההתנגדות בנורבגיה נמשכה כחודשיים והכיבוש הנאצי הושלם ב-10 ביוני. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם בממלכה המאוחדת (בריטניה). הגרמנים הקימו ממשלת בובות תחת הנהגתו של וידקון קוויזלינג. הכיבוש הסתיים עם כניעת הגרמנים בנורבגיה, ב-8 במאי 1945. הכיבוש הנאצי של נורבגיה הפך את הנורבגים לספקנים לגבי מדיניות הנייטרליות.

נורבגיה הייתה בין המדינות שחתמו על אמנת נאט"ו ב-1949 ובין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות אך היא אינה חברה באיחוד האירופי, לאחר שפעמיים (בשנים 1972 ו-1994) נדחתה הצעה זו במשאל עם בפער קטן.

לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים התגלו מאגרי נפט בים הצפוני, ונורבגיה הפכה למפיקה העיקרית שלהם. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ברמת החיים. העלייה התבטאה בשיפור מערכות החינוך והרווחה, והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותים רפואיים וחינוך גבוה חינם.

ב-22 ביולי 2011 אירעה מתקפת טרור בנורבגיה שכללה פיצוץ מכונית תופת בסמוך לקריית הממשלה שהביא למותם של 8 בני אדם ולנזק רב למבנים, ופיגוע ירי כשעתיים לאחר מכן, שבו נהרגו כ-68 בני נוער ועשרות נפצעו במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורבגית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של נורבגיה מונה 385 אלף קילומטר רבוע כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח של נורבגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורבגי הוא למעלה מ-20,000 קילומטר (האורך המדויק תלוי במדידה). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם פיורדים בנוסף לאיים ואיונים רבים. נורבגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של האוקיינוס האטלנטי ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: הים הצפוני מדרום מערב, הים הנורבגי ממערב וים ברנץ מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורבגיה הוא גלדהפיגן (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הוא יוסטדאלסבריין (Jostedalsbreen). אורך הקרחון כמאה קילומטר, שטחו כארבע מאות ותשעים קמ"ר והנקודה הגבוהה בו (Høgste Breakulen) מתנשאת לגובה 1,957 מטרים מעל פני הים. באי טורגט נמצא הר טורגהאטן, הנודע בחור שבמרכזו.

נורבגיה ידועה בכינוייה "ארץ שמש החצות", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון לחוג הקוטב הצפוני, היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות.

האקלים הנורבגי הוא אקלים ממוזג, במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת זרם הגולף. האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ובאזורים צפוניים הוא אף הופך לאקלים ארקטי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורבגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של 1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה את ראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז 1884, השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת הפרלמנט, דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.

השיטה הפרלמנטרית הנורבגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא הסטורטינג (Storting). בסטורטינג יושבים 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 19 המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורבגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. החוק הנורבגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט, והממשלה זקוקה לתמיכת הפרלמנט במהלכיה (כנהוג בדמוקרטיה פרלמנטרית). עד שנת 2009 חולק הסטורטינגד לאחר הבחירות לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagsting Forte), אך הדבר הופסק עקב הדמיון הרב מדי בעמדות הפוליטיות של נציגי שני הבתים.

מערכת המשפט הנורבגית כוללת את בית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 17 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לערעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-נורבגיה

נורבגיה תמכה בישראל בעקביות מאז הצבעת האו"ם ב-1947. ב-1961 הוקמה שגרירות נורבגית בישראל. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות בין ישראל לנורבגיה. בעקבות פרשת לילהאמר ב-1973, בה התנקשו סוכנים ישראלים בחייו של מלצר מקומי שטעו בזיהויו, נפגעו יחסי המדינות.

בסוף שנת 1993, שימשה הבירה אוסלו כמקום המפגש והתיווך בין ישראל לנציגי אש"ף, לשם יצירת הסכם אוסלו.

עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה הייתה תדמיתה של ישראל חיובית בנורבגיה, אולם הדיווחים מהנעשה בשטחים פגמו במעט בתדמית הישראלית. האינתיפאדה השנייה העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר בהשפעת המהגרים המוסלמים הרבים במדינה, ובשנת 2004 נתקלו ספינות סוחר ישראליות בהתנגדות לפריקת מטענן בנמל אוסלו. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורבגית כתבות אנטי ישראליות, בחלקן אף בעלות נימה אנטישמית. כנגד תופעה זו פועל בנורבגיה ארגון בשם "המרכז למאבק באנטישמיות" (SMA)‏[7].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת נורבגיה

הכלכלה הנורבגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות סקנדינביה, הינה כלכלה המבוססת על מודל מדינת הרווחה; כלומר על שילוב בין פעילות שוק חופשי קפיטליסטי והתערבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות שלושה תאגידים ממשלתיים. נורבגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים.

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להתגלות מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים במים הכלכליים של נורבגיה. הכלכלה הנורבגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורבגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. נורבגיה אינה חברה באופ"ק, ורק רוסיה וערב הסעודית מייצאות יותר נפט ממנה.

בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורבגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.

על אף רמת החיים הגבוהה בנורבגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורבגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב-114 מיליארד דולר אמריקני, וכן הוקמה קרן השקעות ריבונית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.

נורבגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב-1972 וב-1994. נורבגיה חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ונורבגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

עיקר סחר החוץ של נורבגיה מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית נורבגיה מונה 4.9 מיליון איש וגידול האוכלוסייה עומד על 1.2% לשנה.

הרוב האתני בנורבגיה הם נורדים (צפון גרמאנים). המיעוטים בצפון הם הלאפים או הקוון (Quen). בשנים האחרונות ההגירה אחראית ללמעלה ממחצית מגידול האוכלוסין כש-12.2% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון ל-2010): כ-5.7% ממוצא אירופי, כ-4.3% ממוצא אסיאתי (בעיקר מפקיסטן, עיראק וטורקיה) ו-1.5% ממוצא אפריקני. הגידול במספר המהגרים הביא למחלוקת פנימית בנורבגיה בדבר מדיניות ההגירה הרצויה.

נכון ל-2010, כ-81% מתושבי נורבגיה חברים בכנסייה האוונגליסטית לותרנית של נורבגיה (כנסיית המדינה). קהילות נוצריות אחרות מונות כ-3.3% מתושבי נורבגיה. בין הדתות הלא-נוצריות האסלאם היא הדת הגדולה ביותר (2%) ודתות אחרות מונות פחות מ-1%. כ-15% מתושבי נורבגיה אינם משויכים דתית.

יהדות נורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות נורבגיה

בנורבגיה קהילה יהודית קטנה המונה כ-1500 יהודים, המרוכזים באוסלו וטרונדהיים (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). היהודים השתלבו היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בולטות, ביניהם ג'ו בנקוב, שהיה מנהיג המפלגה השמרנית ונשיא הסטורטינג. בנורבגיה חל איסור מסיבות הומניות על שחיטה כשרה, ולפיכך נאלצים בני הקהילה לייבא בשר כשר.

אף על פי שיהודים הגיעו לנורבגיה, ככל הנראה, לפני כ-800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוף המאה ה-15. בשנת 1687 גורשו היהודים מנורבגיה, ועד שנת 1814 חל איסור על כניסת יהודים אשכנזים לנורבגיה, אף על פי שליהודים ספרדים הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע בחוקה החדשה של נורבגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביא בשנת 1851 לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורבגיה. טרם הפלישה הנאצית לנורבגיה היו במדינה כ-1800 יהודים. 758 יהודים, כולל הרב הראשי של יהודי נורבגיה הושמדו באושוויץ, ורובם של הנשארים ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות הנורבגית המפותחת הולידה כמה וכמה אישים שרכשו להם מוניטין בינלאומיים. בתחום האמנויות הפלסטיות התבלטו הפסל גוסטב ויגלנד והצייר אֶדוַורד מונק, שנולד במחצית השנייה של המאה ה-19, ופיתח סגנון ייחודי. באותה תקופה פעל המלחין הנורבגי הנודע אדוורד גְריג. עם הסופרים המפורסמים של נורבגיה נמנים המחזאי הֶנריק איבסֶן, המשורר הנריק ארנולד ורגלן וקנוט האמסון, חתן פרס נובל לספרות ב-1920. במוזיקה המודרנית נודעת נורבגיה במוזיקאי הג'אז שלה, כגון הסקסופוניסט יאן גרברק, המתופף יון כריסטנסן, הבסיסט ארילד אנדרסן והגיטריסט טריה ריפדאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏וגם סאמי במספר רשויות מקומיות.‏
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ 3.0 3.1 לא כולל איים מרוחקים
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  7. ^ http://ww2.antisemittisme.no/user_eng/index.php?section=news&TAG=NEWS27


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה