יאן מאיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאן מאיין
Jan Mayen
נתונים גאוגרפים
מיקום האוקיינוס הצפוני
סוג אי געשי
שטח 373 קילומטר רבוע
גובה מרבי 2273 מטר
נתונים מדיניים
מדינה נורבגיה
אוכלוסייה 18-55 תושבים
תאריך גילוי המאה ה6\1602
תצלום לווין של האי
הר ברנברג (Beerenberg)

יאן מאיין (Jan Mayen) הוא אי באוקיינוס הקרח הצפוני. הוא תחת ריבונות ממלכת נורבגיה. באי מתגוררים בין 18 ל-55 אנשים, תלוי בעונה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של האי יאן מאיין הוא 373 קילומטרים רבועים והוא הר געש שהתכסה באופן חלקי בקרחונים. מיצר יבשתי צר מחבר שני חלקים רחבים יותר. שכנו הקרוב ביותר הוא גרינלנד, הממוקמת כ-500 ק"מ משם. מרחק כפול מזה מפריד בין האי לבין נורבגיה עצמה. האי הררי למדי, כשהנקודה הגבוהה ביותר היא ברנברג אשר ממוקם בצפון האי (2277 מטרים מעל פני הים). בעקרון, לא ניתן לבקר באי אך בפועל ישנם ביקורים של מדענים ושל מעט תיירים. במקום שלושה מקווי מים מתוקים. באחד מהם המים צלולים בעוד בכל השאר המים מלאי בוץ וירוקת. חלקו המערבי מכוסה צמחיה מלבד החוף המערבי ביותר ואילו המזרחי הוא הר הגעש הקפוא המכוסה לחלוטין קרח. חופו הדרום מערבי היינו מישורי ואילו הצפון מערבי הינו צוק. חופו המזרחי הינו חוף קפוא.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאי אין אוצרות-טבע. הפעילות הכלכלית הייתה מוגבלת לשירות עובדי תחנת הרדיו והתחנה המטאורולוגית אשר על האי. בכל 124 ק"מ של חופו אין ולו נמל אחד. ציד לוויתנים התקיים בין השנים 1633 ו-1640 על ידי ההולנדים עד אשר הזן המקומי של הלוויתנים כמעט נכחד. מחלוקת באשר גבול המים הטריטורילים של נורבגיה (יאן מאיין) ודנמרק (גרינלנד) הסתיימה כשדנמרק קיבלה שטח יותר גדול. כיום, בנוסף לתחנת הרדיו ולתחנת המטאורולוגיה, מגיעות אליו כמה ספינת תיירי אקסטרים  במטרה לטפס על הר הגעש. חוץ מזה מגיעות אליו טיסות של תיירים, משלוחי מזון וציוד ועובדים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין יישובים באי. תחנת אולוקינביין- המאכלסת את הצוות הפועל באי והאחראי על תחנת מזג האוויר ועל תחנת הרדיו, נחשבת לבירה דה פקטו של האי.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי ישנן כמה דרכים, לרוב בצידו המערבי. כל הדרכים באי הן דרכי העפר. באי פועל גם שדה תעופה קטן ושמו " ג'אם מאינפילד"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי "התגלה" על ידי מגלה ארצות אירופאים מספר רב של פעמים, ויש הסבורים כי התגלה קודם לכן, במאה השישית. בשנת 1607 גילה את האי הנרי הדסון וקרא לו בשם "הדסונס טאצ'ס". בשנת 1611 ציידי לוויתנים אנגלים קראו לו "האי טריניטי". בשנת 1612 ציידי לוויתנים צרפתים קראו לו "האי רישליו". בשנת 1614 קפטן ג'ון קלארק קרא לו "האי איזבלה".

כיום נקרא האי על-שם ההולנדי יאן יאקובס מאי ואן סכלינקהווט. שביקר באי ב-1614, מיפה אותו וקרא לו על שמו.

במאה ה-17 שגשג באי צייד לווייתנים. המין המקומי של לווייתנים היה איטי מאוד וכך קל יותר ללכוד אותו. בתי מלאכה הוקמו בחוף. עשרות פועלים שהו בו בעונות הקיץ ומאות פגרי ענק נגררו מאוניות הציד לחופיו. מרבבות פגרי כלבי ים ודובים הופשטה הפרווה והוסיפו לזוועת הטבח והסירחון. בחורפים הקשים והאפלים ננטשו בתי המלאכה. מאבקי כוח בין מדינות צפון אירופה על השליטה בעוצמה הכלכלית הזו הביא לביצוע מעשי חבלה והרס הדדיים בתחנות הנטושות עם בוא החורף. הפתרון המתבקש היה השארת צוות שמירה לשהייה באתר למשך החורף, צוות ממנו לא שרד עד הקיץ ולו אדם אחד.

בשלב מסוים גם באוקיינוס של המאה ה-17 חלו שינויים. הציד המסיבי הביא לירידה בכמות הלווייתנים באופן כללי ובעיקר בכמות הלוויתנים מסוג קשות ראש(bow head whale) עקב היותם איטיים יותר. מינים אחרים (מהירים יותר) חמקו מהציד אך נאלצו לשנות את אזורי המחיה שלהם עם ירידת הכמות, התרבו הפלגות ללא רווח. עובדות אלה בצד עלויות השמירה והשימור הגבוהות של תחנות החוף הביא לנטישת האי למשך 250 שנים. במאה ה-20 האי חסר החשיבות המסחרית (אין בו מחצבים ואו נמל) עבר לריבונות נורבגית ואלה הקימו באי תחנה מטאורולוגית מאוישת בצוות קטן. במלחמת העולם השנייה חשיבותו האי עלתה במעט בשל היותו סמוך לנתיבי הפלגה בצפון האוקיינוס האטלנטי. אין לו חשיבות ממשית ואין בו חופי עגינה ראויים. כיבוש נורבגיה על ידי הגרמנים הותיר את צוות התחנה באי בדילמה לגבי הצד שלהם ואלה החליטו להעביר את דיווחיהם לבעלות הברית. בעלות הברית ניסו להפגין ריבונות באי ועשו מאמצים לחזק את הצוות באי. הגרמנים מצידם ניסו להפציצו מספר פעמים לא ידוע. מספר מפציצים גרמניים התרסקו באי במזג האוויר ההפכפך וחלק מהגופות הקפואות של צוותי מטוסים אלה התגלה שנים רבות לאחר תום המלחמה

רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי התרחשו עשרות רעידות אדמה (על האי או לידו) בשנים האחרונות שהחזקות בניהן הגיעו ל-6.8 בסולם ריכטר. מתוכם 2 היו על האי עצמו. הראשונה ב-19 בספטמבר 1970 שעצמתה 4.2 בסולם ריכטר ואילו השנייה הייתה ב-9 ביולי 1990 ועצמתה 4.4 בסולם ריכטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הטריטוריות הנורבגיות
ארץ המלכה מודבובהיאן מאייןסבאלברדפטר הראשון Flag of Norway.svg
מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · חצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה