אנטוניו סטרדיווארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטוניו סטרדיווארי בסטודיו שלו
כינור סטראדיוואריוס

אנטוניו סטרדיוואריאיטלקית: Antonio Stradivari;‏ 1644 - 18 בדצמבר 1737) היה יצרן-אומן איטלקי של כלי קשת. הצורה הלטינית של שמו, סטרדיוואריוס, היא שם המותג של מוצריו אז והיום.

הידיעות על אנטוניו סטרדיווארי שאובות בעיקר מחיבורם המקיף של ארתור, אלפרד וויליאם היל מ-1902.

סטרדיווארי נולד בעיר קרמונה שבאיטליה ב-1644 (לפי גרסאות אחרות ב- 1649 או 1650) לאלסאנדרו סטרדיווארי (אין זה אותו אלסאנדרו סטרדיווארי שנישא לאנה מורוני, מכיוון שהלה מת ב-1630). ייתכן שבין השנים 1667 ו- 1679 הוא שימש כשוליה מתלמד בסדנתו של אחד מבוני הכינורות הנודעים בתקופתו, ניקולו אמאטי, אך מחקרים שבדקו זאת לא אימתו השערה זו. ביולי 1667 נשא לאישה את האלמנה הצעירה פרנצ'סקה פרבוכים, שילדה לו שישה ילדים. לאחר שמתה פרבוכים (ב-1699) נישא סטרדיווארי שנית, לאנטונינה מאריה זמבלי, שילדה לו חמישה ילדים נוספים.

ב-1680 הוא הקים סדנה משלו בפיאצה סן דומיניקו בעירו קרמונה וקנה עד מהרה שם ותהילה. הוא החל לשפר את הדגמים המוכרים של אמטי. הקימורים שופרו ועובי העץ במקומות השונים בכלי הוגדר מחדש במדויק. השבלול בקצה צוואר הכלי עוצב מחדש וגם טכניקת הצביעה והלכה.

אנטוניו סטרדיווארי מת ב-18 בדצמבר 1737 וקבור בבזיליקה סאן דומיניקו בעירו קרמונה.

על כל אחד מהכלים מצויה כתובת בלטינית הכוללת את שנת הייצור:
".... antonius stradivarius cremonesis faciebat anno"

הכלים שיוצרו בין השנים 1698 ל-1725 נחשבים לטובים והאיכותיים ביותר. זוהי "תקופת הזהב" של סטרדיוואריוס ששיאה בשנת 1715. הכלים שיוצרו בין השנים 1726 ו-1730 טובים מעט פחות.

על הכלים שיוצרו בשנים שלאחר 1730 מצויה הכתובת sub disciplina stradivarii שמעידה ככל הנראה שהכלים יוצרו על ידי בניו של סטרדיווארי, אומובונו (1697 - 1742) ופרנצ'סקו (1671 - 1743), כנראה תחת השגחתו של האב, או על ידי קארלו בורגונזי, אמן כינורות שעבד בסדנתו של סטרדיווארי.

מלבד כינורות ייצר סטרדיווארי גם צ'לו, ויולות, גיטרות מנדולינות ואפילו נבל אחד. בסך הכול יוצרו 1,100 כלים מהם שרדו עד היום כ-650 כלים.

כלי המיתר שיצר נחשבים לטובי הכלים ונמצאים בבעלותם של גדולי הנגנים כיום או מוחזקים על ידיהם בהשאלה. הצ'לו "דוידוף סטראד" נמצא בבעלות הצ'לן יו-יו מה, הצ'לו "דופונט סטראד" היה אצל מסטיסלב רוסטרופוביץ', הכינור "הדוכסית פוליניאק" שייך לכנר הישראלי גיל שחם, והכינור "סוייל סטראד" - כינור מ-1714 - בבעלותו של יצחק פרלמן. זה האחרון נחשב לגדול הכלים של סטרדיוואריוס. פירוט נרחב יותר של הכלים ובעליהם אפשר למצוא בערך "סטרדיוואריוס".

האוספים החשובים ביותר של כלי סטרדיוואריוס המוצגים לקהל מצויים כיום ברשות ארמון המלוכה הספרדי - שלושה כינורות, שני צ'לו וויולה, ובספריית הקונגרס האמריקני - שלושה כינורות, צ'לו וויולה. "קרן סטרדיוואריוס" מחזיקה אוסף גדול יותר המושאל בחלקו לגדולי המבצעים כיום.

מצויים בשוק כלי מיתר שהם חיקויים מוצהרים של כלי סטרדיוואריוס, והדבר מצוין עליהם, ובמקביל להם גם זיופים ברמות איכות שונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]