ויולה
 |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ויולה (בעברית: כּוֹנֶרֶת) היא כלי נגינה ממשפחת כלי הקשת.
הויולה גדולה במקצת מהכינור, ובעלת צליל מעט נמוך יותר - היא מכוונת בקווינטה אחת מתחת לכינור, ומכאן שמיתריה, מן הגבוה לנמוך, הם לה, רה, סול ודו - בדומה לכיוון של הצ'לו, הנמוך ממנה באוקטבה.
התווים לוויולה נכתבים במפתח דו - אלט (לא כמו רוב כלי הנגינה שנכתבים במפתח סול או בפה, כמו הפסנתר). צורתה כצורת הכינור, והיא מעט גדולה ממנו. הוויולה היא מרכיב הכרחי ובלתי-נפרד ברביעיית כלי הקשת הקלאסית (שני כינורות, ויולה וצ'לו), בתזמורת כלי קשת ובתזמורת סימפונית, והיא עשויה להימצא בהרכבים קאמריים או תזמורתיים אחרים, כגון חמישיית כלי קשת, רביעיית פסנתר וכדומה.
לאורך הדורות לא זכתה הוויולה לכבוד רב, וכמעט תמיד היא עמדה בצל אחיה - הכינור והצ'לו. מספר היצירות שנכתב לוויולה מועט ביחס אליהם, וגם מספר הוויולנים קטן מאוד יחסית.
סוגי הוויולות[עריכה]
בתקופות הרנסאנס והבארוק היה כלי בשם "ויולה דה גמבה" (viola da gamba), שהחזיקו אותה בין הברכיים כמו הצ'לו. הפירוש של המילה "דה גמבה" הוא "של רגל". הוויולה דה גמבה הייתה דומה לצ'לו, גם בגודלה וגם במנעד הצלילים שלה. אבל כיוון המיתרים ומספרם היו שונים. בצ'לו יש ארבעה מיתרים ובוויולה דה גמבה חמישה או ששה. מיתריה של ויולה זו היו עשויים ממעיים של כבש, כמו בעבר, לוויולה זו הפסיקו לכתוב במאה ה-18, והיא הפסיקה להתפתח מאז. את יצירות הוויולה דה גמבה נהוג לנגן כיום מדי פעם בוויולה או בצ'לו, לעתים בעיבודים.
ויולה דה בראצ'ו - כלי מיתר ממשפחת הוויולות, שממנו התפתח הכינור המודרני וצורות המשנה שלו. הוויולה דה בראצ'ו הייתה קיימת במאות ה-16 וה-17 והתקיימה לצד הכינור, אם כי נבדלה ממנו. פירוש המלה בראצ'ו הוא "זרוע", ובנגינה בכלי נהגו לתמוך את הכלי על הזרוע ובסנטר, בדומה לצורת האחיזה בכינור של היום.
ויולה ד'אמורה - "כינור האהבה" - כלי ממשפחת הוויולות ולו 6 - 7 מיתרי מגע, המתוחים על צוואר הכלי ונתנים לכוונון ומתחתם מספר דומה של מיתרי תהודה, ללא אפשרות כוונון הנשמעים יחד עם מיתרי המגע ונותנים יחד צליל מיוחד.
ויולונצ'לו - זהו הצ'לו הנפוץ, השייך למשפחת הוויולות. זהו כלי בס שהתפתח מן הוויולה.
קיים כלי קשת הנקרא וִיוֹלוֹטה - זוהי ויולה-טנור, והיא הומצאה ב-1891 בגרמניה. מספר היצירות שנכתבו לוויולוטה קטן מאוד.
- חשוב לציין כי משפחת הכינורות ומשפחת דה גמבה הן אינן אותה משפחה.
מנעדה של הוויולה הרגילה: 
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה • קרן יער • טרומבון • בריטון • טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל צד • אבוב • קלרינט • בסון • סקסופון |
| כלי פריטה: נבל • גיטרה |
| כלי קשת: כינור • ויולה • צ'לו • קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים • מצלתיים • קסילופון |
| כלי מקלדת: פסנתר • עוגב • צ'מבלו • אורגן חשמלי • מקלדת אלקטרונית |
