אנריקו צ'רוטי
אנריקו צ'רוטי (באיטלקית: Enrico Ceruti; 1806–1883) היה בונה כינורות איטלקי יליד קרמונה, הידוע כאחרון בשושלת המפוארת של בוני כלי קשת בקרמונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנריקו היה בנו של ג'וזפה צ'רוטי ונכדו של ג'ובאני באטיסטה צ'רוטי. נוסף לבניית כלי נגינה, היה פעיל גם כסוחר בכלים עתיקים משובחים ועמד בקשרי מסחר עם לואיג'י טאריסיו (Luigi Tarisio) ועם ז'אן-בטיסט וויון (Jean-Baptiste Vuillaume).[1]
בהיותו דור שלישי לבוני כינורות, למד אנריקו את משלח ידו מאביו ג'וזפה, וכמוהו גם ניגן בקונטרבס. בשנת 1826 עזב את בית המשפחה. ברשומות הוא מופיע בשנת 1830 כבונה כינורות, אם כי מן השנים שלפני 1840 נותרו רק כלים ספורים שיצר. מומחים מעלים סברה, כי אנריקו עבד עם אביו בשנות ה-40' וה-50' של המאה ה-19, סיבה אפשרית לנדירותם יוצאת הדופן של כלים מעשה ידי ג'וזפה בתקופה זו. אנריקו עלה על אביו הן כבונה כלי נגינה והן כנגן קונטרבס.[2]
בתקופה שבה טובי היצרנים האירופאים חיקו את סטרדיואריוס ואת גוארנרי דל ג'זו, בחר אנריקו בנתיב שונה. עבודתו מלמדת, כי שאב את השראתו במידה רבה ממשפחת ברגונצי. אנריקו הציג את כלי הנגינה שבנה בתערוכות בערים שונות באירופה, אך על אף זכייה במדליה בלונדון, נראה שעבודתו לא זכתה להערכה רבה מחוץ לאיטליה ועל כן לא צבר עושר רב. בין תלמידיו הנודעים גאטנו אנטוניאצי.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Duane Rosengard, Contrabbassi Cremonesi, Ed.Turris, Cremona, 1992.
- The Late Cremonese - by Erin Shrader STRINGS magazine
- The Late Cremonese Makers - Dmitry Gindin
- Four Centuries of Violin Making - Tim Ingles
- Vannes, Rene (1985) [1951]. Dictionnaire Universel del Luthiers (vol.3). Bruxelles: Les Amis de la musique. OCLC 53749830.
- William, Henley (1969). Universal Dictionary of Violin & Bow Makers. Brighton; England: Amati. ISBN 0901424005.
- Walter Hamma, Meister Italienischer Geigenbaukunst, Wilhelmshaven 1993, ISBN 3-7959-0537-0
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צ'ארלס בר ודואן רוזנגארד, "אנריקו צ'רוטי", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ בר ורוזנגארד, שם
- ^ בר ורוזנגארד, שם