קונטרבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קונטרבס
AGK bass1 full.jpg
סיווג
קורדופוניים
קבוצה
כלי קשת, כלי מיתר, כלי פריטה
נגנים
נגני קונטרבס
מנעד
Range contrabass.png

הקוֹנְטְרַבָּסעברית: בַּטְנוּן), הוא כלי הנגינה הגדול ביותר ובעל המנעד הנמוך ביותר במשפחת כלי הקשת הכוללת גם את הצ'לו (שאורכו כמחצית מגודל הקונטרבס), הוויולה והכינור.

מבנה הקונטרבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "השבלול" (Scroll) - נמצא בקצה הקונטרבס ומשמש כקישוט בלבד.
  2. הראש (Head) - בו נמצאים מפתחות הכיוון. אמור להיות מעל ראשו של הנגן.
  3. מפתחות הכיוון (Tuning Pegs) - בניגוד לשאר כלי הקשת, מפתחות הקונטרבס עשויים מתכת ומורכבים מגלגלי שיניים, מה שהופך אותם לקלים יותר לסיבוב ולכן הכיוון נעשה משם. כיוון הקונטרבס, בניגוד לשאר כלי הקשת המכוונים בקווינטות, נעשה בקוורטות כמו של גיטרת הבס המודרנית (מי, לה, רה, סול).
  4. "נאט" (Nut) - חתיכה קטנה עשויה עצם, פלסטיק, מתכת או עץ הנמצאת בין הראש ל"שחיף" (Fingerboard) המונע מן המיתרים לנוע יותר מדי ולגרום ל"זמזום" של המיתרים.
  5. השחיף (Fingerboard) - השחיף או לוח האצבוע הוא החלק שבו לוחצים על המיתרים כדי לשנות את הצליל והוא חציו מעל גוף הקונטרבס וחציו מתחתיו. המיתרים (Strings) - בעבר היו מיתרי הקונטרבס עשויים ממעי חזיר, אולם החל מסוף המאה ה-19 בערך, בזכות שכלולים טכנולוגיים, עשויים מיתריו מסלילי מתכת מלופפים מסביב למיתרי מתכת מתוחים.
  6. הצוואר (Neck) - החלק שבו אוחזים את הקונטרבס עליו נמצאים השחיף המיתרים.
  7. הגוף (Body) - משמש גם כתיבת התהודה של הקונטרבס שמגבירה את הצליל. הגוף מורכב מעיקולים התורמים לאקוסטיקה.
    מבנה הקונטרבס.png
  8. עיקול עליון (Upper Bout)
  9. חורי-F holes) F) - חורי F או S הם חורי התהודה מהם יוצא הצליל בדומה לשאר כלי הקשת, נקראים כך בגלל הדמיון לאותיות F ו-S.
  10. עיקול-C-Bout) C) - נקרא כך בגלל הדמיון לאות C.
  11. עיקול תחתון (Lower Bout)
  12. הגשר (Bridge) - תפקידו גם להגביה את המיתרים, אך בעיקר להעביר את רטט המיתרים לגוף הקונטרבס. צורתו מעוגלת, על-מנת ליצור זווית בין המיתרים, וכך הקשת יכולה לנגן על מיתר אחד כל פעם. הגשר לרוב מעוטר ומעוצב, ולפעמים נחרט עליו שם הבונה שלו.
  13. תפס המיתרים (Tailpiece) - החלק אליו מחוברים המיתרים.
  14. הרגלית (End Pin) - משמשת להשענת הכלי ועל מנת להגביהו לגובה שיתאים לנגן.

נגן הקונטרבס עומד או יושב על כיסא גבוה ומחזיק את הקונטרבס במאונך, נוטה קלות לכיוון גופו. כשהנגן עומד, ראש הקונטרבס אמור להיות בערך בגובה ראשו של הנגן. בתחתית הכלי ישנה "רגל" ובעזרתה משעינים את הקונטרבס על הרצפה.

הצליל בקונטרבס מופק באמצעות קשת (העשויה משערות זנב סוס המתוחות על יתד העשויה עץ) או באמצעות פריטה על המיתרים תוך שימוש באצבעות (פיציקטו).

כשיש צורך להגביר את צליל הקונטרבס (בעת הופעות או הקלטות) הדבר נעשה על ידי אחת משלוש דרכים: מיקרופון רגיל המוצב בסמוך לקונטרבס, או מיקרופון קטן המוצמד לגוף הכלי; על ידי "פיקאפ" (Pickup) — רכיב אלקטרוני הקולט את תנודות המיתר; או על ידי שילוב בין מיקרופון ל"פיקאפ". כיום ישנו קוטרבס חשמלי — שצליליו מופקים בלעדית על ידי רכיב אלקטרוני, ללא גוף התהודה המוכר. בנוסף ישנה גיטרת בס חשמלית, שהיא צאצאית של הגיטרה החשמלית המיועדת לצלילי הבס.

הקונטרבס זוכה לעדנה בשנים האחרונות כתוצאה מן העניין הגובר והולך בדרכי ביצוע אותנטיות (תקופתיות).

נגני קונטרבס ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונטרבס בוויקישיתוף
כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית
כלי נשיפה ממתכת: חצוצרהקרן יערטרומבוןבריטוןטובה
כלי נשיפה מעץ: חליל צדאבובקלרינטבסוןסקסופון
כלי פריטה: נבלגיטרה
כלי קשת: כינורויולהצ'לוקונטרבס
כלי הקשה: תופיםמצלתייםקסילופון
כלי מקלדת: פסנתרעוגבצ'מבלואורגן חשמלימקלדת אלקטרונית