קונטרבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קונטרבס

הקוֹנְטְרַבָּס, ששמו העברי הוא בַּטְנוּן, הוא כלי הנגינה הגדול ביותר במשפחת כלי הקשת הכוללת גם את הצ'לו (שאורכו כמחצית מגודל הקונטרבס), הוויולה והכינור. מנעד הקונטרבס נמוך בסקסטה משל הצ'לו וארבעת מיתריו מכוונים לצלילים E, A, D, G (מי, לה, רה, סול) מהנמוך לגבוה, כמו המיתרים של גיטרת הבס (ישנם גם קונטרבסים בעלי 5 מיתרים או הארכה של המיתר הרביעי).

הקונטרבס הוא צאצא של הויולונה והיחיד ממשפחתו שנותר בשימוש לאחר שעלתה קרנם של כלי הקשת ממשפחת הכינור. בניגוד לאחיו הקטנים, הוא מכוון בקוורטות ולא בקווינטות ובעל כתפיים שמוטות. תכונות אלו הן המגדירות כלי זה כבן למשפחת הויול. הקונטרבס משמש לנגינה בשלל סגנונות: מוזיקה קלאסית, ג'אז, בלוגראס, פולק ואפילו מצא שימוש בפרוגרסיב מטאל.

נגן הקונטרבס עומד או יושב על כיסא גבוה ומחזיק את הקונטרבס במאונך, נוטה קלות לכיוון גופו. כשהנגן עומד, ראש הקונטרבס אמור להיות בערך באותו הגובה של ראשו של הנגן. בתחתית הכלי ישנה "רגל" ובעזרתה משעינים את הקונטרבס על הרצפה.

הצליל בקונטרבס מופק באמצעות קשת (העשויה משערות זנב סוס המתוחות על יתד העשויה עץ) או באמצעות פריטה על המיתרים תוך שימוש באצבעות (פיציקטו). בעבר היו מיתרי הקונטרבס עשויים ממעי חזיר, אולם החל מסוף המאה ה-19 בערך, בזכות שכלולים טכנולוגיים, עשויים מיתריו מסלילי מתכת מלופפים מסביב למיתרי מתכת מתוחים.

כשיש צורך להגביר את צליל הקונטרבס (בעת הופעות או הקלטות) הדבר נעשה על ידי אחת משלוש דרכים: מיקרופון רגיל המוצב בסמוך לקונטרבס, או מיקרופון קטן המוצמד לגוף הכלי; על ידי "פיקאפ" (Pickup) - רכיב אלקטרוני הקולט את תנודות המיתר; או על ידי שילוב בין מיקרופון ל"פיקאפ". כיום ישנו קונטרבס חשמלי - שצליליו מופקים בלעדית על ידי רכיב אלקטרוני, ללא גוף התהודה המוכר. בנוסף ישנה גיטרת בס חשמלית, שהיא צאצאית של הגיטרה החשמלית המיועדת לצלילי הבס.

הקונטרבס זוכה לעדנה בשנים האחרונות כתוצאה מן העניין הגובר והולך בדרכי ביצוע אותנטיות (תקופתיות).