אפוטרופוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפוטרופוס (או אפיטרופוס) הוא אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו (בארצות הברית המונח המקביל לאפוטרופוס הוא Legal guardian). מקור המילה הוא מן המילה היוונית επιτροπος - שמשמעותה "ממונה".

החוק המסדיר את האפוטרופסות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל החוק המסדיר את עניין מינוי האפוטרופוס הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הנחת המוצא של החוק היא "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר-לידתו ועד מותו" (סעיף 1 לחוק), ולכן אפוטרופסות קיימת על:

  1. קטינים (שטרם מלאו להם 18 שנה).
  2. על בגירים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם.

אפוטרופסות טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 14 לחוק ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. כאשר החוק קובע בסעיף 3, כי קטין הוא "אדם שלא מלאו לו 18 שנה". האפוטרופסות על קטין פוקעת באופן אוטומטי בהגיעו לבגרות, כלומר לגיל 18 (על פי סעיף 62 לחוק).

אפוטרופסות על פי מינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לאפוטרופסות טבעית של הורים על ילדיהם הקטינים, סעיף 33 לחוק קובע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות אפוטרופוס ל:

  1. לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם לפי סעיף 27 או הוגבלה לפי סעיף 29 או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן.
  2. לקטין - בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29 (הערה: סעיפים אלו עוסקים במצבים בהם יש הורה מתפקד אחד בלבד).
  3. לפסולי-דין;
  4. לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו; (הערה: אדם זה נקרא "חסוי" על פי סעיף 80 לחוק. באנגלית המונח המקביל לחסוי הוא "Ward").
  5. לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו;
  6. לעובר.

כאשר האפוטרופוס יכול להיות (על פי סעיף 34 לחוק).

  1. אדם יחיד (פרטי), שהוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין או החסוי או מספר אנשים יחידים (לפי סעיף 45 לחוק).
  2. תאגיד (כמו הקרן לטיפול בחסויים).
  3. האפוטרופוס הכללי.
  4. ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה לגבי נפגעי השואה.

לצורך קבלת החלטה על מינוי אפוטרופוס, נעזר בית המשפט בחוות דעתו של פקיד סעד לסדרי דין, שהוא עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת, הבוחן את פרטיהם של החסוי והמבקש להתמנות כאפוטרופוס, וממליץ על דבר המינוי לבית המשפט. זאת על מנת לוודא כי הצורך במינוי האפוטרופוס, הינו לטובת החסוי והחברה, וכי צורך זה גובר על זכויות הפרט של החסוי ומצדיק את שלילתם החלקית.

לאחר שבית המשפט ממנה אפוטרופוס באמצעות צו מינוי, האפוטרופוס נתון לפיקוחו של האפוטרופוס הכללי.
כמו כן האפוטרופוס נדרש לפעול במילוי תפקידו לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין (סעיף 41 לחוק), כאשר האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש לשם מילוי תפקידיו.
אך, ישנן פעולות מסוימות המנויות בסעיף 47 לחוק, בהן על האפוטרופוס לפנות לקבלת אישורו של בית המשפט (על ידי הגשת בקשה מתאימה) טרם שהוא יוכל לבצען.
כמו כן אין האפוטרופוס מוסמך לפעול בשם החסוי, בפעולות בהן יש ניגוד עניינים לפי סעיף 48 לחוק, ללא אישורו של בית המשפט או של אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו.

גם כאשר אין יותר צורך באפוטרופסות, או במקרה בו האפוטרופוס מעוניין להשתחרר מתפקידו, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול או החלפת המינוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.