ארפד וייס

ארפד וייס
Weisz Árpád

מידע אישי
לידה	16 באפריל 1896 שולט (עיר), הונגריה
פטירה	31 בינואר 1944 (בגיל 47) אושוויץ, גרמניה הנאצית
עמדה	קיצוני (כדורגל)
מועדונים מקצועיים כשחקן
1922–1923 טורקווס 1923–1924 מכבי ברנו 1924–1925 אלסנדריה 6 (1) 1925–1926 אינטר מילאנו 11 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1922–1923 הונגריה 7 (0)

אברהם ארפד וייס (בהונגרית: Weisz Árpád; ‏ 16 באפריל 1896–1944) היה שחקן ומאמן כדורגל יהודי-הונגרי, בעל קריירת אימון מפוארת באיטליה בקבוצות אינטר ובולוניה, שנרצח באושוויץ.

קורות חיים

אברהם ארפד וייס נולד ב-1896 בהונגריה למשפחה יהודית, בן להוריו, לזרו וסופיה וייס. נשא לאישה בשנת 1929 את אילונה רייכניטצר, שהייתה גם היא יהודייה, ילידת 1908.

קריירה ככדורגלן

החל את דרכו ככדורגלן בגיל 15 בקבוצה ההונגרית טורקווס (Törekvés SE). ארפד וייס שיחק כקיצוני שמאלי. נודע כשחקן מהיר בעל מסירות מדויקות. בעזרת מהירותו היה יכול בקלות לעבור את שחקני ההגנה. דרכו בעולם הכדורגל כשחקן הייתה קצרה, ונמשכה בין השנים 1922–1926. במסגרת הליגה ההונגרית שיחק בקבוצת טורקווס. הצטיין בתפקידו ואף שיחק בין השנים 1922–1923 במדי הנבחרת הלאומית של הונגריה. בעונת 1923/24 עבר לשחק בקבוצת מכבי ברנו בצ'כוסלובקיה. ייצג את מדינתו במשחקים האולימפיים בפאריס 1924. לאחר עונה אחת עבר לאיטליה. באיטליה בעונת 1925/26 שיחק בקבוצת אינטרנציונלה מילאנו שותף ב-10 משחקים והבקיע 3 גולים.

קריירת המשחק שלו נקטעה בגיל צעיר בעקבות פציעה.

קריירת האימון

ארפד וייס לא רצה לעזוב את הכדורגל ועבר לקריירת אימון, שתתפתח להיות אחת המוצלחות והמשפיעות ביותר בכדורגל האיטלקי. וייס נחשב למאמן בעל חזון ורעיונות חדשים בתחום האימון. את חידושיו העלה על הכתב בספר על עולם הכדורגל. בשנת 1926 החל את קריירת האימון בקבוצת אלסנדריה, ששיחקה בליגה השנייה. לאחר עונה חזר לאינטר, כמאמן ראשי. באותה התקופה בה אימן את אינטר החל עידן הזהב בהדרכת המאמן היהודי. בשנתיים הראשונות שאימן את אינטר, סיימה הקבוצה במקומות 5 ו-7, אך עם חזרתו למועדון בעונת 30–1929 הכל היה שונה. באותה עונה הפכה הליגה האיטלקית למקצוענית, ואינטר זכתה באליפות הליגה תוך סיום עונה נפלא. וייס ייזכר כמי שגילה את ג'וזפה מיאצה, מגדולי השחקנים האיטלקים בכל הזמנים, שעל שמו קרוי גם אצטדיון הסן-סירו בו משחקות קבוצות הכדורגל אינטר ומילאן. הוא העניק לו את הופעת הבכורה באינטר כבר בגיל 17. ב-1930 וייס זכה עם אינטר באליפות איטליה, וייזכר כמאמן הצעיר ביותר שלקח עם קבוצתו אליפות ארצית, שיא היסטורי שלא נשבר עד ימנו אנו.

לאחר מכן אימן את קבוצת בולוניה ויחד איתה זכה בשתי אליפויות איטליה בין השנים 37–1935. בולוניה זכתה תחת הדרכתו לכינוי "הקבוצה שגורמת לעולם לרעוד". ניצחון קבוצתו על קבוצת הכדורגל של מועדון צ'לסי, כשהאיטלקים הפתיעו וניצחו 1:4 היה ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו. אולם, גם הישגו האחרון בכדורגל האיטלקי.

קורותיו בתקופת השואה

באוקטובר 1938 פוטר וייס מעבודתו כמאמן בולוניה. וייס ומשפחתו עזבו לצרפת ולאחר מכן להולנד, שם אימן קבוצת כדורגל חובבנית מהעיר דורדרכט. ב-2 באוגוסט 1942 נעצר ארפד וייס על ידי הגסטאפו, הוא נשלח למחנה ווסטרברוק. משם נשלח עם משפחתו למחנה המוות אושוויץ. אשתו וילדיו נרצחו ב-5.10.42. ווייס נרצח בחלוף שנה וחצי, ב-31.1.44.

הכרה והנצחה

על שמו נקרא רחוב בעיר בארי בחבל פוליה בדרום איטליה ב-2014. בכל שנה מתקיים מטעם מועדון אינטר טורניר נוער בכדורגל לזכרו.

באצטדיון סן סירו נחנך ביום הזיכרון לשואה ב-2012 לוח הנצחה לזכרו. ב-2013, במשחק הגביע בין אינטר לבולוניה, עלו השחקנים למגרש עם חולצות שנשאו את תמונתו והכיתוב "לא לגזענות".

לקריאה נוספת

• Matteo Marani, Dallo scudetto ad Auschwitz: vita e morte di Arpad Weisz, allenatore ebreo, Roma, Aliberti, 2007, ISBN 978-88-7424-200-9.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארפד וייס בוויקישיתוף

• ארפד וייס, באתר olympedia.org
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• סיפורו של ארפד וייס, בוקר ספורט, 23.4.2017