ארץ ים (ספרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סדרת ספרי ארץ ים
Earthsea series
ספרי הסדרה
הקוסם מארץ ים
הקברים של אטואן
החוף הרחוק ביותר
טהאנו
אגדות מארץ ים
הרוח האחרת
מידע כללי
מאת אורסולה לה גווין
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה אפית
הוצאה
תאריך הוצאה 19682001
הוצאה בעברית
הוצאה זמורה-ביתן (הוצאה קודמת)
הכורסא (ההוצאה הנוכחית)
תרגום תמי כץ-מושיוב (הוצאה קודמת)
תומר בן אהרון (ההוצאה הנוכחית)
סדרה
מספר ספרים 6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארץ יםאנגלית: Earthsea) היא סדרת ספרי פנטזיה מאת אורסולה לה גווין. עלילתם מתרחשת בעולם הפנטזיה "ארץ ים", ומספרת על ילדותו והתבגרותו של הקוסם גד, העתיד להפוך לגדול קוסמי ארץ ים. הספר הראשון בסדרה היה הקוסם מארץ ים. אחריו יצאו שני ספרי המשך, שכל אחד מהם עומד כספר בפני עצמו: הקברים של אטואן (1971) והחוף הרחוק ביותר (1974). בשניהם מופיעה דמותו של גד הקוסם, אך הוא אינו הדמות המרכזית בהם, וגם הם עוסקים בהתבגרות.

בדברים שכתבה לה גווין כאפילוג למהדורה המחודשת של "הקברים של אטואן" ציינה כי על אף שהספר 'הקוסם מארץ ים' כולל רמזים באשר לעתידו של הקוסם גד, בעת שכתבה אותו הוסיפה אותם כאמצעים אמנותיים בלבד, ולא התכוונה לכתוב סדרת ספרים, אולם מאוחר יותר, לאחר שכתבה את ספרה "צד שמאל של החושך", החליטה לחזור לעולם 'ארץ ים' ולכתוב את ספר ההמשך, שהתגלגל אחר כך למספר ספרים נוספים.

כעשרים שנה לאחר כתיבתה, נוספו לטרילוגיה המקורית עוד שלושה ספרים. הראשון, טהאנו (Tehanu), יצא ב-1991 עם כותרת המשנה "הספר האחרון של ארץ ים". כאמור בכותרת המשנה, ספר זה אמור היה להוות את סיום הסדרה. שני ההמשכים הנוספים נקראים הרוח האחרת (2001), ואוסף הסיפורים אגדות מארץ ים (2001). שלושת ספריה האחרונים של סדרת "ארץ ים" טרם תורגמו לעברית. הספר הראשון אף הפך לסרט טלוויזיה, וארבעת הספרים הראשונים עובדו לסרט קולנוע בשם "הקוסם מארץ ים" בהפקת סטודיו ג'יבלי.

לאחרונה נרכשו זכויות התרגום לסדרה כולה על ידי הכורסא, והספר הראשון בסדרה כבר יצא לאור בתרגומו החדש של תומר בן אהרון.[1]

עולם ארץ ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם שבו מתרחשות עלילות ארץ ים, כשמו כן הוא, הוא עולם הבנוי על איים. במרכזו אי גדול, המכונה הבנור, וסביבו איי הארכיפלג שהבנור מהווה את בירתם. על פי המיתולוגיה שיצרה לה גווין לעולמה, העולם נברא ממילותיו של סיגוי (Segoy), והאי הראשון שעלה מן הים הוא האי אאה, מצפון להבנור. שושלת המלכים העתיקה של הארכיפלג, מוצאה מאנלד, אף היא בצפון. בצפון מזרח הארכיפלג נמצא האי גונט, המתואר כ "ארץ נודעת בקוסמים": ממנה יצא גיבור הספרים, הקוסם גד. מדרום לאי הבנור, ישנו 'הים הפנימי', ובו נמצא האי בצר (Roke), ובו בית הספר לקוסמים.

הארכיפלג ידוע בזיקתו לקסם, שמתואר ככוח המניע את העולם. הזיקה העמוקה של הארכיפלג לקסם מתבטא בריבוי קוסמים רבי כוח, החיים בגפם ורובם בוגרי בית הספר בבצר, לצד בעלי כוחות קסם פחותים בכוחם: החל מחרשי כשפים, שרכשו את השכלתם בבצר אך לא סיימו את לימודיהם; וכלה בידעוניות, מחוללי גשמים ועושי להטוטים, שרכשו את השכלתם בדרכים לא פורמליות ומכוח מסורות שעברו מדור לדור. עם זאת, מרבית תושביו אינם בעלי כוחות קסם. מהות הכישוף היא בידיעת השפה הקדמונית, באמצעותה ברא סיגוי את העולם, ו'שמותיהם האמיתיים' של דברים ואנשים. ידיעת שמו האמיתי של אדם היא ידיעת מהותו, ומאפשרת גם שליטה בו באמצעות קסם. את שמם האמיתי מקבלים הנערים והנערות מקוסם, ממכשפה או ממכשף בטקס ההתבגרות שלהם (שכולל שינון בעל פה של אגדות הבריאה), ואנשים על פי רוב מסתירים שם זה ומגלים אותו רק לקרובים להם ביותר. ביום יום הם מכנים זה את זה בכינויים.

אנשי הארכיפלג הם חומי עור, ולעיתים בעלי גוון אדמדם. שפת היום-יום שלהם מכונה הרדיקית, ולה כתב רונות. הם נוטים להיות קצרי קומה, ובלא שיער פנים, בני הארצות הצפוניות מתאפיינים בכך שהם גבוהים יותר, ואילו בני הארצות הדרומיות - כהים יותר. מדובר בחברה לא-מתועשת, חקלאית ברובה, שאין בה דת ממוסדת. שני החגים הקבועים בשנה בעולם ארץ-ים חלים בשיאו של הקיץ - חג "הריקוד הארוך" בו שרים את השיר 'הבריאה של אאה', העתיק בשירי ארץ ים[2]; ובשיאו של החורף - חג "שיבת השמש" בו שרים את עלילות המלך מורד, 'עלילות המלך הצעיר'.

ממזרח לארכיפלג שוכנת הקיסרות הקרגית, אומה של בני אדם בהירי עור, שיער ועיניים ונטולי כוחות קסם, והיא אף נרתעת מקסמים. עם זאת, אומה זו נחשבת לקרובה יותר למה שמכונה 'הכוחות הקדמוניים' ומקיימת פולחן דתי המשלב את פולחנם, לצד פולחן 'האלים-האחים של קיסרות קרגד', ופולחן המונרך הנחשב ל'אדם-אל'. זוהי אומה בעלת תרבות של לוחמים, העוסקת בין היתר בפיראטיות ובמסעות שוד, ודוברת שפה נפרדת מזו של אנשי הארכיפלג. הקרגים נחשבים לחשבונאים טובים, ועושים שימוש בשיטת חישוב בת 12 ספרות, אך הם נרתעים מכתיבה ומתייחסים אליה כאל מעשה כישוף. לשפתם אין כתב, ובשלב מאוחר יחסית אימצו חלקם הקטן, בעידודו של המלך-האל שימוש ברונות של הרדיק על מנת לכתוב את שפתם לצורכי מסחר, כשהם מעוותים אותן מעט על מנת לשבור את ההשפעה המקוללת שהם מייחסים להן. הם עורכים רישום חשבונאי באמצעות אריגה בצבעים ובעוביי-חוט שונים. בצפון הארכיפלג, באי אוסקיל ובאיים סביבו, חיים אנשים בעלי שורשים קרגיים, בהירי עור ומזוקנים מיתר אנשי הארכיפלג, הדוברים שפה מקומית הקרובה יותר לקרגית מלהרדיקית. קבוצה זו כותבת את שפתה באמצעות הרונות ההרדיקיות.

באיים ממערב לארכיפלג שוכנים הדרקונים המעופפים, הנחשבים ליצורים עתיקים 'של אש ורוח', הדוברים את השפה העתיקה בלבד. גם באי הור-אט-הור בצפון מזרח הקיסרות הקרגית ישנם דרקונים, אולם שם הדרקונים אינם יכולים לעוף ולדבר, והם נחשבים ליצורים מקודשים שזובחים להם. חלק מהאגדות שהשתמרו בעיקר על ידי הקרגים בהור-אט-הור טוענות כי בעבר היו בני האדם והדרקונים 'עם אחד' וכי נפרדו ביניהם בעקבות שאיפות ורצונות שונים, כשבני האדם פנו מזרחה, ואילו הדרקונים מערבה.

בדרום מערב העולם קיימת תרבות של 'בני הים' החיים על רפסודות עץ גדולות, ונודדים במקביל לנדידתם של הלווייתנים הגדולים.

קנון ארץ-ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר שנה מוציא לאור הוצאה לאור בעברית
הקוסם מארץ ים 1968 Parnassus זמורה-ביתן (תרגום ראשון), הכורסא (תרגום מחודש)
הקברים של אטואן 1971 Atheneum זמורה-ביתן
החוף הרחוק ביותר 1972
טהאנו 1990 לא תורגמו לעברית
אגדות מארץ ים 2001 Harcourt
הרוח האחרת 2001

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מילה פורמת מציאות" (The word of unbinding", 1964")
  • "שלטון השמות" (The rule of names", 1964")
  • "שפירית" (Dragonfly", 1997") - מתרחש כמה שנים לאחר סיום עלילת הספר טהאנו, ולמעשה זהו סיפור מעבר לספר הבא אחריו - הרוח האחרת. סיפור זה מתמקד בנערה מאחוזת איריה על האי "דרך" שרוצה למרוד במשפחתה ולהפוך לקוסמת. פורסם בקובץ "אגדות 2" בעריכת רוברט סילברברג ובמסגרת זו תורגם לעברית ויצא בהוצאת אופוס, 2000
  • "שושנה ויהלום" (Darkrose and Diamond", 1999") - סיפור אהבה שאין בו פרטים המסגירים באיזו תקופה הוא התרחש.
  • "המוצא" (The Finder", 2001") - סיפור זה מתרחש כ-300 שנה טרם תקופת הטרילוגיה הראשונה של עלילותיו של גד, והוא מתאר את התבססותם של כמה מהמוסדות המרכזיים בארץ ים, ובייחוד של בית הספר בבצר.
  • "עצמות העולם" (The bones of the earth", 2001") - סיפור זה מתאר כיצד נמנעה רעידת האדמה באי גונט, על ידי אוגיון, מורהו של גד, ומורהו של אוגיון.
  • "על אדמת הביצה" (On the high marsh", 2001") - סיפור המתרחש בתקופת שש השנים בהן כיהן גד כרב-מג של ארץ-ים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, סדרת הספרים "ארץ-ים" היוותה השראה ל"הארי פוטר". זו ההזדמנות לגלות אותה מחדש, באתר הארץ, 9 בינואר 2024
  2. ^ בעולם של ארץ-ים, כל ילד מתחיל ללמוד את המזמור בעל פה בגיל שש או שבע, ואמור לדעת אותו בעל פה עד ליום שבו הוא מקבל את שמו