רוברט סילברברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט סילברברג בכינוס העולמי למדע בדיוני, גלזגו, אוגוסט 2005

רוברט סילברברגאנגלית: Robert Silverberg, נולד ב-15 בינואר 1935) הוא סופר מדע בדיוני ופנטזיה ועורך אמריקאי-יהודי. כתב ספרים וסיפורים קצרים רבים וכן ערך מקבצי סיפורים קצרים.

סילברברג היה מועמד לפרס הוגו ופרס נבולה יותר מכל סופר מדע בדיוני אחר, ופרסים אלה מעטרים את הקריירה שלו לכל אורכה. למרות שהתפרסם בעיקר בתחום המד"ב, סוגה זו מהווה רק חלק מכתיבתו. תחומי עניין נוספים כגון היסטוריה, ארכאולוגיה ומין מהווים כארבעים אחוזים מסך הספרים שכתב.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילברברג התחיל את הקריירה שלו כבר בגיל 14 כאשר כתב סיפורים קצרים לכתבי עת של מדע בדיוני. בגיל 20 פרסם את ספרו הראשון "Revolt on Alpha C" וספרו המפורסם וזוכה השבחים נתיב ההתנגשות, אשר יצא לאור בשנת 1961, נכתב כשהיה בן 22. ‏‏‏[1]

בסוגות המד"ב, הפנטזיה, המסתורין והאימה כתב סילברברג יותר ממאה ספרים וכ-450 סיפורים קצרים בתקופה של כ-50 שנה. פוריותו הגיעה לשיאה בשנות השישים, בהן ההספק שלו היה כשני מיליון מילים בשנה. הוא היה מבוקש ומחוזר על ידי עורכים וכדי שלא לגרום לרווית-יתר של השוק, נאלץ לכתוב תחת מספר שמות בדויים. סילברברג ידוע גם בשל סיפורי המסתורין והאימה הרבים שכתב, ובשנת 1986 הוא הגיש פרק בתוכנית הטלוויזיה "אזור הדימדומים" אשר כלל את סיפורו "To See the Invisible Man", אשר נכתב ב-1963.

בשנת 1990 חבר לאייזק אסימוב להרחבת סיפורו הקצר של אסימוב, "שקיעה", לנובלה. כמו כן כתבו השניים את "ילד האתמול", (1991), המבוסס גם הוא על סיפור מאת אסימוב בשם "The Ugly Little Boy" (ילד קטן מכוער). שיתוף פעולה שלישי ביניהם הניב את הספר "האדם הפוזיטרוני" (1992), שהיה גם הוא הרחבה של סיפור קלאסי של אסימוב, "The Bicentennial Man".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היה מועמד לפרס הוגו 23 פעמים, מתוכן זכה 4 פעמים.
  • היה מועמד לפרס נבולה 15 פעמים, מתוכן זכה 5 פעמים.

תחומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבתו לתחומים אחרים כגון היסטוריה וארכאולוגיה הניבה מספר רב של ספרים בנושאים אלה.

בין ספריו שאינם בדיוניים נמצא גם הספר "If I Forget Thee, O Jerusalem: American Jews and the State of Israel", אשר פורסם בשנת 1970.

תחת שם העט "דון אליוט" או "אליוט" כתב גם כ-20 ספרי פורנוגרפיה רכה בין השנים 1960-1973. הוא פרסם גם סיפורים קצרים בנושא זה במגזינים דוגמת "פלייבוי" תחת שמות עט שונים. שני ספרים העוסקים בעצות לחיי מין כתב סילברברג תחת שם העט אל.טי.וודוורד בשנים 1962 ו-1967.

כמו כן, בין השנים 1960-1972 כתב סילברברג כ-30 ספרים לנוער בנושאים שונים, כגון היסטוריה ופרה-היסטוריה, ארכאולוגיה, חיים תת-ימיים, גאוגרפיה, מדע, היסטוריה של הרפואה וטבע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאת רוברט סילברברג ורנדל גארת'

סילברברג נולד למיכאל והלן ברובע ברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית. בהיותו ילד קרא סילברברג ספרים ברעבתנות, בעיקר מדע בדיוני, וחשיפתו לתחום זה פתחה בפניו עולם ומלואו. על כך הרגיש סילברברג שעליו לתרום חזרה לתחום זה.

בשנת 1955, תוך כדי לימודים לתואר הראשון, עבר סילברברג להתגורר בדירה בניו יורק בשכנות עם סופר המד"ב המבוסס רנדל גארת' ובשכנות עם הארלן אליסון. קירבה זו הקפיצה את הקריירה הספרותית של סילברברג מאחר שגארת' הציג את סילברברג בפני עורכים, וכתיבה משותפת נולדה עם כל אחד מהם. סילברברג וגארת' נהגו לפרסם סיפורים תחת שם העט רוברט רנדל, ושלושה סיפורים משותפים הורחבו לכדי הספר "The Shrouded Planet".

בשנת 1956 סיים את התואר הראשון שלו באוניברסיטת קולומביה בספרות אנגלית, ולא פסק מלכתוב בזמן זה. בשנה זו זכה בפרס הוגו לסופר הצעיר המבטיח ביותר, והוא רק בן 21. לאחר סיום לימודיו הוא הפך לסופר במשרה מלאה.

בשנות ה-50 יצאו תחת ידיו של סילברברג מאות סיפורים לכתבי עת מדע בדיוני. בזמן השפל במכירת סיפורי מד"ב בשלהי שנות ה-60 עשה סילברברג תפנית והחל לכתוב ספרות לא בדיונית לנוער, קריירה אותה מכנה סילברברג מכובדת יותר. תוך מספר שנים הוכר סילברברג כאחד מן היוצרים המוצלחים בספרות הלא בדיונית בשל ספריו בנושאים כמו אנטארקטיקה, מצרים העתיקה, תוכנית החלל של ארצות הברית והיסטוריה רפואית. בתחילת שנות ה-60 כתיבתו הייתה פורייה מאוד וקצב זה הואט באמצע שנות ה-60 בעיקר משתי סיבות: בעיה פיזית של בלוטת התריס (פעילות יתר) עקב עבודה מאומצת, ושריפה שהייתה בביתו בשנת 1968 אשר לדבריו של הסופר "ייבשה, ככל הנראה לתמיד, את מירב האנרגיה יוצאת הדופן שאיפשרה לי לכתוב לפחות כתריסר ספרים משמעותיים לשנה". למרות זאת, דווקא בשנים אלה (סוף שנות ה-60) החל לכתוב סילברברג מדע בדיוני מעמיק יותר וכפי שנאמר עליו "בשנת 1965 סילברברג הניח בצד את הצעצועים והחל לכתוב ספרות אמיתית"; הסיפורים קיבלו זוויות ראיה פסיכולוגיות, פילוסופיות וחברתיות.

בתקופה זו סילברברג וסופרי מד"ב אחרים אשר כינו עצמם "הגל החדש" ניסו לפרוץ את הנוסחאות המקובלות של המד"ב ולשכלל את שיטות הכתיבה של הספרות המודרנית. כך יצאו לאור הספרים "תחנת הוקסביל", "כנפי לילה" ו"למות מבפנים" והוא מצא גישה ייחודית משלו למד"ב, הן מבחינת התוכן והן מבחינת סגנון הכתיבה.

למרות שספריו זכו בפרסים, המכירות ירדו. קוראים פנו אליו בשאלה "למה אתה כותב ספרים כל כך מדכאים?". בהתחלה היה מופתע מדעת קהל זו אך הבין במהרה ש"משהו אינו כשורה". בשנת 1975 רוב הספרים הראויים של סילברברג יצאו מהדפסה ובנקודה זו הודיע סילברברג על פרישה מכתיבת מד"ב. הוא נמנע מכתיבת מד"ב במשך כארבע שנים ותחת זאת הקדיש את רוב זמנו לגינה אשר בביתו בקליפורניה. בשנת 1978 הוא נדחף חזרה לכתיבת מד"ב בעקבות פרידה מאשתו הראשונה, פרידה אשר הובילה למצב כלכלי ירוד וכדי לשפר מצב זה הוא "כתב רק עוד ספר אחד". ספר זה הוא הראשון מסדרת ספרי מאג'יפור, "Lord Valentine's Castle", סידרה המשלבת בתוכה אלמנטים של מד"ב ופנטזיה אפית.

בשנת 1986 התגרש סופית מאשתו הראשונה ונישא בשנית כשנה לאחר מכן לקארן הבר, אף היא סופרת מד"ב. ההצלחה של סדרת מאג'יפור החזירה את סילברברג לחיי הכתיבה, ולמרות שהצהיר שלא יכתוב המשכים לספר הראשון בסדרה, הוא חזר בו; כיום הסדרה כוללת עשרה ספרים. ג'קי קסאדה מהמגזין "Library Journal" כתב על סילברברג: "הוא מצטיין באיזון בין דמויות חזקות ועלילה מורכבת כדי להשיג דוגמה נדירה של פנטזיה אפית מסופרת בדיוק של מדען".

בהקדמה שכתב סילברברג לספר "Galactic Dreamers: Science Fiction as Visionary Literature" הוא מסביר את ששאף להשיג בעבודתו: "להראות לקורא משהו שמעולם לא היה מסוגל לראות בעיניו, משהו מוזר וייחודי, משהו יפה שגורם אי נוחות, משהו שימשוך לכמה רגעים את הקורא מעבר לגבולות המוכרים לו וימקם אותו במרחב היקום, יתן לו לרגע תוסס אחד תחושה שהוא שותף למרקם החלל והזמן וישאיר אותו שונה לתמיד, בעל מודעות רחבה יותר". יחד עם אשתו השנייה קרן, כתב בשנת 1989 ספר אחד, "The Mutant Season", והיא עזרה לו לערוך סיפורים קצרים; סילברברג אף הודה לה בהקדמה לאוסף האגדות שערך (Legends 1,2,3) המכיל 11 אגדות פנטזיה.

מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע בדיוני ופנטזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סדר הופעתם במקור:

סדרת מאג'יפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסע להררי מאג'יפור, עם עובד 1997, בתרגומו של יובל בן ענת
  • קוסמי מאג'יפור, עם עובד 1998
  • המקדש השביעי, (סיפור קצר בתוך אגדות 1+2 בהוצאת אופוס)
  • פרסטימיון השליט, עם עובד 2003, בתרגומו של גיא בן משה
  • מלך החלומות, עם עובד 2004, בתרגומו של גיא בן משה

שיתוף פעולה עם אייזק אסימוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלתעות עצים – פנטסיה 2000, גיליון 1
  • ריקוד השמש – פנטסיה 2000, גיליון 4
  • ישמעאל מאוהב – פנטסיה 2000, גיליון 6
  • הרוכבים – פנטסיה 2000, גיליון 33
  • כלה מספר ‏‏‏[2]94 – פנטסיה 2000, גיליון 37
  • עסקי אמנות עתיקה, אוסף סיפורים "חדירת זמן" בעריכת ארתור סי. קלארק
  • זבובים - באוסף הסיפורים "חזיונות מסוכנים" בעריכת הארלן אליסון

מד"ב ופנטזיה: עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדברי הסופר
  2. ^ ‏שם הסיפור במקור הינו "BRIDE NINETY-ONE" ותורגם לעברית בטעות 94‏