פנטזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פנטזיהאנגלית: fantasy – דמיון, דמיוני. בעברית קרויה היזיון) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומו של עולם דמיוני. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור, ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה. סוגה זו קרובה למדע הבדיוני ולסיפורי אימה וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים האלו.

תולדות הסוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשה לשים את האצבע על יוצר שכתיבתו הניחה את היסודות שעליהן נבנתה סוגה ספרותית זו. ההתפתחות הייתה הדרגתית מאוד ורבת שלבים. היא החלה עוד בשחר האנושות בדמות סיפור על עולם דמיוני. בעת העתיקה היה ערבוב בין פנטזיה להיסטוריה והיצירות דוגמת האפוס השומרי, עלילות גילגמש, לא הציגו עצמן כפנטזיה, אלא כאמת היסטורית. גם לעמים אחרים היו סיפורים שתיארו את בריאת העולם, סיפרו על מעשי הגיבורים והאלים כמו למשל במהאבהארטה ובראמאיאנה. האודיסיאה כוללת בתוכה יסודות פנטזיים בהם קוסמים ומכשפות, ציקלופים, משני צורה ויצורים בעלי מספר ראשים האוכלים בני אדם. באנגליה נכתב הביאוולף ובפרס השאהנאמה.

סיפורי אגדה קיבלו דחיפה בימי הביניים עם הופעת יצירות כמו סיפורי אלף לילה ולילה ומבינוגיון, אך רק בעת החדשה התחילו לכתוב סיפורים על תופעות שהיה ברור לקורא שמקורן בדמיונו של המחבר והן לא מתארות מציאות כלשהי. אחד הספרים הראשונים מהסוג הזה הוא מסעות גוליבר, שנכתב במאה ה-18 על ידי ג'ונתן סוויפט.

הסוגה התפתחה לאיטה עד העת החדשה עת הופיעו היצירות המונומטליות של המאה ה-19 דוגמת הרפתקאות אליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול, מסע הפלאים של נילס הולגרסון מאת סלמה לגרלף ואחרות. הסופרים האלה התבססו על המסורות שכבר היו קיימות בספרות האירופאית ויצקו לתוכה מהות חדשה. ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" יש חשיבות מיוחדת עקב היותו אחד הספרים הבודדים באותה תקופה שמטרתם לא הייתה דידקטית. בעקבות היצירות של הסופרים האלה קיבלה הסוגה דחיפה קדימה ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הופיעו ספרים רבים שעלילתם בדיונית לחלוטין דוגמת הקוסם מארץ עוץ ויצירות אחרות. בשנת 1923 נוסד המגזין וירד טיילס (באנגלית: מעשיות מוזרות). היה זה המגזין הראשון שהיה מבוסס על הסוגה.

ב-1937 פרסם ג'ון רונלד רעואל טולקין את יצירתו הראשונה - ההוביט. סופר פורה זה שבא מרקע אקדמי ביקש לשדרג את הסוגה. הסופרים שקדמו לא יצרו, ברב המקרים, עולם דמיוני שלם עם מערכת שלמה של חוקים, עמים, היסטוריה, אמונה, שפות וכיוצא באלה. טולקין ביקש לשחזר את המיתולוגיה הגרמאנית העתיקה ולשלבה בפולקלור האנגלוסקסי, השואב את מקורותיו, בין היתר מהפולקלור הגרמאני כי הסקסונים הם אחד העמים הגרמאנים. טולקין המשיך את יצירתו עם הספר שר הטבעות שיצא בשנות ה-50 והותיר אחריו הרבה עבודות לא גמורות שהושלמו ופורסמו על ידי בנו.

הסופרים שכתבו בתחילת המאה ה-20 ובאמצעה הצליחו להנעים את הסוגה על קוראיה ויוצרים שבאו אחריהם המשיכו את פיתוח הסוגה. אחדים מהם המשיכו להעתיק את ההצלחה של טולקין ויצרו עולמות שכוללים מספר גזעים, היסטוריה, גאוגרפיה ותרבות המזכירים את אלו שהקורא מוצא בספריו של טולקין. בגלל הקושי ליצור עולם שלם, משתמשים סופרים רבים בעולם שנוצר זה מכבר על ידי יוצרים אחרים ופורשים את עלילת ספרם בתוך עולם מוכן. דוגמה מובהקת לכך היא השימוש בעולם קרין שבו מתרחשת עלילת הספרים מסדרת רומח הדרקון. בגלל החזרה הרבה על פורמט קבוע, קוראים פעמים רבות, לתת סוגה זו בשם "פנטזיה נוסחתית" או "פנטזיה גנרית".

סופרים אחרים ביקשו לפתח עולמות אחרים עם גזעים אחרים ללא קשר לעלילה של טולקין. בין תתי סוגה האלה ניתן למצוא פארודיה פאנטזית שמאפיינת את ספרי עולם הדיסק מאת טרי פראצ'ט. יוצרים אחרים דוגמת ג'יי קיי רולינג לקחו את הפנטזיה לשילוב של עולם בדיוני המודע לקיומו של עולם אמיתי. במידה מסוימת, זאת חזרה על סיפורי דברי ימי נרניה שנכתבו באמצע המאה העשרים.

ההצלחה הספרותית של הסוגה תרמה את חלקה להתפתחותה בקולנוע, במשחקי וידאו ומחשב ובתעשיות אחרות. ספרים רבים עובדו לסרטים דוגמת טרילוגיית סרטי שר הטבעות. ספרים אחרים משמשים רקע למשחקי מחשב ואחרים דוגמת רומח הדרקון משמשים כרגע לעולם שלם של משחקי תפקידים.

מאפייני הפנטזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנטזיה מתאפיינת בראש ובראשונה בעלילה המתרחשת כולה או מקצתה בעולם בדיוני. לעתים קרובות נעשה שימוש בקסמים וביצורים בדיוניים. כמו כן, לעתים קרובות העולם שבו מתרחשת העלילה נמצא בתקופה הדומה לימי הביניים הכוללת מלכים ואבירים, טירות ומבצרים, וכלי הנשק כוללים חליפות שריון, חרבות וחץ וקשת. מאפיין נוסף שמשותף לסוגה זו ולסוגות אחרות הוא המאבק בין טוב לרע. העלילה מתמקדת, לא אחת, בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר, לעתים, כאויב ערטילאי, רב עוצמה ביותר ומעורר אימה.

לעתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, כשלרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקה ללא כוונה של ממש; במקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו.

פעמים רבות, ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו לא פחות מאשר הם מהווים סאטירה על ז'אנר הפנטזיה עצמו. לעומת זאת, לעתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי או שנוי במחלוקת. למשל, ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לניסיונות לראות ב"שר הטבעות" אלגוריה למלחמת העולם השנייה[1].

מאפיינים כללים של עולמות מערכה פנטסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר נקודות אשר נוטות לאפיין עולמות פנטזיה של יוצרים שונים, אם כי אין הכרח כי תופענה בכל יצירת פנטזיה. להלן תובאנה מספר נקודות שכאלה.

קסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב עולמות הפנטזיה ישנה צורת קיום כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה, המקור והתפקיד של הקסם משתנים מעולם לעולם. בחלק מן העולמות, מהווה הקסם חלק מן התשתית המציאותית ומהווה אבן יסוד בדרך פעולתו של העולם, באחרים משמש הקסם יותר כ"כלי פעלולים". ברוב העולמות שבהם מתקיים הקסם, קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, אלו נקראים, בדרך כלל, קוסמים או מכשפים. לעתים, בוחרים המחברים שמות נוספים לאנשים אלו; אחת הדוגמאות הבולטות הן האאס סדאי (Aes Sedai) בסדרת כישור הזמן.

יצורים וגזעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים וגזעים שונים מלבד בני האדם. בין הנפוצים נכללים אלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, קנטאורים, שדים ופיות. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים לא תבוניים (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה. לרב משתנה תפקידם של הגזעים התבוניים מיצירה ליצירה. בחלק מן היצירות מוסיפים המחברים גזעים תבוניים "משלהם" כדוגמת המולפה, הדובים המשוריינים והגליווספים המופיעים בטרילוגיית "חומריו האפלים".

בנוסף לגזעים נוספים ויצורים תבוניים, ניתן למצוא ביצירות פנטסטיות רבות אזכורים ליצורים ומפלצות מיתולוגיים או כאלה שהומצאו על ידי הסופר, כדוגמת גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון הכימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל) ויונקים מעופפים (פגסוס, גריפון). יצורים רבים מבין אלו לקוחים ממיתולוגיות שונות. כדוגמה ליצורים שהומצאו על ידי הסופר, ניתן לקחת את הסוהרסנים מסדרת "הארי פוטר".

אלים וישויות עליונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפורים מסוימים קיימים בעולם הפנטסטי כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל היצורים החיים על פני האדמה. חלק מהם הם אלים. בחלק מן היצירות לאלים אלו קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם.

לרוב, ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם.

אל-מתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירות פנטסטיות רבות, המוות איננו מהווה תחנה סופית. אגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של ישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האל-מתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות ששמרו את בינתם וגופם כגון ערפדים, כאלו ששמרו רק את נשמתם כגון רוחות רפאים, וגופות מונפשות וחסרות בינה או אופי כגון זומבים, ושלדים המופעלות כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר, או שפועלות בעצמן ותוקפות יצורים חיים באינסטינקטים חייתים חסרי אבחנה.

גישה לטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מספרי הפנטזיה מתרחשים בעולמינו או בעולמות דומים ומכילים אזכורים לטכנולוגיה מודרנית, כדוגמת ספריו של ניל גיימן המתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו מוצגת טכנולוגיה אלטרנטיבית) ובסדרת ספרי ארטמיס פאול.

לעומתם, בספרי פנטזיה רבים, נבנים עולמות פנטסטיים בהם אין טכנולוגיה מתקדמת, לעתים אף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעתים עשרות אלפי שנים. בספרים המתרחשים בעולמות מסוג זה, נוקטים המחברים במספר שיטות להסבר אי-ההתפתחות הטכנולוגית, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית).

תת ז'אנרים בפנטזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם המשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.

עולם העומד בפני עצמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פנטזיה אפית

בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם הפנטסטי מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בראש ובראשונה מבחינה כרונולוגית, שר הטבעות ושאר כתביו של טולקין, שמתרחשים בארץ התיכונה, שנמצאת בעולם רחוק ודמיוני. בין ספרים אלה ניתן למנות גם את סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, טרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב, סדרת כישור הזמן של רוברט ג'ורדן, ספרי רומח הדרקון, סדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן של דייוויד אדינגס סדרת הירושה של כריסטופר פאוליני וסדרת ספר הנופלים של מאלאזן של סטיבן אריקסון.

עולם מקביל לעולמנו שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש, אם כי לעתים עומדות במרכז העלילה דווקא דמויות שבאו מעולם אחר המבקרות בעולם שלנו. כדוגמאות לסוג הראשון ניתן להביא את סדרת הספרים דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס והספר הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה. כדוגמאות לסוג השני ניתן להביא את טרילוגית חומריו האפלים של פיליפ פולמן וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.

עולם נסתר בעולמנו שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, ספרי פרסי ג'קסון, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי ציידת הערפדים.

כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.

עולמנו עם טוויסט פנטסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות (בדומה לעולם שלנו). בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות תפלות אכן מכילות גרעין של אמת. ברבים מסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא אל-מת, מפלצת או דמות אגדתית אחרת.

דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד" והסרט מכסחי השדים.

פנטזיה המשולבת עם מדע בידיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדע הבדיוני פתח בפני סופרי הפנטזיה אפיקים חדשים של מסע לחלל, רובוטים ואנדרואידים, חייזרים טובים ורעים, מחלות ומחולליהן. כל אלו שימשו ומשמשים כר לפנטזיות הנכתבות במחצית השנייה של המאה ה-20 ובמאה ה-21, חלקן מבוססות רק על חומרי המדע הבדיוני וחלקן משלבות לחשים וקסמים, יצורי אופל ושאר מרכיבי פנטזיות מקובלים.

פנטזיה בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סרט פנטזיה

הקולנוע והטלוויזיה עשו ועושים שימוש רב בעלילות פנטזיה. קיימות יצירות קולנועיות וטליויזיוניות רבות אשר עובדו לתסריט מספרות פנטזיה. כך לדוגמה ניתן להזכיר את הארי פוטר, סרטי וולט דיסני שונים (כגון היפה והחיה, אלאדין ועוד), הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות. מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לצרכם נכתב תסריט פנטזיה מקורי ולא עובד ספר קיים, הם: ליידי נץ (1985), וילו והנסיכה ואיש הנצח.
בטלוויזיה ז'אנר הפנטזיה זוכה להתייחסות נמוכה יותר מאשר בקולנוע ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבות כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה. הסדרות הרקולס זינה הנסיכה הלוחמת ומכושפות הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית. ואולם קיימות גם סדרות פנטזיה שזכו לפופולאריות רבה, וביניהן אבודים, דם אמיתי ומשחקי הכס, המבוססת על סדרת הספרים שיר של אש ושל קרח.

פנטזיה במשחקי מחשב ווידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילות פנטסטיות הן בסיס למשחקי וידאו ומחשב רבים. במקרים רבים, משחקים פנטסטיים רבים, בעיקר בז'אנר ההרפתקאות, מתבססים על גיבור היוצא למסע בעולם פנטזיה גנרי כשמטרתו של השחקן היא להנחותו בדרך למטרה מסוימת, לעתים בלוויית חברי צוות נוספים המצטרפים למסע. במשחקים אלה רב השימוש באלמנטים של פנטזיה גנרית כגון קסמים, מפלצות, טכנולוגיה ארכאית וחפצים מכושפים. משחקי רשת רבים, כדוגמת World of Warcraft, מתקיימים בעולם פנטסטי.

השפעות תרבותיות ומקום תרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות הפנטזיה מאגדת סביבה קהילות חובבים ומעריצים רבות. חלק מקהילות אלו מקיימות פעילות אינטרנטית כדוגמת פורומים ואתרי מידע ואחרות מתרכזות או משלבות בפעולתן פעילויות חוץ אינטרנטיות, בין אם חברתיות ובין אם נושאיות, כדוגמת מפגשים וכנסי חובבים. בארץ מתקיימים מדי שנה פסטיבל אייקון ובנוסף אליו כנסים נושאיים שונים כמו "כנס עולמות", "כנס מיתופיה" או "כנס ביגור". קהילות חובבים נוספות בארץ ומחוצה לה מקיימות כנסים משלהן.

בשנים האחרונות הופך הז'אנר מקובל יותר בקרב תרבות המיינסטרים ומספר סטריאוטיפים אשר שויכו לו ולחובביו, אשר נתפסו לעתים כתמהונים או ילדותיים, תופסים היום מקום פחות משמעותי בהלך המחשבה המקובל.

סביב תרבות הפנטזיה התפתחו מספר תחביבים המקובלים, ברמות שנות, על חלק מחובבי הז'אנר. העיקריים שבהם הם משחקי תפקידים וספרות חובבים.

משחקי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחק תפקידים

מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות מערכה פנטסטיים (אף שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם).

לעתים, עולמות מערכה שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.

פנטזיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות הפנטזיה בישראל דלה למדי. בישראל יצאו לאור רק ספרי פנטזיה מקוריים בודדים. ביניהם ניתן למנות את סדרת ארמדין מאת חנן קוגל, הלוויתן מבבל מאת הגר ינאי, הלב הקבור מאת שמעון אדף, כפירה מאת נמרוד הראל, כתר הדרקון מאת אורי אורלב, האפוס הבדיוני שיר טאהירה מאת אמיר אור, מלחמת בני ארץ בבני שחת מאת דן צלקה, הסדרה "ווינטר בלו ילדת פיות" מאת אשכר ארבליך-בריפמן ומסע הפלאים של תרה בארץ לא נודעת מאת כרמלה בן-נון משה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם כי יש הטוענים כי ספרי "שר הטבעות" אינם חסרי אלגוריות לחלוטין, להרחבה ראה מאמר מאת בריאן קסלר.