צד שמאל של החושך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעבר לעלטה, צד שמאל של החושך. עטיפת הספר

מעבר לעלטה מאת אורסולה לה-גווין, 1969, (ראה אור בעברית גם כצד שמאל של החושך; במקור: The Left Hand of Darkness), זוכה פרס הוגו ונבולה.

הספר מתאר את העולם "גתן" אשר בו חי גזע תבוני שייחודו בכך שהפרטים בו הינם א-מיניים. ליתר דיוק, כל פרט הוא חסר מין מלבד בזמן קיום המגע המיני עם פרט אחר, אשר מתרחש בתזמונים קבועים, אחת לחודש, אז הוא נוטה לקבל את התפקיד הנקבי או הזכרי. הנטייה אינה עקבית, כלומר בכל מגע מיני עשוי פרט מסוים לתפקד כזכרי או נקבי ואין אפשרות לבחירה רצונית של התפקיד (מלבד בעזרת שימוש בסמים - תופעה שמתייחסים אליה בשלילה בגתן. ישנו גם מספר מסוים של "סוטים" אשר להם יש נטייה גנטית לאחד המינים. מצבם החברתי מזכיר את זה של ההומוסקסואלים.).

הספר כתוב כדו"ח מסע של נציג מטעם ארגון המאחד גזעים תבוניים אחרים ביקום, המנסה לשכנע את אותו עולם להצטרף לארגון. בספר בוחנת אורסולה לה-גווין את ההשלכות החברתיות של מצב בו רוב הזמן כל הפרטים הם שווים לחלוטין באמת ובתמים (נרמז כי השוויון המוכר לנו בין זכר לנקבה הוא מלאכותי ואילו האפליה בין זכר לנקבה מובנית במוחותינו) ומתארת קשייו של אורח שההבחנה בין זכר ונקבה מוטמעת בו להבין ולקבל עולם שכזה.

פרק המבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגרסה המקורית של הספר משנת 1969 לא היה מבוא, אבל אורסולה לה גווין, כתבה אחד עבור המהדורה של שנת 1976 בעקבות ריפלקציה שעשתה על עבודתה. בהקדמתה, היא מגדירה את האופי והמטרה של כתיבת המדע בדיוני ומתארת את הכוונה שלה בכתיבת הרומן. היא עומדת על כך שכתיבת המדע הבדיוני היא לא אקסטרפולציה אלא, תיאור של אמת העל שהמחבר חושף בדרך שהיא לעתים קרובות מורכבת ודו-משמעית. בנוסף, היא מכלילה את המטרה של רומנים באומרה כי רומנים טובים אמורים לשנות את הקורא בדרך שאי אפשר לתאר אחרי שהם סיימו לקרוא את הספר. לאחר מכן היא מתקדמת למדינה באופן רחב שהז'אנר הבדיוני כולו הוא מטפורה, ובמיוחד כאשר מדובר בכתיבה אודות עתיד דיוני שאותו לא ניתן לתאר בכל דרך אחרת מאשר מונחים מטאפוריים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]