ארתור בראון (נווט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלקוק ובראון ממריאים בטיסתם המפורסמת

סר ארתור וויטן בראוןאנגלית: Arthur Whitten Brown;‏ 23 ביולי 1886 - 4 באוקטובר 1948) היה הנווט בטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור בראון נולד בגלזגו שבסקוטלנד. הוא החל את הקריירה שלו כמהנדס טיסה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אחרי שהופל ונפצע קשות מעל גרמניה ב-10 בנובמבר 1915, הפך בראון לשבוי מלחמה. אחרי ששוחרר והוחזר לאנגליה בראון המשיך לפתח את כישורי הטיסה שלו. הוא הפך לסגן משנה בחיל האוויר המלכותי ובזמן שביקר בחברת המטוסים ויקרס, קיבל הצעה להצטרף לטיסה הראשונה ללא עצירות מעל האוקיינוס האטלנטי, ביחד עם ג'ון אלקוק שכבר נבחר כטייס.

השניים עזבו את שדה התעופה 'סנט ג'ון' שבניופאונדלנד בקנדה ב-1:45 בצהריים ב-14 ביוני 1919 ונחתו בדריגימלה בוג, במחוז קונמרה שבאירלנד 16 שעות ו-12 דקות מאוחר יותר, לאחר שטסו 3,186 ק"מ. הטיסה נעשתה במפציץ 'ויקרס ווימי' משודרג וזכתה בפרס של 10,000 לירות שטרלינג שהציע עיתון ה"דיילי מייל" הלונדוני.

מספר ימים אחרי הטיסה קיבלו אלקוק ובראון תואר אבירות מידי המלך ג'ורג' החמישי.

בראון עבר לעבוד בחברת ויקרס, והתיישב בווילס. הוא מת ב-4 באוקטובר 1948 בסוואנסי.