אתל ג'נר רוזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתל ג'נר רוזנברג
Ethel Jenner Rosenberg
קבוצת מאמינים בהאים. רוזנברג משמאל למטה
קבוצת מאמינים בהאים. רוזנברג משמאל למטה
לידה 6 באוגוסט 1858
באת' עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 1930 (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אנגליה
ידועה בשל מעורבותה בדת הבהאית
השכלה בית הספר סלייד לאמנות יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הדת הבהאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אתל ג'נר רוזנברג (באנגלית: Ethel Jenner Rosenberg; 6 באוגוסט 1858 –17 בנובמבר 1930) הייתה האדם האנגלי הראשון אשר קיבל על עצמו את הדת הבהאית. היא תרמה רבות לביסוס הקהילה הבהאית באנגליה.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנברג נולדה ב-6 באוגוסט 1858, לשושלת אמנים מפורסמת בעיר באת' באנגליה. אביה היה צייר מצליח ומורה, אך הוא נפטר בהיותה בת 12. מגיל צעיר מאוד, הוריה של אתל חינכו אותה למוסריות והצטיינות אקדמית ואמנותית. רוזנברג רכשה בקיאות מרשימה בכתבי הברית הישנה והחדשה ואף למדה צרפתית.[1] היא נהגה לספר שאמה הדריכה אותה "לצפות למורה רוחני אשר ישלח האל".[2] בשנת 1877, עזבה רוזנברג את בת', עיר מולדתה, ונסעה ללונדון ללמוד אמנות בבית הספר סלייד (Slade School).[3]

לאחר שהצטיינה בלימודיה, החלה רוזנברג להציג את יצירותיה בתערוכות שונות בלונדון. היא ציירה בעיקר מיניאטורות ודיוקנאות, אשר זכו להכרה והערכה. הצלחתה הביאה עמה גם נוחות כלכלית.[4] סביב שנת 1901, החלו להופיע בציוריה מוטיבים בהאיים. למשל, ציור דיוקן מיניאטורי של עבד אל-בהאא', כשדמותו מזכירה בבירור את ישו. הציור נעשה בטרם פגשה רוזנברג את עבד אל-בהאא', והתבסס באופן מוחלט על תיאור דמותו מפי חברתה הבהאית, מארי טורנברג-קרופר.[5] דרך הכרותה עם טורנברג-קרופר, נחשפה רוזנברג לדת הבהאית. בכך הפכה רוזנברג למאמינ ה הבהאית הראשונה ממוצא אנגלי.

על אף בריאותה המדורדרת, המשיכה רוזנברג בפעולתה למען הדת הבהאית עד סוף ימיה. בימיה האחרונים, מחלתה מנעה ממנה לצאת מביתה ולבסוף היא נפטרה בשנתה בגיל 72, ב-17 בנובמבר 1930.[6]

מעורבותה בדת הבהאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסתה לדת הבהאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתל ג'נר רוזנברג הכירה את מארי טורנברג-קרופר בשנת 1899. טורנברג-קרופר, פילנתרופית אמריקאית אשר בחרה בדת הבהאית, סיפרה לרוזנברג על הדת החדשה שקמה ועל שליח האל בהאא אללה. על אף שלא קיים תיעוד לגבי האופן שבו הגיבה רוזנברג לבשורה, סביר כי חשה אהדה כלפי הרעיון. זאת לאור דבריה של אמה, אשר הורתה לה לצפות למורה רוחני אשר ישלח האל. על כל פנים, בשנת 1899 הפכה רוזנברג לאנגליה הראשונה אשר הכירה בבהאא' אללה כהתגלמות האל. היא איחדה כוחות עם טורנברג-קרופר והשתיים החלו להפיץ יחד את הבשורה.[7]

הפצת הדת הבהאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייה עלתה אתל לרגל מספר פעמים על מנת לבקר את עבד אל-בהאא' בעכו. בביקוריה, הקפידה לתעד בכתב את שיחותיו והרצאותיו. ידוע שהיא לימדה את עצמה פרסית על מנת להבין את מילותיו של עבד אל-בהאא בשפתו, אם כי לא ברור מתי בדיוק רכשה את השפה.[8] כמו כן, ביקרה רוזנברג באמריקה וצברה שם ידע נוסף על אודות התורה הבהאית.[9] כשחזרה ללונדון, החלו רוזנברג וטפרברג-קרופר לארגן מפגשים בבתיהן על מנת להפיץ את הבשורה הבהאית. המפגשים הללו משכו קבוצת מאמינים קטנה שהלכה והתרחבה. בנוסף לכך, עמלה רוזנברג על תרגום הכתבים הבהאיים, על מנת להנגישם לציבורים רחבים יותר. השפות הרבות בהן שלטה, הן שאפשרו לרוזנברג לצלוח את מלאכת התרגום.[10]

התכתבויותיה עם עבד אל-בהאא' בנוגע ל"איגרת החכמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירתה המעמיקה של רוזנברג את תורתו של בהאא' אללה, הובילה אותה להתכתב עם עבד אל-בהאא' על אודות "איגרת החכמה" (לוח-י חיכמת, באנגלית: Tablet of Wisdom). בין הנושאים המוצגים באיגרת, מציג בהאא' אללה את תפיסתו לגבי הפילוסופיה. הוא מסביר כי המהות והיסודות של הפילוסופיה היוונית הגיעו מנביאי ישראל. אולם, הסבר זה אינו מתיישב עם מסמכים היסטוריים אחרים, ועל כך שואלת רוזנברג את עבד אל-בהאא' במכתבה. עבד אל-בהאא' משיב בפירוט ומסביר כי בעבר, ההיסטוריה הועברה מפה לאוזן ולכן קיימות גרסאות סותרות כמעט לכל אירוע, תקופה ותורה. אף על פי כן, סמכותו של שליח האל, בהאא' אללה, מבטיחה כי דברו אמת, זאת למרות גרסאות סותרות אשר קיימות.[11]

הקשר של את'ל רוזנברג עם שוגי אפנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בביקוריה בביתו של עבד אל-בהאא' בעכו, נוצר קשר בין רוזנברג לבין בני הבית.[12] בין היתר, היא הכירה את שוגי אפנדי, נכדו של עבד אל-בהאא'. בצוואתו של עבד אל-בהאא, מונה שוגי אפנדי ל"שומר" (באנגלית: The Guardian) של הדת הבהאית.[13] רוזנברג לא הטילה ספק במינויו של שוגי אפנדי ונשבעה לו אמונים, תוך שהיא מעודדת את חבריה באנגליה לנהוג באותו אופן.[14] לפני עזיבתה את ארץ הקודש, הורה שוגי אפנדי לרוזנברג לכנס את האספה הרוחנית (Spiritual assembly) הראשונה של הדת הבהאית באנגליה, בשנת 1922. השניים עבדו יחד על מנת להגשים את הכנס והוא אכן התקיים ב-17 ביוני 1922.[15] רוזנברג ושוגי אפנדי ניהלו קשר קרוב ופעלו להפיץ ולמסד את הדת הבהאית. לאחר פטירתה של רוזנברג, הספיד אותה שוגי אפנדי:

"אני חש צער עמוק על פטירתה של רוזנברג, אשר הייתה חלוצה אנגלייה יוצאת דופן של הדת הבהאית. הזיכרון של שירותה המרהיב לא ישכח לעולם. משפחתו של עבד אל-בהאא' מצטרפת אליי בהבעת תנחומים לבבים לאחיה וקרוביה. אני מפציר בחברים לקיים עבורה טקס אזכרה הולם."[16]

הספר שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1901 עמלה רוזנברג על חוברת אשר נקראה "A Brief Account Of The Baha'i Movement". חוברת זו כללה תיעוד היסטורי של התנועה וכן הסברים של העקרונות היסודיים של התורה הבהאית. החוברת הופצה ונמכרה במחיר של פני (Penny) אחד בלבד. בזמן כתיבת החוברת, לא הייתה סמכות אשר פיקחה על תרגום כתביו של בהאא' אללה, ולכן רוזנברג נשענה רבות על כתביה מזמן עלייתה לרגל, המוטים לעיתים לפרשנותה האישית. אף על פי כן, בחוברת ישנו ביטוי להבנה העמוקה שלה ומחויבותה לתנועה ולעקרונותיה. ספרון זה היה מכוון בעיקר לקהל הנוצרי, ולכן יש בו התייחסות רבה אל ארץ הקודש. עוד מזכירה רוזנברג כי שליחים רבים של האל, כמו אברהם, אליהו וישו, הגיעו מארץ הקודש ועל כן, אין זה מופרך להאמין כי גם הפעם זורח מארץ הקודש אור אלוהי חדש בדמות עבד אל-בהאא'. בהמשך לכך, ניתן לראות כי חלק ניכר מן הספרון מוקדש לעבד אל-בהאא'; לתולדות חייו ולתורתו. מעניין לראות כי אין בספרון כל התייחסות לנביא מוחמד, זאת ככל הנראה על מנת למנוע התנגדות מצד הקוראים הנוצרים באותה תקופה.[17]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg – The life and times of England's outstanding Baha'i pioneer worker, George Ronald, Oxford, 1995

Ethel Jenner Rosenberg, A Brief Account Of The Baha'i Movement, The Priory Press, Hampstead, 1911

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg – The life and times of England's outstanding Baha'i pioneer worker, George Ronald, Oxford, 1995, pg 17
  2. ^ This statement of Ethel Rosenberg was noted by Florence George in her unpublished recollection of the early days of the British Baha'i community. United kingdom Bahai Archives
  3. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 21
  4. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 26
  5. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 41
  6. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 274
  7. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 39-40
  8. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 47
  9. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 58
  10. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 64
  11. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 78-81
  12. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 55
  13. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 193
  14. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 200
  15. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 211
  16. ^ Shoghi Effendi, Unfolding Destiny, page 90
  17. ^ Robert Weinberg, Ethel Jenner Rosenberg, page 108-109