אתר ארכאולוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החפירות בתל מגידו

אתר ארכאולוגי הוא מקום בו ניתן למצוא שימור עדויות של פעילות אנושית מן העבר (פרהיסטורי, היסטורי או מודרני), ובו בדרך כלל מתקיימת חקירה ארכאולוגית או חפירה ארכאולוגית. ההגדרה של "אתר" יכולה לכלול גם מספר אתרי-משנה בעלי קרבה גאוגרפית, ועשויה להשתנות בהתאם לתקופה הנבחנת באתר, ובהתאם לגישה התאורטית של הארכאולוג החוקר. לעתים אף נבדקות עדויות מחוץ לגבול הגאוגרפי של האתר. אתרים ארכאולוגיים רבים בישראל נמצאים בתוך גנים לאומיים, פארקים ושמורות טבע.

באתרים ארכאולוגיים ניתן למצוא בדרך כלל חפצי עתיקות וממצאים שונים. ממצאים אלו הם למשל שרידי בתים, עצמות אדם, או אפילו אבני צור. איתור הממצאים וחקירתם הוא למעשה מטרת קיומם של מחקרים מדעיים וסקרים ארכאולוגיים באתרים.

בישראל, יש הבחנה ברורה בין אתר ארכאולוגי לבין אתר עתיקות. על-פי חוק העתיקות תשל"ח (1978) אתר עתיקות הוא אתר שהוכרז רשמית על ידי רשות העתיקות כשטח המכיל עתיקות (שרידי מבנים בני מאות שנים, חפצים עתיקים, מאובנים). כיום ידועים בישראל למעלה מ-20,000 אתרי עתיקות, אך נוספים עשויים להתגלות בעתיד. אתרי עתיקות מתגלים בסקרים שיטתיים או נושאיים, פיקוח על ידי מפקחי רשות העתיקות, בעת פעולות פיתוח שונות ברחבי הארץ וגם באופן אקראי על ידי אנשים שונים. יש אתרי עתיקות שנחפרו ויש שלא, החוק אינו מבדיל ביניהם ולכולם אותה חשיבות וכולם מוגנים על ידי החוק. גם אתרים שאינם ידועים ומתגלים בעתיד מוגנים על ידי חוק העתיקות. על-פי חוק העתיקות אסור לפגוע באתר עתיקות בשום צורה שהיא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]