באסט האונד

בָּאסֶט הָאוּנְד

כלב באסט האונד טיפוסי
ארץ מוצא	צרפת
שימושים	ציד, לוויה
קבוצה	כלבי ציד ולוויה
תכונות
משקל	זכר - בין 25 ק"ג ל-34 ק"ג נקבה - בין 20 ק"ג ל-29 ק"ג
גובה כתפיים	זכר - בין 30 ס"מ ל-38 ס"מ נקבה - בין 28 ס"מ ל-36 ס"מ
גובה	33 ס״מ
תוחלת חיים	11-12 שנים
אופי	עדין, מסור, נאמן ומתאים לחיי משפחה
אילוף	קשה לאילוף
תיאור	גוף ארוך; אוזניים ארוכות; רגליים קצרות; אף ארוך ומחודד, רגיש במיוחד; זנב ארוך; קפלי עור גדולים באזור הראש; הפרווה בדרך-כלל בשלושה צבעים: כתמים שחורים, לבנים וחומים, או בשני צבעים: כתמים לבנים וחומים

בָּאסֶט הַאוּנְד (מלועזית: Basset Hound) הוא כלב ציד קצר רגליים, המהווה אחד משישה גזעי באסט מוכרים בצרפת. הבאסט הוא כלב גישוש אשר נוצר על ידי האדם לצורך ציד ארנבות. חוש הריח של כלבים מזן זה למעקב הוא שני רק לזה של הכלב מזן בלאד-האונד. השם באסט נגזר מבסיס המילה הצרפתית "נמוך", עם הסיומת "קטן", יחד נוצרת המשמעות "נמוך למדי". הכלבים אלו הם בדרך כלל דו-צבעיים או תלת-צבעיים.

היסטוריה

התיאורים המוקדמים ביותר של כלבי ציד קצרי רגליים הם תחריטים מממלכת מצרים התיכונה. שרידי כלבים בעלי רגליים קצרות מאותה תקופה נחשפו בקטקומבות הכלב של סקארה שבמצרים. כלבי גישוש שימשו לציד הן ביוון העתיקה והן ברומא העתיקה.

מוצאו של הבאסט האונד הוא בצרפת, אם כי יש הרואים בבאסט הנפוץ בימינו, שהתפתח בבריטניה, גזע שונה מהבאסט הצרפתי המקורי. האזכור הראשון לסוג הכלב הזה מופיע בספר מאויר של ז'אק דה פואלו משנת 1585. הבאסט האונד היה פופולרי מאוד באריסטוקרטיה הצרפתית אך לאחר המהפכה הצרפתית הוא החל לשמש בעיקר ככלב ציד. בשנת 1866 ייבא לורד גלוויי זוג כלבי באסט לבריטניה. הם הולידו חמישה גורים, אך הגזע לא נעשה פופולרי בבריטניה. בשנת 1874 ייבא סר אוורט באסט האונד מסוג "מודל" מצרפת. מילאייס קידם את הגזע באנגליה והחל את תוכנית הגידול במלונה. בשל מאמציו לפרסם את כלב הבאסט באנגליה, זכהמילאייס לכינוי "אבי הגזע". מילאייס הציג את הכלבים לראשונה בתערוכה בשנת 1875 אך רק בשנת 1880 החל הציבור לשים לב לגזע. כמה שנים לאחר מכן צירפה אלכסנדרה, נסיכת ויילס, כמה כלבי באסט למלונה המלכותית. בשנת 1884 הוקם מועדון כלבי הבאסט האונד הרשמי באנגליה. כלב הבאסט האונד מסוג "באונסר" הגיע לאמריקה בראשית המאה ה-20, ובשנת 1916 הכיר רשמית מועדון המלונה האמריקאי (AKC) בגזע. בשנת 1928 שם המגזין "טיים" את הבאסט על שער הגיליון ופרסם סיפור על-אודותיו. מאז קסמו של הכלב התגלה והוא החל להיות מאוד פופולרי.

מראה

הבאסטים גדולים, נמוכים, מוצקים וארוכים, עם זנבות מחודדים ומעוקלים הנישאים מעל גבם הארוך. כלב בוגר שוקל בין 20 ל-35 ק"ג. גזע זה, יחסית לגודלו, הוא כבד יותר מכל האחרים. כלבי הבאסט האונד הם כלבים בעלי מראה מוזר: גופם ארוך וכבד, רגליהם מקומטות, קצרות ושמנמנות וזנבותיהם מוארכים. ראשם גדול, חזק, הגולגולת מעוגלת, ואפם ארוך ומחודד. אוזני הבאסט נפולות ורכות והן הארוכות ביותר מבין גזעי הכלבים השונים. הן מגיעות מעבר לקצה האף כאשר ראשו מוטה מטה ובכך יוצרות מעין "חרוט הרחה" מסביב לאפו.

לבאסט האונד מבנה עור תלוי, שלעיתים גורם לפנים להיראות עצובות

לזן זה, כמו אבותיו מזן הבלאד-האונד, יש מבנה עור תלוי, אשר לעיתים גורם לפנים להיראות עצובות. תכונה זו, עבור אנשים רבים, מוסיפה לקסמו של הגזע. השילוב של העור רופף סביב הצוואר והאוזניים הנגררות תחתם (אלו האוזניים הארוכות ביותר לכלבים) עוזרים לכלבים בגישושם אחר הריח שאחריו הם עוקבים. צוואריהם רחבים יותר מראשם, זה, בשילוב עם העור הרופף סביב הפנים והצוואר פירושו כי קולר הכלב יכול בקלות ליפול. רפיון העור גורם לקמטים האופייניים של הבאסטים. הגולגולת שלהם מאופיינת באף הגדול שלה, שהוא השני רק לכלב הבלאד-האונד ביכולת הריחנון ומספר תאי קולטן הריח. קפלי העור הרבים שמתנועעים בזמן ריצה, מה שגורם לכלבי הבאסט, לדעת רבים, להיראות מצחיקים, בפרט כשהריצה מצולמת ומוקרנת בהילוך איטי. אף שמדובר בכלב קטן בגודלו, הוא כבד יחסית והתנועה שלו איטית. במהלך הרדיפה אחר הטרף הוא נע בנחישות קדימה, כשאפו צמוד לקרקע בניסיון לאתר את הריח של הטרף.

פרווה

פרוות הבאסטים היא בינונית-קצרה, חלקה וקשה, ונושרת לעיתים קרובות. היא שמנונית באופן טבעי, ומספקת את ניחוח ה"ריח כלב" הייחודי, שהוא טבעי לגזע. לבסטים רבים יש פס לבן בקצה הזנב שלהם, שנועד לסייע לציידים למצוא את הכלב שלהם בעת מעקב בין השיחים.

אופי ומזג

לכלבי הבאסט האונד מזג נוח, לפיכך הם מכלבי המשפחה הנפוצים ביותר. כמו כן, הם ידועים בסבלנות הרבה שלהם. כלב הבאסט מחונך באופן טבעי, רוחו בדרך כלל טובה עליו והוא שופע חיבה לבעליו ולכן מתאים בקלות לכל משפחה. כלבי הבאסט האונד הם כלבי ציד בהרחה, כלומר, רוב היום הם מצמידים את אפם לאדמה ומרחרחים אחרי גירויים. מאפיין נוסף של כלבים אלו הוא קולם: הנביחה שלהם נשמעת כמו יללה, שאותה משמיעים אחת מדי פעם בזמן הציד או במצבים אחרים. בזמן נביחתם הם מרימים את אפם וכך בעצם מרעננים את חוש הריח ולא מתרגלים לריח אחריו הם עוקבים. כמו כן, נביחתם משמשת כהתרעת מיקום לציידים, היא חזקה וברורה מאוד ובכך מאפשרת לציד לדעת בדיוק איפה כלבו נמצא. לכלבי הבאסט האונד חוש ריח מפותח כל כך שניתן להשוותו רק לזה של כלבי הבלאד האונד ולכן שימשו ועדיין משמשים לציד ארנבות, שועלים, גיריות ועוד. כלבי הבאסט האונד הם סובלניים ואוהבים מאוד כמו גם נחושים ומאופקים, הם יכולים לעקוב אחרי טרפם בנחישות למשך ימים רצופים וכאשר תופסים אותו לא לאוכלו אלא להביאו אל בעליהם, תכונה שמאפשרת גידול שלהם עם ילדים.

באסט האונד הוא זן ידידותי ונוח של כלבים

בריאות

אוזניים

לזן הבאסט יש אוזניים גדולות (המכונות "עורות") שאינן מאפשרות לאוויר להסתובב בתוכן, בניגוד לגזעים אחרים עם אוזניים זקופות או פתוחות יותר. דבר זה יכול לגרום לזיהומים או קרדית האוזן אם האוזניים שלהם לא נשמרות נקיות ויבשות.

בעיות בריאותיות

בנוסף לבעיות האזניים, זן הבאסט נוטה להיות רגיש בעיניים מאחר שהעור סביבן כמו נוזל, האזור שמתחת לגלגל העין יאסוף לכלוך וריר. זן הבאסט נוטים לזיהום בקפלים סביב הפה, שם נאגר ריר ללא ייבוש יסודי.

הסקר האחרון של תמותה וסקירת תחלואה של הבאסט האונד נערך באנגליה: סקר אריכות ימים משנת 1999 עם גודל מדגם קטן של 10 כלבים שנפטרו וסקר בריאותי של מועדון הבריאות של אנגליה לשנת 2004, עם מדגם גדול יותר של 142 כלבים שנפטרו ו -226 כלבים חיים.

תוחלת חיים

תוחלת החיים החציונית של זן הבאסט הוא כ-10.3 שנים בצרפת ו-13.3 שנים באנגליה, זהו אורך חיים טיפוסי לכלבים מזנים הדומים לבאסט בגודלם. בסקר שנערך בשנת 2004 היה הזקן מבין 142 הכלבים שמתו בן 16.7 שנים. הסיבות העיקריות למוות בסקר שנערך ב-2004 היו: סרטן (31%), בעיות קיבה (11%), בעיות לב (8%) ותופעות אחרות של הזדקנות (13%).

אוכלוסיית הכלבים בישראל

בישראל קיימים כלבים בודדים בלבד מזן זה. רובם ככולם יובאו במיוחד־ממדינות זרות מאחר שאין ניתן להשיגם בארץ. הכלב 'ויק' המוצג בתמונות אלו הוא הזוכה במספר מתחרויות הכלבים הגזעיים אשר נערכות מדי שנה בישראל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באסט האונד בוויקישיתוף

• עולם של כלבים - באסט האונד
• American Kennel Club
• Purebred Breed Health Survey 2004
• מחקר סקר בנושא בריאות הכלב
• באסט האונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)