סקארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממפיס והנקרופוליס שלה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
SaqqaraDjoserPyramid2007.JPG
פירמידת ג'וסר
מדינה Flag of Egypt.svg מצרים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
Saqqara map.jpg

סַקַארָהערבית: سقارة) הוא אתר קבורה עתיק בקרבת קהיר שהיה עיר הקברים של ממפיס, בירת מצרים העתיקה. עיר המתים הוקמה על ידי המלך ג'וסר. זהו אחד מאתרי הקבורה הפרעוניים העתיקים והחשובים ביותר שבמצרים. במוקד האתר נמצאת הפירמידה של ג'וסר שנבנתה במאה ה-27 לפנה"ס. פירמידה זו נחשבת למבנה האבן הגדול הקדום ביותר בהיסטוריה העומד כיום על תלו. מקור השם הערבי "סקארה" הוא ככל הנראה באל המצרי סוֹ‏קַרִי, הוא אל המתים הקדום של ממפיס.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקארה שימשה כנקרופוליס הראשי במשך מרבית תקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס, כאשר העיר ממפיס הייתה בירת הממלכה. סקארה נותרה אתר קבורה חשוב במשך קרוב ל-3,000 שנה, גם כאשר אתר הקבורה הראשי עבר לגיזה ובהמשך לתבאי. בנוסף לפירמידת ג'וסר ישנן באתר גם שש עשרה פירמידות נוספות, מסטבות קדומות יותר, וכן מתחם קבורה מתקופת הממלכה המאוחרת. במקום פועל מוזיאון אמחותפ המציג ממצאים מהאתר, וכן מציג את פועלו של האגיפטולוג ז'אן פיליפ לואר.

חפירות ארכאולוגיות באתר נמשכות גם במאה העשרים ואחת. בנובמבר 2008 התגלתה פירמידה נוספת באתר, וכחודש אחרי כן התגלו שתי חלקות קבר מפוארות בהן נקברו אצילים שחיו בתקופת הממלכה העתיקה‏‏[1].

פירמידת ג'וסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפירמידה של ג'וסר

האזור המקיף את הפירמידה נחפר ושוחזר במהלך המאה העשרים על ידי הארכאולוג ז'אן פיליפ לואר שהקדיש את חייו לפרויקט. המתחם מוקף בחפיר ובחומת אבן גיר בגובה של למעלה מעשרה מטרים. בדרום האזור ישנו קבר הדומה לקבר שתחת הפירמידה, אך ללא הבנייה העילית.

הפירמידה, המכונה גם פירמידת המדרגות, היא העתיקה ביותר מבין הפירמידות גדולות הממדים. היא נבנתה במאה ה-27 לפנה"ס כמבנה קבורה עבור פרעה ג'וסר, על ידי יועצו אמחותפ. סגנון הבנייה מהווה שלב ביניים בין מבני המסטבה לבין הפירמידות המאוחרות יותר. היא בנויה משש מסטבות, זו על גבי זו. גובהה המקורי של הפירמידה הוא כ-60 מטרים, אורך הבסיסים המערבי והמזרחי הוא כ-121 מטרים, ואורך הבסיסים הצפוני והדרומי כ-107 מטרים[2].

מקדש עם חצר גדולה שמשו לחגיגת חג ה"סֶד". בטקס, שהתקיים במלאת שלושים שנה לשלטונו של פרעה, הוכיח המלך את כוחו על ידי מרדף אחר שור קדוש בחצר המקדש, והוכרז כי האלים נותנים תוקף מחודש לשלטונו. יש המאמינים כי מקור הטקס באמונה שפוריות השדות תלויה במצבו הגופני של המלך. המלך סימל את מצרים ואת גאות הנילוס. לידתו מחדש של המלך מסמלת את לידתה מחדש של מצרים[3].

מבנה חג היובל שוחזר על פי חותמות שבהן תואר החג. השחזור לא נעשה מהחלקים המקוריים של המבנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hurry Jamieson B., Imhotep, Oxford univer. press, H.Milford, 1926

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל מצרים
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית במצרים

אבו מנהתבאי העתיקה והנקרופוליס שלה (כולל כרנך, דיר אל-בחרי, דיר אל-מדינה, מדינת האבו, מקדש לוקסור, פסלי הענק של ממנון, עמק המלכים, עמק המלכות, ורעמסאום) • קהיר ההיסטוריתאזור סנטה קתרינהואדי אל-חיתאן • המונומנטים הנוביים מאבו סימבל לפילהממפיס והנקרופוליס שלה - שדות הפירמידות ממתחם הפירמידות בגיזה (הכולל את הספינקס הגדול והפירמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאור) עד דחשור (כולל מזע'ונה) • המקדשים הפרעוניים במצרים העליונה מהתקופה התלמיית והרומית (קום אומבו, דנדרה, אדפו ואיסנא)