קטקומבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Charlotte Mary Yonge, Young Folks' History of Rome
כומר מוביל מבקרים בקטקומבות בויה אפיה

הקטקומבות הן מערכות קבורה תת-קרקעיות, המסודרות בפרוזדורים ואולמות אשר בקירותיהן חצובים קברים שבתוכם מצויים מצבורים של עצמות אדם. לעתים מעל הקבר החצוב או מצידו חרוטה כתובת, גם צבעונית, ובו רשום שמו של הנפטר, ייחוסו, מקצועו ופרטים נוספים בהתאם לבחירת מטמיני עצמות הנפטר. מקור השם הוא בשני מושגים: האחד, יווני "קאטה" (katà , κατά) והשני לטיני "קומבה" ( κυμβής ,kymbès ,cumba), שפרושו "קרוב לקבר". במקור המושג יוחס למערות הקבורה הנוצריות שהתגלו בויה אפיה ברומא. אולמות קבורה באיטליה מצויים באזורים בעלי טוף געשי, הנוח לחציבה. הכניסה לאולם או לאולמות קטקומבות היא, בדרך כלל, מאמצע מדרון של גבעה. כאשר מתגלה הכניסה יורדים במדרגות, ואז מתגלה פתח ( לעתים היה מוסתר - מחשש לשודדי קברים). מאולם הכניסה מסתעפים מסדרונות ראשיים ומשניים, על פני קומות אחדות.

מאז המאה ה-9 המושג מתייחס גם לכל אולמות הקבורה התת-קרקעיים באיטליה ומחוצה לה. בימי הביניים ידעו רק על הימצאות קטקומבות של נפטרים נוצריים. בעידן המודרני התגלו גם קטקומבות של נפטרים יהודים. שם זה מקובל היום לכל סוגי אולמות הקבורה התת-קרקעים.

מקורו של המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג קבורת נפטרים באתרים תת-קרקעים הוא יהודי. בארץ ישראל נמצאו מערות קבורה החל מימים קדומים. האתר הידוע ביותר הוא מערת המכפלה. בסביבות ירושלים, במורדות הר הזיתים מצויה מערת הנביאים הבנויה כדוגמת אולמות הקטקומבות. מערות הסנהדרין במערב ירושלים נושאים אופי דומה. האדריכל קונרד שיק גילה בירושלים קטקומבות שהחלו בחציבתם יהודים והושלמו על ידי נוצרים. קיים רק הבדל מהותי בין אולמות הקבורה בירושלים לבין הקטקומבות ברומא: המערות העבריות לא היו נוחות לגישה.

ברומא היהודים בקשו לשמור על מנהג אבותם, קבורה בקרקע. ממצאים דומים של קבורה יהודית נמצאו בדרום איטליה בוונוסה (ראו להלן), קרתגו וקירני (לוב). הקטקומבות העתיקות ברומא היו של נוצרים. בדיקות מעבדה העלו כי הקטקומבות היהודיות, שחלק ניכר מהן באתר "מונטה ורדה", הן מהמאה ה-4.

ברומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסייה בכניסה לקטקומבה נוצרית בויה אפיה

ברומא שבאיטליה נמצא הריכוז החשוב של הקטקומבות, הן הנוצריות והן העבריות. הנוצרים הראשונים ברומא והיהודים היו בעלי נוהגי קבורה אחרים מאשר תושבי רומא, אשר נהגו לשרוף את מתיהם. הנוצרים והיהודים נהגו לקבור את מתיהם באדמה. הקטקומבות המפורסמות הן של הנוצרים. הן מצויות בדרומה של רומא בוויה אפיה (via Appia). בגלל שחלק מהנוצרים הראשונים שהוצאו להורג, בין השאר בצליבה, נקברו בקטקומבות, אלו הפכו לאתרים קדושים לנצרות.

בפריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקטקומבות של פריז

הקטקומבות של פריז (בצרפתית: Les catacombes de Paris) הן אתר קבורה מפורסם שנפרש כרשת מחילות וחדרים תת-קרקעיים בפריז, בירת צרפת. הקטקומבות נמצאות באזור ששימש כמחצבת אבן גיר בתקופת האימפריה הרומית, והומר לאתר קבורה המוני בסוף המאה ה-18. אורך המחילות הפתוחות לציבור הוא 1.7 ק"מ בערך. הן מצויות כעשרים מטרים מתחת לפני האדמה, וניתן להיכנס לתוכן מכיכר דנפר-רושרו (place Denfert-Rochereau). מסלול הביקור התיירותי עובר תחת אזור הרובע הארבעה-עשר של העיר בלבד, אולם מחילות דומות נמצאות גם מתחת למרבית הרבעים שבגדה השמאלית; הרבעים החמישי, השישי, השנים עשר, השלושה עשר, הארבעה עשר, החמישה עשר והשישה עשר של העיר (פריז מחולקת לעשרים רבעים).

קטקומבות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לקבורת יהודים בקטקומבות היו אלה:

  1. למנוע את שריפת גופות המתים בהתאם למנהג הרומאי. בין השאר לאור האמונה בתחיית המתים.
  2. הקבורה התת-קרקעית היא זולה. אין צורך ברכישה של שטחים לקבורה. די בקניית הזכות לקבור מתחת לקרקע וגם זה נעשה בקומות אחדות, כולן מתחת לפני הקרקע.
  3. גם בארץ ישראל הייתה נהוגה קבורה במערות.

ברומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קטקומבות יהודיות ברומא

הקטקומבות היהודיות ברומא הניבו ממצאים טובים על היקפה של הקהילה היהודית ברומא ומשלוחי היד של חבריה. על המצבות שנמצאו בקטקומבות 534 במספר נחרטו שמות בתי הכנסת, שאליהם היו שייכים הנפטרים. כך אנו מקבלים עדות על קיום 12 קהילות יהודיות בעיר. בנוסף לכך, הפיזור של קטקומבות ברחבי העיר מצביע על כך שהאוכלוסייה היהודית בעיר הייתה גדולה וייתכן כי הגיע לפי ההערכה ההיסטורית ל-40,000 תושבים , לפני חורבן הבית ומספר גדול בהרבה בשנים לאחר מכן.

מחקר, שנערך על ידי "קלאס ואן דאר בורג" (Klaas van der Borg) מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, מעלה את ההשערה כי השימוש בקבורה בקטקומבות היהודיות בוילה טורנוליה החלו כבר במאה ה-1, מאתיים שנה לפני המועד שהיה משוער עד כה.

בוונוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת בקטקומבות בונוסה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקטקומבות היהודיות בוונוסה

הקטקומבות היהודיות בוונוסה מהוות אוסף שמור של קטקומבות. הן התגלו כשני ק"מ צפונית לעיר ונוסה (Venosa) בנפת פוטנצה, בצפון מחוז בזיליקטה, איטליה. הקטקומבות התגלו בשנת 1853. הן זוהו ברובן כקטקומבות של נפטרים יהודים ומקצתן כקטקומבות של נפטרים נוצרים. מספר הקטקומבות נאמד במאות אחדות. רוחב הפרוזדורים מגיע עד לשני מטר, יותר מהמקובל במערכות דומות ברומא. הכתובות על הקברות הן בלטינית או ביוונית. מעריכים כי הקטקומבות הן משתי תקופות: חלקן מתוארכות בין המאה הרביעית למאה הששית וחלקן האחר משויך לתקופה יותר מאוחרת - המאה התשיעית.

הקטקומבות שנשתמרו היטב ופתוחות לביקור הקהל, תוך תיאום מוקדם.

בסנט'אנטיוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטקומבה עברית - שיחזור

בסנט'אנטיוכו שבסרדיניה צפונית מהאזור קטקומבות קטנה התגלתה התגלו שתי קטקומבות עם כתובות האפייניות לקבורה יהודית.שם נמצא ציור של המנורה בעלת שבע זרועות וכן הכתובת : "“Beronice in pace iuvenis moritur, vir bonus in pace bonus”, “salom”. התיארוך הוא מהמאה ה-4

בקטקומבה אחרת, צפונית מהקודמת, "של ברוניקה" (di Beronice), נמצאו שלוש מנורות מעוצבות בצורת שעון חול, כתובות עבריות, ביניהן "שלום", ".. משכבו בשלום", "ישראל".

בקטקומבה נוספת נמצאו כתובות, חלקן בעבריות וחלקן בלטינית, החלק העברי כולל מילים אלה: "שלום על ישראל" ו"אמן אמן". החלק הלטיני כולל משפט זה "Iud(a)... onti / T(v/a)anoroplusm enusanoroLX" . מועדה המשוער של הכתובת היא המאה ה-3.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסיפור הקצר "חבית האמונטילדו" ("The Cask of Amontillado") מאת אדגר אלן פו (1846), מתוארת מערת קבורה כ"מערך מסודר של עצמות, הנערמות בקבר עד מעל הראש, בסגנון של הקטקומבות הגדולות באיטליה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]