ביקו (אוכל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביקו
Biko
מאכלים
סוג עוגת אורז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים אורז דביק, סוכר חום, חלב קוקוס, זנגוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביקו לאטיק

ביקופיליפינית: Biko) היא עוגת אורז מתוקה מהפיליפינים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקו עשוי מחלב קוקוס, סוכר חום ואורז דביק. הוא מצופה בדרך כלל בלאטיק (אחד או שני הסוגים מקצף קוקוס או גרסה דמוית סירופ קרמל). זהו עוד סוג של תבשיל קלמאי (מעדן מתוק דביק הפופולרי באזורים רבים של הפיליפינים) ומוכן באופן דומה, אלא שגרגרי האורז אינם טחונים לעיסה. לפעמים הם גם נארזים ונמכרים כסומאן (עוגת אורז שמקורה בפיליפינים).[1][2]

שמות שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאכל ביקו ידוע גם בשם:

באזורים המוסלמיים של הפיליפינים, המאכל ידוע בתור:

  • wadjit בשפת הטאוסוג
  • וואדיט בשפת המראנו
  • וּוַגִיט בשפת המַגְוִידְנָאוֹ.[3] [4]

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה בולטת של ביקו היא ה-puto maya באזורים דוברי סבואנו של הפיליפינים. הוא עשוי בדרך כלל מאורז דביק סגול (הנקרא טאפול) ספוג במים, מנוקז ואז מונח לתוך כלי אידוי (סטימר) למשך 30 דקות. לאחר מכן משולבת תערובת האורז הזו עם חלב קוקוס, מלח, סוכר ומיץ ג'ינג'ר ומוחזרת לסיר האידוי למשך 25 עד 30 דקות נוספות.[5] המאכל מוגש באופן מסורתי כקציצות קטנות ונאכל מוקדם מאוד בבוקר עם סיקוואטה (שוקו חם).[6] [7] [8] המאכל נפוץ גם עם מנגו בשל.[9] פוטו מאיה (puto maya) הוא אופייני אל דנטה, בהשוואה למרקם המושי יותר של הביקו.[10]

ניתן להכין ביקו גם עם מרכיבים פיליפיניים נפוצים אחרים. דוגמאות כוללות ube-biko אשר עשוי עם ube (פירה יאם סגול), ופנדאן ביקו אשר עשוי עם תמציות עלי פנדאן; אלה הם בצבע סגול עמוק וירוק בהיר באופן אופייני, בהתאמה.[11] [12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sinukmani". Famous Delicacies in Santa Rosa, Laguna. 29 בנובמבר 2012. נבדק ב-30 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Ed Romero, Dan Gonzales, Max Millard, & Salve Millard (2012). "Filipino Food". In George J. Leonard (ed.). The Asian Pacific American Heritage: A Companion to Literature and Arts. Routledge. p. 356. ISBN 9781135580179.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  3. ^ Estremera, Stella A. (22 בפברואר 2015). "Tausug food". Sun.Star Davao. XX (164): B2, B3. נבדק ב-23 ביוני 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Filipino ricecakes, sweets, and other snacks - W". Glossary of Filipino Food.
  5. ^ "Dreaming of Rice Cakes". אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2015. נבדק ב-21 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Puto Maya and Sikwate". Russian Filipino Kitchen. 2 בפברואר 2015. נבדק ב-22 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Fenix, Micky (26 באוגוסט 2015). "'Puto maya,' 'sikwate,' 'bahal,' 'guinamos'–indigenous finds in a Cagayan de Oro market". Inquirer. נבדק ב-22 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Delos Reyes, Ramil. "Davao City: Puto Maya & Sikwate for Breakfast". Pinas Muna. נבדק ב-22 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Damo, Ida. "Why Davao City's Puto Maya & Hot Tsokolate is a Perfect Combo". ChoosePhilippines. נבדק ב-22 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Gaya-gaya Puto Maya!". Foodipino. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2019. נבדק ב-22 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Joven, Eduardo. "A Delectable & Aromatic Kakanin That Can Help Relieve Rheumatism?". ChoosePhilippines. אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2019. נבדק ב-14 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Ube Biko". Bite Sized. אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2019. נבדק ב-14 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)