פיליפינית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיליפינית | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | הפיליפינים |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | אסיה |
| סך כל הדוברים: | כ־90 מיליון |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 24 מיליון |
| שיטת הכתב: | לטינית (גרסה פיליפינית) |
| דירוג: | 40 |
| סיווג משפחתי: | שפות אוסטרונזיות מלאיו-פולינזית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | הפיליפינים |
| גוף מפקח: | הוועדה לשפה הפיליפינית |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
פיליפינית (Filipino) היא השפה הרשמית של הפיליפינים, כפי שהוגדרה בחוקה הפיליפינית משנת 1987. השפה שייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות והיא למעשה גרסה ספרותית של שפת טאגאלוג, השפה הנפוצה ביותר בפיליפינים. עם זאת הפיליפינית נחשבת דה יורה לשפה נפרדת והיא משמשת כשפת אמצעי התקשורת וחינוך.
[עריכה] היסטוריה
ב־13 בנובמבר 1936 המכון הלאומי ללשון בחר את שפת הטאגאלוג כבסיס לשפה רשמית של המדינה. הבחירה בטאגאלוג הושפעה על ידי הגורמים הבאים:
- טאגאלוג היא השפה הנפוצה ביותר ומובנת בכל רחבי הפיליפינים.
- טאגאלוג לא מפוצל לניבים שונים ורחוקים זה מזה.
- לטאגאלוג יש מסורת ספרותית עשירה ומפותחת. יותר ספרים נכתבו בטאגאלוג מאשר בכל שפה אוסטרונזית אחרת.
- טאגאלוג תמיד הייתה השפה המדוברת במנילה, בירתה המדינית והכלכלית של הפיליפינים.
- טאגאלוג הייתה השפה של המהפכה הפיליפינית ושל הקטיפונן - שני אירועים מרכזיים בהיסטוריה של הפיליפינים.
ב־1939 השפה קיבלה את השם Pilipino וזאת על מנת להפריד אותה מהקבוצה האתנית טאגאלוג ולהפוך אותה לשפה של כל הפיליפינים. ב-1973 הכריזה על שפה "חדשה" בשם Filipino כשפה הרשמית החדשה של המדינה ובשורות החוקה אף נרמז שלא טאגאלוג ולא פּיליפינו לא עומדים בבסיס השפה הלאומית החדשה. בחוקה של 1987 נכתב שהשפה מבוססת על "השפות המדוברות הקיימות בפיליפינים ועל שפות אחרות" וכך למעשה היא מפרידה בין טאגאלוג לבין פיליפינית.
