בית דין צבאי

ערך זה עוסק בבית דין הפועל במסגרת צבאית ושופט את המשרתים בה. אם התכוונתם לבתי המשפט ביהודה ושומרון, ראו בית משפט צבאי.

תג יחידת בתי הדין הצבאיים

בית דין צבאי הוא בית דין הפועל במסגרת הצבא ותפקידו לשפוט חיילים וכן אזרחים הכפופים לצבא בעבירות פליליות בלבד. במדינות בהן מוסדרת בחוק מערכת שיפוט מקבילה במסגרת הצבא, מתחזק כוחם של בתי הדין הצבאיים. בתי דין צבאיים קיימים במדינות רבות (למעט גרמניה, שבה שימשו בתי הדין הצבאיים את המפלגה הנאצית בעבר לצורך מתן הכשר לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות) בהן גם ארצות הברית וישראל.

בישראל

יחידת בתי הדין הצבאיים (יבד"צ 205) היא היחידה הצבאית המפעילה את בתי הדין הצבאיים שיונקים את סמכות השיפוט שלהם מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ), תשט"ו-1955, המסמיך אותם לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבספר החוקים.

מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין של ערכאה ראשונה הכוללים בתי דין קבועים (בתי דין מחוזיים, בית הדין המיוחד) ובאופן תאורטי גם בתי דין המוקמים אד הוק (בית דין שדה ובית דין ימי) ומבית דין צבאי לערעורים. בתי הדין המחוזיים הם:

• מחוזות הצפון וחיל הים במחנה הדר שבחיפה.
• מחוזות המרכז, חיל האוויר, המטכ"ל, ופיקוד העורף בבית הדין הצבאי המאוחד שב"בית הירוק" ביפו.
• מחוזות הדרום ומפקדת זרוע היבשה בסמוך למחנה בר-לב ליד קריית מלאכי.

בית הדין המיוחד דן קצינים שדרגתם סא"ל ומעלה ונאשמים בעבירות שדינן מוות וכן מי שהואשם עם אחד מאלה באותו כתב אישום. מושבו של בית הדין המיוחד הוא בקריה בתל אביב. על פסק דינו של בית דין של ערכאה ראשונה אפשר לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים. על פסק דינו של זה ניתן לערער לבית המשפט העליון אם ניתנה רשות ממנו לערעור.

נאשם בבית דין צבאי זכאי לייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.

על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים).

העמדה לדין בבית הדין תהיה בהתאם לשיקול דעת הפרקליט הצבאי או בעבירות חמורות שהדין המשמעתי אינו חל עליהן. התהליך מתחיל בחקירה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) שממצאיה מועברים לפרקליטות הצבאית או לחלופין בחקירת קצין בודק מטעם היחידה (בעבירות קלות) שממצאיו מועברים אל הפרקליטות. אם הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום הוא מועבר לבית הדין הצבאי.

בכל מחוז משרתים בסדיר מספר שופטים צבאיים-משפטאים, בדרגת רס"ן וסא"ל, ונשיא בית הדין בדרגת אל"מ. בבית הדין הצבאי לערעורים משרתים שופטים בדרגת אל"מ (ולעתים גם תא"ל) ונשיא בית הדין ומפקד היחידה בדרגת אלוף. בבית הדין המיוחד לא משרתים שופטים ונשיא בית הדין הצבאי המיוחד הוא נשיא אחד מבתי הדין, שנבחר לתפקיד. במקרה שבו נשפט קצין שדרגתו גבוהה מדרגת אב בית הדין (כגון אלופים במשפטי תעבורה), יענדו השופטים דרגת יצוג מקבילה למשך הדיון בלבד. השופטים הצבאיים-משפטאים בשירות סדיר מתמנים על ידי נשיא המדינה על פי המלצת ועדת בחירה בדומה לתהליך בו ממונים שופטים לבתי המשפט בישראל. שופטים שמונו לבתי המשפט או בתי הדין לעבודה עשויים להתמנות כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים.

בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), אך שני השופטים הנוספים (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הם במקרים רבים קצינים בדרגת סרן עד סא"ל חסרי הכשרה משפטית הנקראים להבדיל, שופטים צבאיים. במקרים רבים מזמנים קצין העוסק בחומר שהתיק מבוסס עליו להיות שופט צבאי.

שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות.

ההבחנה בין בית-דין צבאי לבית-משפט צבאי

בנוסף ולהבדיל, הוקמה בשטחים המוחזקים על ידי צה"ל (שטחי הגדה המערבית) מערכת בתי-משפט צבאיים אשר בפניה מובאים נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור. זאת, בהתאם לסמכות המוקנית על-פי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 והמשפט הבינלאומי. יודגש, כי בתי-המשפט הצבאיים, להבדיל מבתי-הדין הצבאיים, אינם דנים בתיקים כנגד חיילי צה"ל, אלא אך ורק בעניינם של נאשמים מקומיים. דוחות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית במהלך שנת 2010‏ושנת 2008‏מצביעים כי אחוז ההרשעה של פלסטינים בבתי-משפט אלו עומדים על 99.7%.

רישום פלילי

בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.

בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי בעניין התובע הצבאי הראשי נגד אטדגי‏, כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.

בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.

במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק", עם זאת לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.

בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין הצבאי לערעורים - בית הדין הצבאי העליון של צה"ל, שדן בערעורים על פסיקות בתי הדין הצבאיים המחוזיים -

• מחוזות הצפון וחיל הים, שמושבו בחיפה;
• מחוזות המרכז, המטכ"ל, חיל האוויר ופיקוד העורף, שמושבו בבית הירוק ביפו;
• מחוזות הדרום וזרוע היבשה, שמושבו בסמוך לקרית מלאכי.

בנוסף מהווה בית הדין ערכאת ערעור על מספר בתי דין צבאיים מיוחדים:

• בית הדין הצבאי המיוחד, שמושבו בקריה
• בית הדין הצבאי התורן, שמושבו במחנה צריפין
• בית הדין הצבאי הימי
• בתי דין שדה (המופעלים בזמן מלחמה)

בית הדין הצבאי לערעורים נמצא בקריה. נשיא בית הדין הוא קצין בדרגת אלוף. הנשיא הנוכחי של בית הדין הוא האלוף שי יניב, שמונה לתפקיד באוגוסט 2007, והחליף את אלוף ישי בר.

על פסק דין שניתן בבית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון, אם הפסק מעלה שאלה משפטית שיש בה חשיבות, חידוש, או קושי משמעותי.

נשיאי בית הדין הצבאי לדורותיהם

שם	תקופת כהונה	הערות
אלוף איתן אבישר	1949 - 1953
אל"ם נחום שדמי	1953 - 1958
אלוף מיכאל בן-גל	1958 - 1965
אלוף יעקב פרי (פרולוב)	1965 - 1969
תא"ל שמואל גודר	1969 - 1972
תא"ל יהודה גביש	1972 - 1974
אלוף דני מט	1974 - 1979
אלוף חיים נדל	1979 - 1983
אלוף דוד מימון	1983 - 1986
אלוף בן ציון פרחי	1986 - 1996
אלוף אילן שיף	1996 - 2001
אלוף ישי בר	2001 - 2007
אלוף שי יניב	2007 -

לקריאה נוספת

• השופט אבי לוי, סמכות בית דין צבאי להמיר סעיפי אישום מטעמים של צדק. משפט וצבא 16 (התשס"ג) 505.

קישורים חיצוניים

• יחידת בתי הדין הצבאיים באתר דובר צה"ל
• חוליות הפרקליטות הצבאית הראשית וחלוקתן לבתי הדין באתר הפרקליטות הצבאית