בית סאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית סאה היא מידת שטח של 2,500 אמות מרובעות (50 אמה על 50 אמה, בין 500 ל-1000 מ"ר), ששימשה כשיטה המרכזית למדידת שטח בתקופת המשנה.

בשטח כזה אפשר לזרוע סאה של תבואה. כמו כן, ניתן לתאר שטח אחר בחישוב ביחס לבית סאה, לדוגמה: בית כור (= 30 בית סאה), בית רובע (1/24 בית סאה).

השימוש הראשון בשטח דומה לזה היה בחצר המשכן, ששטחה בית סאתים (2 סאים) שהם 100 אמה על 50 אמה[1].

השטח המדויק של בית סאה תלוי באורך האמה. לפיכך, קיימות מספר מספר שיטות חישוב:

  • שיטת רבי אברהם חיים נאה: אמה היא 48 ס"מ, ובית סאה הוא כ 576 מ"ר.
  • שיטת החזון איש: אמה היא 57.6 ס"מ, ובית סאה הוא כ-830 מ"ר.
  • שיטת 3: אמה היא 45.6 ס"מ, ובית סאה הוא כ-520 מ"ר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]