B

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Bb
Bb
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

האות B היא האות השנייה באלפבית הלטיני. מקורה באות היוונית B שכמו בלטינית שימשה על מנת להביע עיצור דו-שפתי, סותם, קולי (/IPA: /b). מקורה של האות באות מהשפה הפרוטו שמית, ממנה התפתחה גם האות ב.

קוד ה ASCII של האות הגדולה B הוא 66 ושל האות הקטנה b הוא 98.

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "בראבו" (Bravo).

בקוד מורס האות מסומנת על ידי קו ושלוש נקודות:

-···

בכתב ברייל:

Braille B2.svg

דגל הסימון הבינלאומי הימי של האות B:

ICS Bravo.svg

התפתחות האות B[עריכת קוד מקור | עריכה]

Egyptian hieroglyphic house
Proto-semitic house Phoenician beth Greek beta Etruscan B Roman B
הירוגליף מצרי - "בית" פרוטו שמית - "בית" פיניקית בטא יוונית אטרוסקית - B לטינית - B

משמעויות של האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופנים שונים של האות

בהקשרים מסוימים, B יכולה לסמל: