בלה גאדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלה גאדור
Gádor Béla
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 במאי 1906
נירג'האזה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בינואר 1961 (בגיל 54)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Erzsi Somogyi (?–28 בינואר 1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אטילה יוז'ף (1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלה גאדור (במקור גוטמן, בהונגרית: Gádor Béla; נירג'האזה, 22 מאי 1906[1]בודפשט, 28 בינואר 1961) היה סופר, עיתונאי, הומוריסט, תסריטאי יהודי-הונגרי זוכה פרס אטילה יוז'ף (1953) שהוא הפרס הספרותי הגבוה בהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלה גוטמן נולד במשפחה יהודית כבנם של יונה גוטמן ושל אטל פרייס.[1] לפני מלחמת העולם השנייה הוא עבד כפקיד בנק. הוא נלקח בשואה לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). אחרי המלחמה הופיע בציבור עם מאמרים הומוריסטיים וסצינות קברט. הסצינות שלו הועלו על במת התיאטראות: "קברט פודיום", "הוריאטה הקאמרי", הבמה העליזה. בנוסף לכך הוא היה מנחה מבוקש ברדיו לצד דז'ה קלר, סילארד דרווש.[2]

אשתו השנייה הייתה השחקנית ארז'י שומוג'י. משנת 1947 ועד מותו עבד בשבועון ההומוריסטי לודאש מתי, עורך אחראי עד 1953, ועורך ראשי בין השנים 1953–1956. (בתפקיד זה ירש אותו יהודי אחר, לאסלו טאבי).

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הופעות הבכורה של יצירותיו שנרשמו במאגר התיאטרון : 47.[3]

קומדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לילה שיכור (1946)
  • אדונים, משוררים, רוצחים (1947)
  • חור בביוגרפיה (1958)
  • אביר החלומות (מוזיקה: סאבולץ' פנייש, 1960)

תיאטרון בובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלים מאוהבים (1955)
  • טיולים בחינם (1959)

תסריטים לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנות הכלבו הממלכתית (1952)
  • אבא דולר (מתוך הקומדיה של אנדור גאבור, 1956)
  • אותלו בגיולהאזה (1966)
  • חור בביוגרפיה (1973)
  • קפה הונגריה (19777)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kovács úr züllésnek indul. Regény; Literária, Bp., 1938 (Világvárosi regények)
  • Az ellopott siker; Literária, Bp., 1940 (Világvárosi regények)
  • Fele se tréfa. Írták Csikarkov, Darvas Szilárd, Gádor Béla, Tabi László; összeáll., konferansziészöveg Darvas Szilárd; Szikra, Bp., 1947 (Szabad kabaré)
  • Pénz nem számít. Vidám műsordarabok; Darvas Szilárd, Gádor Béla, Rácz György et al.; Kultúra, Bp., 1947 (Szabad kabaré)
  • Nevess jobban!; Athenaeum Ny., Bp., 1949
  • Vidám jelenetek; szöveg Gádor Béla et al.; Művelt Nép, Bp., 1952 (Színjátszók könyvtára)
  • A szatíra szerepe a sajtóban; Magyar Újságírók Országos Szövetsége, Bp., 1954 (Újságírók szakmai előadásai és vitái)
  • Barabás Tibor–Gádor Béla: Állami áruház. Zenés vígjáték; zene Kerekes János, versek Darvas Szilárd; Népszava, Bp., 1954 (Műsorfüzet)
  • Nehéz szatírát írni; Magvető, Bp., 1955
  • Néhány első szerelem története; Szépirodalmi, Bp., 1958
  • Sót vegyenek! Humoreszkek és szatírák; Szépirodalmi, Bp., 1959
  • Írtam mérgemben. Humoreszkek; Szépirodalmi, Bp., 1961
  • Ideges emberek. Válogatott humoreszkek; utószó Szalay Károly; Szépirodalmi, Bp., 1962 (Olcsó könyvtár)
  • Miért lettem pesszimista?; utószó Litványi Károly; Szépirodalmi, Bp., 1966
  • Othelló Gyulaházán (kisregény)
  • Lyuk az életrajzon (regény)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה גאדור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Születési anyakönyvi kivonata
  2. ^ Az 1956-ban kivándorolt Vajda Albert és Kovács Dénes nevét takarta
  3. ^ 2016 augusztus 8. -i lekérdezés