בלזיוס פון שמואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלזיוס אדלר פון שמואה
Blasius Edler von Schemua
לידה 2 בינואר 1856
קלנגפורט, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
פטירה 21 בנובמבר 1920 (בגיל 64)
קלנגפורט, אוסטריה אוסטריהאוסטריה
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית הטרזיאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האוסטרו-הונגרי
תקופת הפעילות 18741915 (כ־41 שנים)
דרגה גנרל (הצבא האוסטרו-הונגרי)גנרל חיל הרגלים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-18
ראש המטה הכללי
מפקד הקורפוס ה-16
מפקד קורפוס וינה
מפקד הקורפוס ה-2
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלזיוס אדלר פון שמואהגרמנית: Blasius Edler von Schemua;‏ 2 בינואר 1856 - 21 בנובמבר 1920) היה גנרל בצבא האוסטרו-הונגרי אשר שימש לתקופה קצרה כראש המטה הכללי, וכן שימש כמפקד הקורפוס ה-2 בתחילת מלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואה נולד בקלנגפורט ב-2 בינואר 1856. אביו היה מאיור בצבא האוסטרי, ואחיו הגיע גם הוא לדרגת גנרל. הוא למד בבית הספר לצוערים במרבורג ולאחר מכן באקדמיה הצבאית התרזיאנית בווינר נוישטאדט. ב-1874 החל לשרת בצבא האוסטרו-הונגרי בדרגת לויטננט. בין 18791881 היה חבר במשלחת צבאית אוסטרו-הונגרית שנשלחה לסייע לשושלת הקאג'ארית. לאחר חזרתו לאוסטריה, למד בבית הספר למלחמה בווינה עד 1884. ב-1885 הוא החל לשרת במטה הכללי. ב-1894 הוא החל לעבוד כמורה צבאי בבית הספר למלחמה. ב-1898 הוא הועלה לדרגת אוברסט. ב-1902 הוא מונה למפקד גדוד הרגלים ה-66. ב-1905 הוא הועבר לפקד על הבריגדה ה-55. ב-1908 הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-18. ב-1909 הוא הועלה לדרגת פלדמרשל-לויטננט.

ב-3 בדצמבר 1911 פוטר קונרד פון הצנדורף מתפקיד ראש המטה הכללי לאחר מחלוקת עם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. שמואה מונה כמחליפו בתפקיד. כעבור שנה אחת בתפקיד, הקיסר פיטר את שמואה והחזיר את הצנדורף לנוכח איום למלחמה בבלקן. שמואה הועבר לפקד על הקורפוס ה-16, וכעבור שנה הועלה לדרגת גנרל. באפריל 1914 הוא הועבר לפקד על קורפוס וינה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר שמואה לפקד על הקורפוס ה-2, שהיה חלק מהארמייה ה-4 בפיקודו של מוריץ פון אופנברג. הוא השתתף בניצחון על הרוסים בקרב קומרוב, אולם לאחר מכן הובס בקרב רווה. בעקבות התבוסה הוא הודח מהפיקוד על הקורפוס והועבר למפקח על קו הביצורים פרשבורג-קרמס. במרץ 1915 הוא פרש מהצבא ועבר להתגורר בעיר הולדתו, ונפטר ב-21 בנובמבר 1920.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]