וינה
ערך זה עוסק בבירת אוסטריה. אם התכוונתם לעיר בוייטנאם, ראו וין.
|
||||||||||||||||||||||||||||
| המרכז ההיסטורי בווינה | |
|---|---|
| רובע המוזיאונים במרכז ההיסטורי של העיר | |
| מדינה | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2001, לפי קריטריונים 2, 4, 6 | |
וינה (גרמנית: Wien, נהגה וין, [viːn] להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה קרוב לצ'כיה, הונגריה וסלובקיה. חיים בה 1.67 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר באוסטריה.
תוכן עניינים |
מאפייני העיר [עריכה]
העיר נחשבת בפני עצמה כאחת ממדינות אוסטריה, ולמרות שהיא הקטנה ביותר בשטחה מביניהן, אוכלוסייתה היא הגדולה ביותר. וינה היא עיר מרכזית באוסטריה:
- כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בה;
- העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה ממנה פי 7;
- וינה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי-מעורער של אוסטריה.
זוהי העיר דוברת הגרמנית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ברלין והמבורג (שבגרמניה).
וינה היא מהמתוירות שבערי אירופה. המרכז ההיסטורי של וינה הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית, וחלקים עתיקים גדולים של העיר ההיסטורית נשתמרו בצורה טובה מאוד. וינה ידועה בכל העולם בבתי-הקפה הרבים שלה ובתרבות הנלווית אליהם.
אוניברסיטת וינה היא האוניברסיטה דוברת גרמנית הגדולה והעתיקה ביותר בעולם. היא נוסדה ב-1365 וכיום (2006) לומדים בה כ-70,000 סטודנטים.
בווינה מספר משרדים של האומות המאוחדות, חברות שונות וארגונים בינלאומיים, בהם ארגון המדינות המייצאות נפט, ארגון העבודה הבינלאומי (UNIDO), הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. ב-1980 נאספה בווינה אספה דיפלומטית שהובילה בסופו של דבר לכתיבת מוסכמות לחוזים של האומות המאוחדות למכירה בינלאומית של מוצרים. כמו כן נמצא בווינה מושב הארגון לחוקי המסחר הבינלאומי של האו"ם.
היסטוריה [עריכה]
| ערך מורחב – היסטוריה של אוסטריה |
וינה נוסדה במקור כעיר קלטית בסביבות 500 לפנה"ס. ב-15 לפנה"ס הייתה לעיר גבול ובה הוקם מחנה צבאי בשם Vindobona (פירוש מילולי, ככל הנראה: "רוח טובה"), ששמר על האימפריה הרומית מהשבטים הגרמניים. בימי הביניים הייתה לבית לשושלת בבנברג ולאחר מכן לשושלת הבסבורג ולאחר מכן לבירת האימפריה הרומית הקדושה. הפלישות של העות'מאניים במאות ה-16 וה-17 לאירופה נעצרו בווינה. בשנת 1526, בזמן שלטונו של הסולטאן סולימאן המפואר, עמדה וינה בפני סכנה מוחשית בעקבות המצור שהוטל על העיר ופעם נוספת בשנת 1683.
בשנים 1867-1806 הייתה וינה הבירה של האימפריה האוסטרית והחל משנת 1867 ועד ל-1918 הייתה בירתה של האימפריה האוסטרו הונגרית. ב-1815 נערך בווינה קונגרס וינה, בו שורטטו מחדש הגבולות הלאומיים באירופה לאחר תבוסתו של נפוליאון בונפרטה בווטרלו. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שימשה וינה כמרכז תרבותי ומדעי חשוב ביבשת אירופה.
בזמן המלחמה הקרה שימשה וינה כשטח נייטראלי בין המזרח למערב. לאחר תבוסת גרמניה בתום המלחמה והחתימה על חוזה סן-ז'רמן חולקה אוסטריה ל-4 אזורים עליהם שלטו בנות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון התחייב להישאר ניטראלי בנושא השטחים האירופאים. לאור ההכרה הבינלאומית בה כאזור נייטראלי, שימשה וינה במשך שנות המלחמה הקרה כ"שטח מעבר" בו עברו מהגרים מברית המועצות, בהם יהודים רבים שעלו לישראל.
אירועים חשובים [עריכה]
- 1683 - כוחות האימפריה העות'מאנית נהדפים בשערי וינה.
- 1781 - מוצרט עובר לעיר בימי הקיסר יוזף השני.
- 1792 - בטהובן עובר להתגורר בעיר וינה ומחבר בה כמה מיצירותיו החשובות ביותר.
- 1809 - נפוליאון כובש את העיר.
- 1815 - בעיר נערך קונגרס וינה בו מעצמות אירופה מחליטות על סדר פוליטי חדש.
- 1848 - פרנץ יוזף מתמנה לקיסר האימפריה האוסטרית.
- 1896 - הרצל מפרסם את "מדינת היהודים".
- 1899 - "פשר החלומות" של פרויד יוצא לאור.
- 1918 - ההכרזה על הקמת הרפובליקה של אוסטריה לפני בניין הפרלמנט.
- 1919 - מועמד סוציאל-דמוקרטי נבחר לראש העיר. בשנות העשרים כונתה העיר "וינה האדומה".
- 1934 - מלחמת אזרחים פורצת ברחובות העיר בין כוחות סוציאליסטים לכוחות לאומניים.
- 1938 - כוחות הצבא הגרמני נאצי נכנסים לעיר.
- 1945 - סיום מלחמת העולם השנייה. העיר בשליטת בעלות הברית.
- 1955 - מוקמת הרפובליקה האוסטרית השנייה ובירתה וינה. אוסטריה זוכה לעצמאות מחודשת.
- 1995 - אוסטריה מצטרפת לאיחוד האירופי.
- 2002 - מטבע האירו הופך להיות המטבע הרשמי היחיד הנהוג במסחר בעיר.
מבנה העיר [עריכה]
העיר עצמה מחולקת לעשרים ושלושה מחוזות (Bezirke בגרמנית), שהם למעשה רבעים. מבחינת החוק הם אינם אזורים מנהליים כמו המחוזות שבשאר מדינות אוסטריה, ומשמשים רק לחלוקה של העיר. למרות זאת, מתקיימות בחירות מקומיות ברבעים אלו, המעניקות כוח פוליטי מועט לנבחרים.
העיר ההיסטורית וליבה של וינה, ה"אינרה שטאדט" (Innere Stadt בגרמנית: העיר הפנימית) הייתה בעבר מוקפת חומה ושדות. החומה נפלה ב-1857, ואיפשרה לעיר להתפתח, להתרחב ולהתמזג עם עיירות שכנות. במקום החומה, נבנה ה"רינגשטראסה" (Ringstraße בגרמנית: רחוב הטבעת), רחוב רחב המסמן כיום את תחומי מרכז העיר. לאורך הרחוב נבנו מבנים ציבוריים, מבנים פרטיים, אנדרטות ופארקים. בין המבנים נמנים בית העירייה (Rathaus בגרמנית), תיאטרון הבורג (Burgtheater), האוניברסיטה, הפרלמנט האוסטרי, ההופבורג (Hofburg), ששימש בעבר כארמונו של הקיסר, ובניין האופרה הלאומי, שנשרף ב-1945 ונבנה מחדש ב-1955. קתדרלת סטפנוס הקדוש, הבנויה בעיקר בסגנון גותי שוכנת במרכז הרובע הראשון. מחוץ לרינגשטראסה, נבנתה בעבר חומה נוספת, הלינינוואל (Linienwall), שנהרסה בסוף המאה ה-19 כדי לחבר את פרברי העיר עם העיר עצמה. התעשייה ברובה יושבת ברבעים הדרומיים והמזרחיים של העיר. הרובע הראשון אינו גובל בנהר הדנובה עצמו, אלא בתעלה שלו. הרבעים ה-2 עד ה-12 שוכנים בין התעלה והנהר, ורק השכונות החדשות ביותר גובלות בדנובה.
העיר וינה מפורסמת בזכות מספרם הרב של הפארקים בה. רבים מהפארקים כוללים אנדרטאות, כדוגמת "שטאדטפארק" (Stadtpark, בגרמנית: הפארק העירוני), ופארק בֶּלְוֶודֵרֵה (Belvedere Park) שבו נמצאת טירת בלוודרה הבנויה בסגנון הבארוק, ובה נחתם ההסכם הלאומי של אוסטריה ב-1955. הפארק החשוב ביותר בעיר הוא פראטר (Prater), היושב על אי שנוצר בין נהר הדנובה והתעלה. ארמון שנברון (Schönbrunn), ארמון הקיץ המלכותי, כולל פארק מהמאה ה-18 ואת גן-החיות העתיק ביותר בעולם, שנוסד ב-1752.
המיקוד בווינה הוא בן 4 ספרות, בתבנית 1XXA. המספר 1 הוא קוד העיר וינה, XX הוא מספר הרובע (אם הרובע הוא חד-ספרתי, תתווסף הספרה 0) ו-A מיועד למספר סניף הדואר, ובדרך כלל אינו בשימוש ונרשם כ-0. לדוגמה: 1070 לנויבאו, 1010 למרכז העיר וכדומה. יוצאי דופן: 1300 לשדה התעופה הבינלאומי של וינה, 1400 לקומפלקס האומות המאוחדות, 1450 למרכז אוסטריה, ו-1500 לכוחות האו"ם האוסטריים.
מבנים ואתרים מרכזיים [עריכה]
- המוזיאון לתולדות האמנות - המוזיאון כולל אוסף מרשים של יצירות אמנות בעיקר מהתקופה של המאות ה-15 עד ה-18 ביניהם יצירות רובנס, ופיטר ברויגל.
- בורגתיאטר - בניין התיאטרון המרכזי בעיר. המבנה הנוכחי הוקם בשנת 1888. באולם התיאטרון הוצגו בין השאר מחזות שכתב הרצל.
- רובע המוזיאונים בווינה - מרכז תרבות ואמנויות הכולל מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון לאמנות מודרנית (מוּמוֹק) ומוזיאון לאופולד.
- ווטיפקירכה - "כנסיית ההודיה לאלוהים". כנסייה נאו-גותית שנחנכה בשנת 1879 באתר בו ניצל הקיסר פרנץ יוזף מהתנקשות.
- Hofburg[1] - ארמון קיסרי אוסטריה. מרכז האימפריה ההבסבורגית במשך מאות שנים.
- Rathaus[2] - בית העירייה. נבנה בסוף המאה ה-19.
- Hausdermusik[3] - מוזיאון המוזיקה. מכיל תצוגות אינטראקטיביות וכלי נגינה.
- Mozarthaus[4] - בית מוצרט בווינה. הבית בו התגורר המלחין בשנים 1787-1784.
- Pasqualatihaus[5] - בית בטהובן בווינה. בו התגורר מספר שנים וחיבר את הסימפוניות הרביעית, החמישית, השביעית והשמינית. משמש כיום כמוזיאון המוקדש למלחין.
- Freud Haus Museum[6] - מוזיאון פרויד. הבית בו התגורר פרויד במרבית שנותיו בווינה.
תרבות [עריכה]
מוזיקה, תיאטרון ואופרה [עריכה]
לאמנות מסורת ארוכה בווינה, במיוחד בתחומים של תיאטרון, אופרה, מוזיקה קלאסית וציור.[7] מלבד תיאטרון הבורג (Burgtheater) וסניפו, תיאטרון האקדמיה (Akademietheater), הנחשבים ממיטב התיאטרונים הגרמניים, גם הפולקסתיאטר של וינה (Volkstheater Wien) ותיאטרון ביוזפשטט (Theater in der Josefstadt) מציעים רמה גבוהה של מופעי תיאטרון. בווינה גם מספר רב של בתי תיאטרון קטנים שלרוב שווים או קרובים באיכותם לתאטרונים הגדולים, או שמציעים מופעים פחות שגרתיים כמו מופעים מודרניים ניסיוניים או קברט.
רבים מהמלחינים הבולטים בתקופה הקלאסית והרומנטית פעלו בעיר. בווינה ישנם כיום בתי אופרה רבים ותזמורות. האופרה הממלכתית של וינה (Staatsoper בגרמנית) והפולקסאופר (Volksoper) מציגים אופרות מכל הסוגים, והפולקסאופר מתמחה במיוחד באופרטות של וינה. אופרות קלאסיות מוצגות במיוחד בווינר קונצרטהאוס (Wiener Konzerthaus) ובווינר מוזיקפריין (Wiener Musikverein) הידוע, מקום משכנה של התזמורת הפילהרמונית של וינה. בנוסף, בתי אופרה רבים מעלים יצירות ידועות של אמני אוסטריה לתיירים, ובמיוחד את יצירותיהם של מוצרט ויוהאן שטראוס. בווינה פועלות גם התזמורת הסימפונית של וינה ותזמורת אמני הצליל.
בשנים האחרונות, התפרסם התיאטרון של וינה (Theater an der Wien) בעקבות מספר רב של מחזות זמר שהופקו בו, אך בשנים האחרונות חזר התיאטרון להתמקד באופרה. האופרה המצליחה ביותר של התיאטרון היא "אליזבת", שאחרי הצלחה גדולה בווינה, תורגמה לשפות זרות והופיעה ברחבי העולם. ב-2000 נפתח ההאוס דר מוזיק (Haus der Musik בגרמנית: בית המוזיקה). בווינה ישנו גם מוזיאון למוזיקה, ובכנסיות רבות בעיר ישנם מופעים של מוזיקה דתית ולעתים אף של מוזיקה קלאסית בליווי אורגן.
מוזיאונים [עריכה]
בהופבורג (Hofburg), בשאצקאמר (Schatzkammer בגרמנית: חדר האוצרות) מוחזקים אוצרות המלוכה האוסטרית. מול הופבורג נמצאים שני מוזיאונים: המוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum) והמוזיאון להיסטוריה טבעית (Naturhistorisches Museum). מוזיאונים אלו נמצאים ליד מוזיאומקוורטיר (Museumsquartier בגרמנית: רובע המוזיאונים) שבנויבאו, הרובע ה-7 של העיר. מוזיאונים רבים נמצאים ברובע, כמו, המוזיאון לאומנות מודרנית, מוזיאון ליאופולד (Leopold Museum), המציג בעיקר יצירות בסגנונות האקספרסיוניזם והמודרניזם של אמני וינה. ברובע גם מוזיאונים שונים כמו המוזיאון להיסטוריה צבאית, מוזיאון לטכניקה, מוזיאון לשעונים, מוזיאון מומוק ומוזיאון לקבורה. בכל מחוז בווינה ישנו מוזיאון המציג את ההיסטוריה של המחוז.
אדריכלות [עריכה]
בווינה מספר רב של סגנונות בנייה. ישנם בעיר מבנים שונים מתקופות שונות ובמיוחד מבנים מסגנון הרומנסק, הבארוק, האר-נובו, ומבנים מסגנון הקלאסיציזם ועד לסגנונות האדריכלות המודרנית. דוגמאות מפורסמות לאר-נובו בווינה כוללים את תחנת המטרו קרלספלץ (Karlsplatz) והקירכה אם שטיינהוף (Kirche am Steinhof).
בשנות ה-90 החלה בנייה ופיתוח של רובעי העיר, ובמיוחד ברובע הדונאושטט, ובויינברג (Wienerberg) שבדרום וינה. מגדל המילניום (Millennium Tower), הנמצא ברחוב הנדלסקאי (Handelskai) ברובע הבריגיטנאו, המתנשא לגובה 202 מטר, הוא הבניין הגבוה ביותר בווינה מאז בנייתו ב-1999. למרות זאת, בווינה מעט מאוד גורדי שחקים. כיום, רק כ-100 מבנים בווינה גבוהים מ-40 מטר. חוקי עירייה מונעים בנייה של גורדי שחקים כדי לשמר את הרבעים היותר עתיקים בווינה, ולכן, חלקים מסוימים של וינה, ובמיוחד הרבעים הפנימיים שלה, הם אזורים שאין בהם גורדי שחקים.
בווינה מצוי גן החיות הוותיק ביותר שעודנו פעיל כיום - גן החיות שנברון שנוסד בשנת 1752.
ספורט [עריכה]
וינה היא עיר פופולרית לאירוח אירועי ספורט שונים. מרתון וינה נערך כל שנה באביב ומשתתפים בו יותר מ-10,000 רצים; בשנת 2010 השתתפו במרתון 32,940 משתתפים. ב-2005, נערכה באוסטריה אליפות העולם בהוקי קרח, וגמר האליפות נערך בווינה. וינה ארחה בעבר ארבע פעמים את גמר ליגת האלופות בשנים 1964, 1987, 1990 ו-1995. וינה גם ארחה את גמר יורו 2008 באצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) שבו 50,000 מושבים.
מספר מועדוני כדורגל בליגה האוסטרית פועלים בווינה. מהידועים ביותר שבהם הוא מועדון ראפיד וינה, שזכה ב-31 אליפויות המדינה, ואוסטריה וינה שזכה ב-23 אליפויות וב-25 גביעים. הכח וינה, מועדון עבר יהודי מפורסם, פעל אף הוא בווינה, אך התפרק ב-1938 אחרי תפיסת הנאצים את השלטון.
אנשי תרבות ומדע ידועים שפעלו בעיר [עריכה]
- יוזף היידן - מוזיקאי ומלחין סימפוניות.
- וולפגנג אמדאוס מוצרט - מלחין בן המאה ה-18.
- לודוויג ואן בטהובן - מלחין. מראשוני יוצרי המוזיקה הרומנטית.
- פרנץ שוברט - מלחין רומנטיקן.
- זיגמונד פרויד - מייסד הפסיכואנליזה וחוקר באוניברסיטת וינה.
- ארתור שניצלר - סופר ומחזאי. תיאר את החיים בווינה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
- ליאו פרוץ - סופר. מהדמויות הבולטות בחיי הספרות האוסטרית במחצית הראשונה של המאה ה-20.
- בנימין זאב הרצל - כתב מחזות שהועלו על הבמה בווינה. התפרסם כמייסד התנועה הציונית.
- גוסטב קלימט - צייר בסגנון הארט-נובו.
- גוסטב מהלר- מנצח ומלחין.
- לודוויג ויטגנשטיין - מחשובי הפילוסופים של המאה ה-20.
היהודים בווינה [עריכה]
| ערך מורחב – יהדות אוסטריה |
עדויות וודאיות על קיומה של קהילה יהודית בווינה קיימות רק מהמאה ה-12, כשהקהילה החזיקה בשני בתי כנסת, גבתה מס מחבריה - וסבלה מפרעות. באותה מאה גדל היישוב היהודי בווינה עם קליטתם של מתיישבים יהודים מבוואריה ומארץ הריין.
בשנת 1204 נבנה בווינה בית הכנסת הראשון שמופיע בתיעוד. בתקופה זו זכו היהודים לפריחה דתית, ובשל כך התיישבה בווינה קבוצה של מספר רבנים מחכמי אשכנז, אשר כונו "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). הקבוצה ייסדה בווינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים.
בשנת 1420 הקיסר אלברכט החמישי פקד לאסור את כל יהודי אוסטריה. 210 יהודים הועלו על המוקד בפומבי והשאר גורשו מאוסטריה בחוסר כל.
בשנת 1469 בוטל צו הגירוש על ידי הקיסר פרידריך השלישי, שנודע ביחסו הטוב ליהודים ואף כונה "מלך היהודים". בתקופת שלטונו של ליאופולד הראשון, גורשו היהודים ב-1670 מוינה, אך שבו לעיר בהדרגה לאחר מספר שנים. על היהודים גם נגזרו גזירות שונות, ביניהן התר רק לבן הראשון לשאת אישה, על מנת לעצור את התרבות היהודים.
עם הכיבוש העותמאני הגיעו לווינה יהודים יוצאי האימפריה ובנו בית כנסת, גם אחרי הסכם פוז'ארוואץ של 1718 הם זכו למעמד מיוחד וקיבלו רשות להתגורר בעיר בתקופה בה הדבר נאסר על יהודים פרט ליהודי החצר.
בין יהודי החצר שגרו בווינה היה שמואל אופנהיימר מהיידלברג. אופנהיימר היה ספק של הקיסר ליאופולד הראשון, בתמורה קיבל רשות לגור בווינה ולסחור בממלכה כולה. ב-1703 פשט הבנק של אופנהיימר רגל כי הקיסר לא החזיר חובות שחב לו ולא שילם עבור אספקה שקיבל. שמשון ורטהיימר מוורמס, שהיה אחיינו ומנהל עסקיו של אופנהימר לא נרתע, וקיבל על עצמו את הדאגה לאספקת ציוד לצבא הקיסר ואת תואר יהודי החצר.
פעילות של דייגו ד'אגילר וקרבתו לחצר הקיסר איפשרו בשנת 1736 חידוש הקהילה הספרדית בעיר.
משפחות לא רבות קיבלו היתר רשמי להתגורר בווינה אך היו יהודים רבים שהוצגו כקרובי משפחה או משרתים של המשפחות המיוחסות ועבדו עבורם. מבין היהודים המיוחסים שרצו להיחלץ מתנאי ההשפלה ולפרוץ דרכם בעולם המסחר והעסקים היו רבים שרצו להתנצר. בין השנים 1787 ל-1847 המירו כשלושה רבעים מהיהודים הווינאים בעלי זכות הישיבה בעיר את דתם לקתוליות[8]. במחצית הראשונה של המאה ה-19, בנוסף לכ-200 משפחות האשכנזיות המותרות בישיבה ולכ-4,000 יהודים אשכנזים שהתחזו לקרוביהם ומשרתיהם, חיו בווינה כ-100 משפחות ממוצא מזרחי-ספרדי. עד תקופת פרנץ יוזף לא היו כמעט נישואים בין שתי קבוצות היהודים.
אף כי ליהודים הטורקים היה בית כנסת, הם בנו לעצמם במאה ה-19 עוד בית כנסת, מפואר מאד, ברובע ליאופולדשטאדט. יהודי החצר לא קיבלו אישור לבנות בית כנסת ונאלצו להתפלל בבתיהם. ב-1811 התקבל אישור לבניית בניין קהילתי שבתוכו היו מקווה, בית תפילה ובית ספר. ב-9 באפריל 1826 הושלמה בנייתו של בית כנסת מרכזי (שטאדטטמפל) והובא אליו, ביוזמת מיכאל בידרמן, הרב יצחק נוח מנהיימר, ששילב בין דרישות השלטונות לתפילה בשפה הגרמנית, דרישות האורתודוקסים לתפילה בעברית, ודרישות הרפורמים (הניאולוגים). מנהיימר קבע בנוסח וינה שגברים ונשים ישבו בבית הכנסת בנפרד אבל הדרשה נישאה בגרמנית. לצידו פעל החזן סלומון זולצר שלווה על ידי מקהלת נערים ונגנים יהודים.
הקיסר פרנץ יוזף, הקנה ליהודים חופש מגורים בווינה. וגרם לגידול מהיר בממדי הקהילה ומקבוצה קטנה יחסית של יהודים "נסבלים" קהילת וינה הגיעה ב-1855 ל-20,000 נפש לפחות והמספר הוכפל כעבור 15 שנים בלבד. מרבית היהודים שהצטרפו לקהילה היו מסורתיים והגיעו מהונגריה ומגליציה.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התרחבה שכבת היהודים המשכילים בני המעמד הבינוני שתרמו רבות לחיי התרבות והמדע שבעיר. המפורסם שבהם היה מייסד הפסיכואנליטיקה זיגמונד פרויד. סופרים יהודים מפורסמים בני העיר היו ארתור שניצלר, סטפן צווייג, אוטו ויינינגר וקרל קראוס.
מועדון הספורט היהודי הכח וינה שנוסד ב 1909 הגיע להישגים נכבדים בכדורגל, שחייה ואתלטיקה.
היהודים נרדפו באוסטריה עוד לפני סיפוחה לגרמניה הנאצית ב-1938 (ה"אנשלוס"). חלקם ברחו מוינה כבר אז. ביניהם הייתה למשל משפחת ז'ינייבסקי, אשר שניים מבניה היו לאחר מכן מראשי הרזיסטנס היהודי בצרפת - איתן גינת (אוטו ז'ינייבסקי) ופול ז'ינייבסקי. עם זאת, משהחל ה"אנשלוס" חיו בווינה עדיין 167,249 יהודים (כעשירית מהאוכלוסייה). תוך זמן קצר, החליטו מרביתם, כ-100,000 איש להגר מחוץ למדינה. הנשארים שלא הזדרזו לברוח נספו כמעט כולם בשואה.
וינה כיום (2009) היא מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה, ופועלים בו בית כנסת מרכזי, בתי כנסת קטנים, בית אבות, מוזיאון יהודי שהוקם בשנת 1993 ובו אנדרטה לקורבנות השואה ומוסדות קהילה שונים. בווינה ישנם זרמים יהודים רבים, מחרדים עד רפורמים. בקהילה פועלים גם סניפים של בני עקיבא והשומר הצעיר. הקהילה מונה בעיקר יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו בווינה לאחר מלחמת העולם השנייה (יהודים יוצאי רומניה, פולין, סלובקיה, הונגריה, גאורגיה, בוכרה, אירן), וכן מיעוט קטן של יהודים מקומיים ששרדו את השואה וצאצאיהם נותרו באוסטריה או חזרו אליה.
התפתחות אוכלוסיית העיר [עריכה]
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דתות [עריכה]
בווינה יושבת בישופות של הכנסייה הקתולית, והארכיבישוף שלה הוא הקרדינל קריסטוף שונבורן (בגרמנית Christoph Schönborn) . לפי מפקד האוכלוסין האחרון מ-2001, הדתות של האוכלוסייה היא כדלהלן:
| נוצרי קתולי | 49.2% |
| חסר דת | 25.6% |
| מוסלמי | 7.8% |
| נוצרי אורתודוקסי | 6.0% |
| פרוטסטנטי | 4.7% |
| יהודי | 0.4% |
| אחר | 6.3% |
הרבעים של וינה [עריכה]
- אינרה שטט (Innere Stadt בגרמנית: מרכז העיר)
- לאופולדשטט (Leopoldstadt)
- לאנדשטרסה (Landstraße)
- וידן (Wieden)
- מרגרטן (Margareten)
- מריההילף (Mariahilf)
- נויבאו (Neubau)
- יוזפשטט (Josefstadt)
- אלזרגרונד (Alsergrund)
- פבוריטן (Favoriten)
- זימרינג (Simmering)
- מיידלינג (Meidling)
- היצינג (Hietzing)
- פנצינג (Penzing)
- רודולפסהיים-פינפהאוס (Rudolfsheim-Fünfhaus)
- אוטקרינג (Ottakring)
- הרנלס (Hernals)
- וֵרינג (Währing)
- דֵבּלינג (Döbling)
- בריגיטנאו (Brigittenau)
- פלורידסדורף (Floridsdorf)
- דונאושטט (Donaustadt)
- ליזינג (Liesing)
אזורים חופשיים ממכוניות [עריכה]
בווינה שני מתחמים חופשיים ממכוניות.
פלורידסדורף (Floridsdorf) הרובע שבו הוקם בשנת 1993 פרויקט הדיור ללא מכוניות הראשון בעיר. בתחילה הייתה לו התנגדות עזה, ובעקבותיה הוקם גוף בבעלות משותפת לניהול הרובע. האזור מתנהל בדגש חזק על קהילתיות, ניהול משותף ושמירה על הסביבה.
ברובע 250 יחידות דיור ו-25 מקומות חנייה בלבד, המשמשות דיירים בעלי רכבים בבעלות משותפת ואורחים. [9]
העיר הפנימית (Innere Stadt), אזור גדול חופשי ממכוניות ליד קתדרלת סטפנוס הקדוש, המרכז ההיסטורי של ווינה, כולל בנין האופרה של וינה, רחובות השופינג הראשיים והכיכרות המרכזיות מימי הביניים. [10]
רשימה של אוניברסיטאות בווינה [עריכה]
וינה היא מרכז החינוך של אוסטריה ובה מספר רב של אוניברסיטאות, מכללות וגימנסיות.
- אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien)
- האקדמיה הדיפלומטית של וינה (בגרמנית: Diplomatische Akademie Wien)
- האקדמיה לאומנות (בגרמנית: Akademie der bildenden Künste Wien)
- האוניברסיטה הרפואית של וינה (בגרמנית: Medizinische Universität Wien)
- האוניברסיטה הפרטית למנהל של וינה (בגרמנית: PEF Privatuniversität für Management Wien)
- האוניברסיטה למדעי הרוח של וינה (בגרמנית:Universität für angewandte Kunst)
- האוניברסיטה למשאבים טבעיים ומדעי החיים של וינה (בגרמנית: Universität für Bodenkultur Wien)
- האוניברסיטה למוזיקה ואומנויות הבמה של וינה (בגרמנית: Universität für Musik und darstellende Kunst Wien)
- האוניברסיטה לרפואה וטרינרית (בגרמנית: Veterinärmedizinische Universität Wien)
- האוניברסיטה לכלכלה ומנהל עסקים (בגרמנית: Wirtschaftsuniversität Wien)
- האוניברסיטה לטכנולוגיה של וינה (בגרמנית: Technishe Universität Wein)
- אוניברסיטת וובסטר בווינה (באנגלית: Webster University Vienna)
- בית הספר למנהל עסקים בינתרבותי ע"ש לאודר (באנגלית: Lauder Business School)
ערים תאומות [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- סטפן צוויג, העולם של אתמול, 1982.
- יעקב גולומב (עורך), ניטשה בבתי הקפה של וינה, 2006.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי של העיר (באנגלית)
- מדריך אזורי העיר (בעברית)
- מדריך לוינה באתר "מסע אחר" (בעברית)
- על הקהילה היהודית בווינה באתר "דעת"
- מיכל לברטוב, הכל מווינה: טיול משמין בבירה האוסטרית, באתר nrg מעריב, 4 ביוני 2011
- יואב גלזנר, קרה, נוצצת, ומתוקה: וינה מתכוננת לחג המולד, באתר ynet, 8 בדצמבר 2011
- מאיר בלייך, ארוחות ותערוכות: סיור תרבותי בווינה, באתר nrg מעריב, 4 במרץ 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אתר הארמון: http://www.hofburg-wien.at/en
- ^ לאתר בית העירייה: http://www.wien.gv.at/english/cityhall
- ^ אתר המוזיאון: http://www.hdm.at/en/sound-museum/16.htm
- ^ אתר בית מוצרט: http://www.mozarthausvienna.at/cgi-bin/page.pl?cid=2;lang=en
- ^ אתר בית בטהובן: http://www.topsightseeing.com/austria/vienna/attractions/pasqualatihaus.htm
- ^ אתר מוזיאון פרויד: http://www.freud-museum.at/cms
- ^ Carl E. Schorske, Fin-De-Siècle Vienna: Politics and Culture, New York: Vintage Books, 1981 (באנגלית)
- ^ Sigmund Mayer, Die Wiener Juden, Kommerz, Kultur, Politik, 1700-1900, Wien and Berlin 1918
- ^ http://www.istp.murdoch.edu.au/ISTP/publications/jscheurer/urbanecology/pdf/ch16-7.pdf Autofreie Mustersiedlung Floridsdorf, Vienna: A Carfree Demonstration Project
- ^ http://www.travelgrove.com/blog/travel-planning/the-prettiest-pedestrian-towns-in-the-world/ The prettiest pedestrian towns in the world
| בירות מדינות האיחוד האירופי | ||
|---|---|---|
|
| מדינות אוסטריה | |||
|---|---|---|---|
|
| אתרי מורשת עולמית באוסטריה | ||
|---|---|---|
|