ג'יימס אדמונד אלן
 | |
| לידה |
1894 לואיזיאנה, מיזורי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1964 (בגיל 70 בערך) לארצ'מונט, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
Grand Central School of Art |
  | |
ג'יימס אדמונד אלן (באנגלית: James Edmund Allen; 23 בפברואר 1894 - 9 בספטמבר 1964) היה מאייר, וצייר אמריקאי. עבודותיו כוללות גוף משמעותי של ליטוגרפיות ותחריטים המציגים עובדי פלדה, והיבטים אחרים של חיי התעשייה האמריקאית. הקומפוזיציות שלו הורכבו בקפידה המתארות את "הגבורה היומיומית של עובדי התעשייה של אמריקה." [1] אלן היה גם מאייר פורה שעבד בעיקר בשמן, תרם איורים רבים לסיפורים במגזינים פופולריים. [2]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר אלן היה בן שלוש עברה משפחתו לאזור כפרי מחוץ למונטנה. הוא ואחיו הצעיר, אלמר "לי" אלן (1896–1971), אהבו את חיי החוץ הקשוחים במונטנה ואת ערכי ההתמדה וההסתמכות העצמית שהנחילו להם. הם למדו אילוף סוסים מהאינדיאנים בלקפוט, וזכו לכינוי "לוחשים לסוסים". בתקופה זו ג'יימס החל לפתח את כישוריו כאמן, והתרכז בסצינות חוץ המתארות גברים בעבודה. תוכן זה, המתאר את העוצמה של אמריקה, הפך לסימן ההיכר של הצלחתו העתידית כאמן. [3]
ב-1913 עבר לשיקגו כדי ללמוד ציור במכון לאמנות של שיקגו. שם הוא הפך לחבר של המאייר העתידי ג'יי אלן סנט ג'ון. עד 1915 הוא היה עוזר הסטודיו של המורה שלו לאמנות, אלכסיס ז'אן פורנייה.[4] זמן קצר לאחר מכן הוא עבר לניו יורק, שם למד בליגת הסטודנטים לאמנות, בית הספר לאמנות גראנד סנטרל ובבית הספר הנס הופמן.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יימס אלן החל את הקריירה שלו בת יותר מ-30 שנה כמאייר ב-People's Popular Monthly ב-1913. [5] ב-1916 עבר ג'יימס אלן לאינטרלאקן, ניו ג'רזי, והתגורר בין אמנים אחרים במושבה של אינטרלקן ליד אסברי פארק, ניו יורק. עד מהרה הוא מכר איורים למגזינים ולהוצאות ספרים בפילדלפיה ובניו יורק. בקריירה שלו, עבודתו הופיעה בכ-20 מגזינים פופולריים כמו American Boy, Blue Book (מגזין), Collier's, Cosmopolitan, Good Housekeeping, Ladies' Home Journal, Nash's and Pall Mall Magazine. הוא אייר מהדורה בת 17 כרכים של יצירותיו של גי דה מופאסאן, [6] ואחר כך יצירות של גופאל מוקרג'י [7] ואמה-לינדזי סקוויר.[8] הוא גם אייר את ספר הדינוזאורים הפופולרי של סינקלייר [9] עבור חברת הדלק של סינקלייר.
בשנת 1917 ג'יימס הצטרף לצבא ארצות הברית ושירת עם הכוחות האמריקנים בגרמניה, שם הפך ג'יימס לסגן שני וטייס. ב-1919 הוא חידש את הקריירה שלו כמאייר עצמאי.[4]
ג'יימס התחתן עם גרייס לואיז פרמלי בשיקגו ב-8 בינואר 1919. הזוג הטרי עברו ל-Spring Lake, ניו ג'רזי. ממיקום זה נסע האמן לניו יורק ולפילדלפיה כדי למכור איורים עצמאיים למוציאים לאור בשתי הערים. בשנת 1924 השוק הגדול שלו היה בניו יורק, לכן הוא שכר סטודיו לאמנות בשדרה השמינית ברחוב 56 מערב. הסטודיו שלו היה בלוק אחד מליגת הסטודנטים לאמנות, שם השתתף בשיעורים שלימד ג'וזף פנל.
במאי 1925 נסע אלן לפריז ושכר סטודיו מהאמן ג'ון סטורס, אותו חלק עם הווארד קוק. [10] שם התנסה במדיות אמנותיות שונות, עשה לראשונה ליטוגרפיות ותחריטים. אלן ספג באופן שיטתי את תורתם של "גיבוריו הגרפיים" קזימיר מלביץ' ופול סזאן. הוא העריץ את עבודתם של הקוביסטים וג'ורג' רואו, אך הוא המשיך לחפש צמצום בקו ותזמור קפדני של הטון ביצירתו.[11] התחריט הראשון שלו, Dragon Court, משנת 1925, הוא תיאור של חצר פריזאית.[12]
אלן וגרייס חזרו לניו יורק בנובמבר 1925 . בשל המציאות הכלכלית של השפל הגדול כמה שנים מאוחר יותר. [13] הוא חידש את עבודתו באיור מסחרי והמשיך לשכלל את כישוריו בהדפס אצל ג'וזף פנל וויליאם אורבך-לוי. במהלך תקופה זו למד גם אצל ארשייל גורקי והארווי דאן בבית הספר לאמנות גרנד סנטרל וכן אצל הפסל נאום מ. לוס כדי לשפר את תחושת הצורה התלת־ממדית שלו.
בשנת 1932, אלן הכניס לראשונה הדפסים שלו לתערוכות. עבודותיו החלו לזכות להערכה אקדמית וביקורתית נרחבת. באותה שנה קיבל ההדפס "הבנאים" שלו את פרס שו ממועדון Salmagundi בניו יורק, וכן פרס הנרי ב. שופ מאגודת האמנים האמריקנים.
שנה לאחר מכן, הציור "בנאי ברזילאי" קיבל פרס בתערוכת פילדלפיה פרינט קלאב. אלן גם החל להציג את עבודותיו בגלריות במהלך שנות ה-30.
אלן מפורסם בעיקר בזכות התמונות שלו של פועלי תעשייה משנות ה-30. בסצנות של עובדי פלדה כמו בציור "הבנאים", הוא יצר "תמונה חיה ועוצמתית של העבודה היומיומית ושל המוכנות חסרת הפחד של העובדים, לבצע את המשימות שהוקצו להם". [14] בשנת 1937 הוא קיבל הזמנה ליצור שתים עשרה ליטוגרפיות עבור חברת הצינורות והיציקה של ארצות הברית, המציגות פועלים המתקינים צינורות ענק במסגרות מגוונות. [15]
ב-1938 הציגה חטיבת האמנויות הגרפיות של מוזיאון סמיתסוניאן להיסטוריה אמריקאית תערוכת יחיד של עבודתו, ופרסמה עוד יותר את חשיבותו כאמן הדפסים. אלן הפך מנושאים של תעשייה לנושאים "מרגשים יותר" של מלחמה בתחילת שנות ה-40, כשהציג סצנות של מפציצים, שיירות, מטוסי חילוץ וכו', אך מעולם לא סטה מההתמקדות שלו בתפקיד שמילאו אנשים. סצינות כמו "צנחנים", "מילואים", "המלחמה של כולם" ו"לאחסן את הג'מבו" מתמקדות במאבק האישי ובעבודה שאפיינו את ההדפסים שלו לפני חווית המלחמה שעבר. [16]
שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1943 נטש אלן את ההדפס כדי ללמוד ציור מופשט עם הנס הופמן.[12] בשתי סדרות של ציורים הוא התנסה בסגנון החדש המתאר "ערבסקות של דמויות שצוירו בצורה שטוחה על רקע של הרים." ב-1946 הפך למורה לאמנות להדפס באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק.
הוא פרש מאיור בשנות ה-50 אך המשיך להציג את הדפסיו וציוריו בגלריות לאמנות.
הוא פיתח מחלת מוח ניוונית, ומת בניו יורק, בגיל שבעים ב-9 בספטמבר 1964.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rothstein, Elisa M. (1984). Ryan, Mary (ed.). James E. Allen. New York: Mary Ryan Gallery.
- ^ "Allen, James Edmund"
- ^ Rizzi, Allen (2014). The Horse Whisperers of Anaconda. published by the author.
- ^ 1 2 Catalog, www.pulpartists.com
- ^ Reed, Walter (2001). The Illustrator in America, 1860-2000. New York: The Society of Illustrators.
- ^ de Maupassant, Guy; de Sumichrast, Frederick C. (1917). The Complete Works of Guy de Maupassant. New York: Syndicate Trading Co.
- ^ Mukerji, Dhan Gopal (1923). Jungle Beasts and Men. New York: E. P. Dutton & Company.
- ^ Squier, Emma-Lindsay (1928). The Bride of the Sacred Well. New York: Cosmopolitan Book Corporation.
- ^ The Sinclair Dinosaur Book. Chicago: Sinclair Refining Company. 1937.
- ^ © Stanford University, Stanford, California 94305, To Answer Your Questions, James E. Allen - Artist, Illustrator, Printmaker - Spotlight at Stanford (באנגלית)
- ^ James E. Allen, Mary Ryan Gallery (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Collections Online | British Museum, www.britishmuseum.org
- ^ Thomas Hart Benton, Benard Joseph Steffen, John Steuart Curry, Joe Jones, Peggy Bacon, Meyer Wolfe, E. Allen James, James Baker, Wanda Gág, Clare Leighton, Prentiss Taylor, Elizabeth White, The American Scene - Life of the People: Realist Prints and Drawings from the Ben and Beatrice Goldstein Collection, 1912-1948 | Exhibitions (Library of Congress), www.loc.gov, 1999-10-20
- ^ illustrierte-presse.de, design.illustrierte-presse.de
- ^ "James Edward Allen [sic"]
- ^ The Cincinnati Enquirer 16 May 1943, page 59, Newspapers.com (באנגלית)