גבישים תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבישים תאומים של סטאורוליט

גבישים תאומים הוא מונח המתאר מצב בו כמה גבישים נפרדים משתפים חלק מהנקודות בסריג הגבישי שלהם בצורה סימטרית. התוצאה היא צמיחה משולבת של גבישים נפרדים במגוון תצורות ייחודיות. קו גבול, או משטח מורכב משותף, מפריד בין הגבישים. יצירת גבישים תאומים אינה אקראית וכפופה לכללים המכונים על ידי הקריסטלוגרפים "כללי תאומים" (twin laws). כללי תאומים אלו ייחודיים לכל מערכת גבישית. השמות של כללים אלו נלקחים בדרך כלל מסוג המינרל הנפוץ בו מופיעים גבישים תאומים על פי הכלל כדוגמת "כלל ספינל" או "כלל אלביט". סוג הגבישים התאומים עשויים להיות כלי בזיהוי סוג המינרל.

גבישים תאומים פשוטים עשויים להיות "תאומי מגע" או "תאומי חדירה".

  • תאומי מגע – גבישים תאומים החולקים משטח מורכב אחד ולעתים קרובות נראים כבבואת ראי כשצופים בהם לאורך קו הגבול. דוגמאות נפוצות של תאומי מגע מופיעות במינרלים פלגיוקלז, קוורץ, גבס וספינל.
  • תאומי חדירה גבישים תאומים בהם נראה כאילו הגבישים הבודדים חודרים האחד מבעד לשני באופן סימטרי. דוגמאות נפוצות של תאומי חדירה מופיעות במינרלים אורתוקלז, פיריט פלואוריט וסטאורוליט. האחרון קיבל את שמו מצורת הצלב הברורה שיוצרים הגבישים התאומים החודרים שלו. סטאורוס ביוונית פירושו צלב.

גבישים תאומים המסודרים על פי אותו חוק תאומים מכונים "תאומים מרובים" או "תאומים חוזרים". אם תאומים מרובים אלו מסודרים במקביל הם מכונים "תאומים פוליסינתטיים". כשתאומים מרובים אינם מסודרים במקביל הם "תאומים מעגליים". ניתן להבחין בתאומים פוליסינתטיים הארוזים בצפיפות כשרטוטים של קווקווים עדינים מקבילים על פאות הגביש. בתאומים מעגליים מופיעים הקווקווים בתבנית של כוכב קורן, כפי שניתן לראות במינרלים כדוגמת רוטיל, ארגוניט, צרוסיט וכריזובריל. הצורה הנפוצה ביותר של תאומים מעגליים היא של שלושה גבישים תאומים היוצרים מעגל והם מכונים טרילינגים, אבל קיימים גם מעגלים המורכבים מארבעה, שישה ואפילו שמונה גבישים.

יש שלושה מצבים של היווצרות גבישים תאומים. "תאומים צומחים" הם תוצאה של הפרעה או שינוי בסריג במהלך היווצרותו או צמיחתו בשל עיוות אפשרי בשל יון מחליף גדול יותר. "תאומים מחושלים" או "תאומי התמרה" הם תוצאה של שינוי במערכת הגבישית במהלך התקררות הסביבה כשצורה אחת הופכת בלתי יציבה, ומבנה הגביש חייב להסתדר מחדש או לעבור "התמרה" לצורה אחרת יציבה יותר. "תאומים מעוותים" או "תאומים מחליקים" הם תוצאה של לחץ על הגביש לאחר שהגביש נוצר. תאומים מעוותים הם תוצאה נפוצה של התמרה אזורית.

מבין שלושת מבני הגביש הנפוצים ביותר קובייתי ממורכז גוף (BCC), קובייתי ממורכז פאה (FCC), והקסגונלי ארוז בצפיפות (HCP), יש לאחרון את הנטייה הגדולה ביותר ליצור תאומים.

גבישים הגדלים האחד בסמוך לשני יכולים להיות מסודרים כך שהם דומים לתאומים. "צמיחה במקביל" זו איננה גבישים תאומים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., ISBN 0-471-80580-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Crystallography מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל