אורתוקלז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורתוקלז
OrthoclaseBresil.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי KAlSi3O8
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש גבישים דמויי תיבה. לגביש הטיפוסי חתך מלבני או ריבועי. גבישים פריזמתיים תאומים נפוצים מאוד באורתוקלז.
צבע לבן-צהבהב, צהוב עם קורטוב אדום, כתום עד חום.
ברק זגוגי עד עמום עקב בליה. פנינתי על משטחי פצילות.
שקיפות שקוף למחצה עד אטום (לעתים רחוקות שקוף)
פצילות מושלמת במישור אחד וטובה במישור השני. יוצרת מנסרות של זווית ישרה שנתנה את השם למינרל.
שבירה דמוית קונכייה או בלתי שווה.
קשיות 6 בסולם מוס
משקל סגולי 2.56
שרטוט לבן
מינרלים נלווים קוורץ, פלגיוקלז נתרני, נציץ, טורמלין טופז

אורתוקלז – (מיוונית "שבירה ישרה" בשל הזווית בין מישורי הפצילות) הוא מינרל השייך למשפחה של מינרלים בקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה) המכילים אשלגן. האורתוקלז נמנה בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד.

פצלת שדה אשלגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת פצלות השדה שהאורתוקלז הוא חלק ממנה מכילה מינרלים טקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי. כמו הקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה ארבעונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הארבעונים בנויים מ- SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד הארבעונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי. באורתוקלז הפיצוי החשמלי בא בצורת קטיון אשלגן.

קיימים בטבע שלושה פולימורפים (סוגים בעלי הרכב כימי זהה, אך בעלי מבנה שונה) של פצלות השדה המכילים אשלגן: אורתוקלז, סנידין ומיקרוקלין. לכולם אותה נוסחת מבנה כימי: KAlSi3O8, והם מכונים באנגלית בשם הכללי K-Spar (הסימון הכימי לאשלגן וקיצור המילה האנגלית לפצלת השדה Feldspar). האבחנה בין הפולימורפים בלי מכשור מעבדה, כדוגמת סריקה באמצעות קרני רנטגן, אינה פשוטה. המיקרוקלין יכול להופיע לעתים בגוון ירוק (מינרל המכונה אמאזוניט) ולעתים מופיעה בו תופעה של גבישים תאומים בצורת לוחיות מקבילות, אבל האמצעי המזהה הכמעט יחיד הוא המסלע בו מוצאים את המינרל. מכיוון שכל אחד מהסוגים מתגבש בטמפרטורה אחרת הסלע שייווצר יהיה שונה. הסנידין מתגבש בחום גבוה של מעל ל-900°C, ולכן מופיע בסלעים שנוצרו תוך כדי התקררות מהירה, בעיקר בסלעים וולקניים פלסיים כדוגמת אובסידיאן, ריוליט וטרכיט. האורתוקלז מתגבש בחום שבין 900°C ל-500°C, ומופיע בסלעים שהתקררו לאט יותר כדוגמת גרניט וסיאניט. המיקרוקלין מתגבש בטמפרטורות של כ-400°C ומטה ומופיע בסלעים שהתקררו לאט כמו גרניט סיאניט ובפגמטיטים.

משום שהסנידין מתגבש בטמפרטורות גבוהות, קיימת רמת אי סדר גבוהה בצורת הסידור של אטומי הצורן והאלומיניום, והתוצאה - התגבשות במערכת גבישית המונוקלינית. רמת הסדר עולה באורתוקלז, המתגבש אף הוא במערכת הגבישית המונו קלינית. ברמת הטמפרטורות הנמוכות מתגבש סוג מיוחד של אורתוקלז הקרוי אדולריה שהמבנה שלו מסודר יותר. המיקרוקלין, המתגבש בטמפרטורות הנמוכות אף יותר, ולכן רמת הסדר בו היא הגבוהה ביותר, מתגבש במבנה הטריקליני שהוא בעל הסימטריה הנמוכה יותר.‏[1]

תפוצה ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ניתן למצוא אורתוקלז בסלעי הגרניט של אזור אילת.

באורתוקלז נעשה שימוש בתעשיית החרסינה וכרכיב באבקת ליטוש.

אדולריה, סוג מיוחד של אורתוקלז, מפגין תופעה אופטית מיוחדת של ברק בגוונים שונים בשל תכלילים של פצלות שדה שונות. אבן מסוג זה (בייחוד בגוון כחלחל) מכונה אבן ירח, מבוקשת כאבן חן, ונעשה בה שימוש בתעשיית התכשיטים. בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד אבן ירח היא אבן ההולדת התחליפית של חודש יוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זו אינה טעות, רמת סדר גבוהה יותר יוצרת מבנה פחות סימטרי.