יון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק במונח בכימיה. אם התכוונתם לפירושים אחרים של המילה "יון", ראו יון (פירושונים).
הפוטנציאל האלקטרוסטטי של יון הניטראט. האזורים הצבועים בכתום הם בעלי רמת אנרגיה נמוכה יותר מאלה הצהובים.

יון (בלועזית: Ion, מיוונית עתיקה: ἰόν, "מתקדם"; "נע") הוא אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום נייטרלי, שבו מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס.

ביון חיובי, מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים. הוא נקרא קטיון מפני שבתא אלקטרוכימי הוא נמשך לקתודה (האלקטרודה השלילית, כלומר זו שדרכה זורמים אלקטרונים לתוך התא). ביון שלילי, מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים, והוא נקרא אניון מפני שהוא נמשך לאנודה (האלקטרודה החיובית, כלומר זו שממנה זורמים אלקטרונים החוצה מהתא האלקטרוכימי). תהליך הוצאת אלקטרון מאטום, היוצר קטיון, נקרא יינון. התהליך ההפוך, הוספת אלקטרון לאטום היוצרת אניון, נקרא זיקה אלקטרונית.

תוכן עניינים

[עריכה] תרכובות יוניות

תרכובות רבות נוצרות הודות למשיכה חשמלית חזקה בין יון חיובי ויון שלילי; הן ידועות כתרכובות יוניות, או מלחים. הקשר בין שני היונים נקרא קשר יוני. מלח בישול, לדוגמה, מורכב מיונים של -Cl ו+Na במספר שווה. במצב מוצק, היונים מסודרים בסריג יוני.

[עריכה] תרכובות של יונים חד אטומיים

מלחים פשוטים הם לעתים קרובות הִתרַ‏כּ‏בוּ‏ת של מתכת ואל מתכת יחד, ליצירת יון חיובי ויון שלילי. יוני המתכת יהיו חיוביים, בעוד שיוני האל מתכת יהיו שליליים. גודלו של המטען נקבע על פי הערכות האלקטרונים ברמות החיצוניות של האטום והיון, המשפיעה על אנרגיות הזיקה אלקטרונית והיינון.

כך, למשל, אטום ממשפחת ההלוגנים יעבור חיזור בדרגה אחת (יקבל אלקטרון אחד) ליצירת יון שמטענו מינוס אחת, וישלים בכך רמה חיצונית מלאה; בעוד שאטום של משפחת המתכות האלקליות העפרוריות יתחמצן בשתי דרגות (יתן שני אלקטרונים) ליצירת יון שמטענו פלוס שתיים, והוא בעל רמה חיצונית מלאה.

לדוגמה, נוסחתה של התרכובת מגנזיום כלורי תהיה MgCl2, משום שמטענו של הכלור הוא מינוס אחת ומטענו של המגנזיום הוא פלוס שתיים; מטענה של התרכובת הוא נייטרלי, ולכן דרוש מספר כפול של יוני כלור שמטענם רק מחצית ממטען יוני המגנזיום.

תחמוצות של מתכות הן דוגמה למלחים הבנויים מיונים חד אטומיים: החלודה היא תחמוצת הברזל Fe2O3; הסיד, CaO, הוא תחמוצת הסידן; האלום (אלומינה), Al2O3 ועוד.

[עריכה] תרכובות של יונים הבנויים ממולקולות

מלחים מורכבים עשויים להיות צירוף של שני יונים, שכל אחד מהם מורכב משני אטומים ויותר. סך מטענה של התרכובת יהיה נייטרלי.

דוגמאות למלחים הבנויים מיונים רב אטומיים: סודה לשתיה, NaHCO3, שבנויה מיון נתרן, +Na, ומיון ביקרבונט, -HCO3;אמון חנקתי, NH4NO3, המשמש לדישון, מורכב מהיונים אמוניום +NH4 וחנקתי -NO3; הגבס, CaSO4, מורכב מיון סידן 2+Ca ומיון גופרתי 2-SO4.
קבוצה של יונים שאינם מחוברים זה לזה (אלא נמצאים במצב גזי) נקראת פלזמה. הפלזמה נודעת גם כמצב הרביעי של החומר כי תכונותיה שונות משל מוצק, נוזל או גז.

[עריכה] יונים בביולוגיה

בביוכימיה ובמערכות הגוף השונות ממלאים היונים תפקידים מרכזיים. כך לדוגמה, ה"ברזל" אותו אנו מקבלים ממזונות שונים אינו אלא יוני ברזל (Fe+2/Fe+3). הברזל הטעון במטען פלוס שתיים משמש כמרכיב המרכזי במולקולות ההמוגלובין והמיוגלובין, המתפקדות כנושאי חמצן במערכת הדם.

[עריכה] היסטוריה

מייקל פאראדיי הוא שהגה לראשונה את תאוריית היונים, בסביבות שנת 1830, על מנת לתאר את המולקולות שנעות בתמיסה, חלקן לאנודה וחלקן לקתודה. אולם רק ב-1884 תיאר סוונטה ארהניוס את המנגנון שעל פיו הגיע פאראדיי למסקנותיו, בעבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטת אופסלה. בתחילה התאוריה לא התקבלה, אך מאוחר יותר אף קיבל על המחקר פרס נובל לכימיה ב-1903.

[עריכה] טבלת היונים הנפוצים

קטיונים
שם מקובל נוסחה שם היסטורי
קטיונים פשוטים
אלומיניום Al3+
בריום Ba2+
בריליום Be2+
צסיום Cs+
סידן Ca2+
כרום (II) Cr2+ כרומוס
כרום (III) Cr3+ כרומיק
כרום (VI) Cr6+ כרומיל
קובלט (II) Co2+ קובלטוס
קובלט (III) Co3+ קובלטיק
נחושת (I) Cu+ קופרוס
נחושת (II) Cu2+ קופריק
גאליום Ga3+
הליום He2+ (חלקיק אלפא)
מימן H+ (פרוטון)
ברזל (II) Fe2+ פרוס
ברזל (III) Fe3+ פריק
עופרת (II) Pb2+ פלומבוס
עופרת (IV) Pb4+ פלומביק
ליתיום Li+
מגנזיום Mg2+
מנגן (II) Mn2+ מנגנוס
מנגן (III) Mn3+ מנגניק
מנגן (IV) Mn4+ מנגניל
מנגן (VII) Mn7+
כספית (II) Hg2+ מרקוריק
ניקל (II) Ni2+ ניקלוס
ניקל (III) Ni3+ ניקליק
אשלגן K+
כסף Ag+
נתרן Na+
סטרונציום Sr2+
בדיל (II) Sn2+ סטאנוס
בדיל (IV) Sn4+ סטאניק
אבץ Zn2+
קטיונים מרובי אטומים
אמוניום NH4+
הידרוניום H3O+
ניתרונים NO2+
כספית (I) Hg22+ מרקוריוס
אניונים
שם רשמי נוסחה שם היסטורי
אניונים פשוטים
ארסניד As3−
אזיד N3
ברומיד Br
כלוריד Cl
פלואוריד F
הידריד H
יודיד I
ניתריד N3−
אוקסיד O2−
פוספיד P3−
סולפיד S2−
אוקסידים O22−
אוקסניונים
ארסניד AsO43−
ארסניט AsO33−
בוריד BO33−
ברומיד BrO3
היפוברומיד BrO
קרבוניט CO32−
פחמן הידרוקסי HCO3 הדירוקסיד הפחמן
כלוריד ClO3
Perchlorate ClO4
כלוריט ClO2
Hypochlorite ClO
Chromate CrO42−
Dichromate Cr2O72−
Iodate IO3
Nitrate NO3
Nitrite NO2
Phosphate PO43−
Hydrogen Phosphate HPO42−
Dihydrogen Phosphate H2PO4
Permanganate MnO4
Phosphite PO33−
Sulfate SO42−
Thiosulfate S2O32−
Hydrogen Sulfate HSO4 Bisulfate
Sulfite SO32−
Hydrogen Sulfite HSO3 Bisulfite
אניונים של חומצות אורגניות
Acetate C2H3O2
Formate HCO2
Oxalate C2O42−
Hydrogen Oxalate HC2O4 Bioxalate
אניונים נוספים
Hydrogen Sulfide HS Bisulfide
Telluride Te2−
Amide NH2
Cyanate OCN
Thiocyanate SCN
Cyanide CN
Hydroxide OH

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא