גישה ישירה לזיכרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גישה ישירה לזיכרוןאנגלית: Direct memory access, בקיצור DMA) היא תכונה של מערכות מחשב ומיקרו-מעבדים חדישים, המאפשרת לתת-מערכות מסוימות של המחשב לבצע קריאה או כתיבה מהזיכרון, באופן עצמאי ובלתי תלוי במעבד. ללא תכונה זו, כל העברת נתונים בין חלקים שונים של המחשב דורשת את תיווכו של המעבד. לדוגמה, DMA מאפשר טעינה של נתונים מהכונן הקשיח ישירות לזיכרון המחשב, מבלי שהמעבד יטען כל נתון מהכונן הקשיח, ויעביר אותו אל הזיכרון.

נהוג ליישם גישה ישירה במרכיבים כגון:

בנוסף, גישה ישירה ניתנת למימוש גם במערכות מרובות מעבדים וליבות, כאשר לכל רכיב אלקטרוני יש זיכרון מקומי קטן - והגישה הישירה מאפשרת העברת נתונים בין הליבות או בין המעבדים.

היתרון בשיטת הגישה הישירה הוא החיסכון בפעולות מעבד לטובת העברת נתונים. במקום להתעסק בהעברת נתונים, פעולה שלרוב אינה דורשת עיבוד או התייחסות לתוכן הנתונים, המעבד פנוי לטפל בפעולות עיבוד אחרות, ואפילו בתוכנות אחרות שרצות במחשב באותו הזמן.
החיסרון בשיטת הגישה הישירה הוא שאין בקרה מרכזית ובלעדית על הזיכרון - דבר שמגדיל משמעותית את הסיכויים למקרים של השחתת זיכרון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Computer-science.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי המחשב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.