גליסנדו
גליסנדו (מאיטלקית Glissando, ברבים: גליסנדי, בעבר גם גליש), במוזיקה, הוא גלישה מהירה בין רצף של תווים עוקבים, מעין מעבר הדומה לסולם. המעבר הוא הדרגתי, ובין התו ההתחלתי והסופי ניתן לשמוע את מרבית התווים. ניתן לדמות מעבר זה כסולם או כמדרגות, בניגוד לפורטמנטו, שבו המעבר חלק ורציף (כמו למשל בתחילתה של צפירת יום הזיכרון).
את אפקט הגלישה משיגים על ידי החלקת האצבעות על קלידי הפסנתר (או כל כלי מקלדת אחר) או על מיתריו של נבל. בכלים אלו, לא שומעים את כל התווים שבין התו ההתחלתי והסופי. בנבל שומעים רק את תווי הסולם. בפסנתר, שומעים רק את הקלידים הלבנים, שכן נוהגים להחליק את האגודל או את האצבעות רק עליהם. שיטה נוספת לגליסנדו בכלי מקלדת היא על ידי החלקת פרק כף-היד, אך זו נפוצה בעיקר באורגנים חשמליים, לרוב באורגן האמונד. ניתן גם לבצע גליסנדו על כלי נשיפה מעץ, על ידי נגינה מהירה של כל תווי הביניים. בכלי קשת ניתן לבצע גליסנדו קצר (קווארטה או קווינטה) על ידי הרמה או הורדה של האצבעות לפי הסדר על מיתר יחיד.
המילה גליסנדו משמשת כהוראת נגינה בדפי תווים, ולרוב מקוצרת כך: Gliss. מקור המילה הוא מהמילה האיטלקית "Glissare", שמשמעותה להחליק או לגלוש, והיא שאולה מן המילה הצרפתית "Glisser", בעלת אותה המשמעות.
גליסנדו של אוקטבה [עריכה]
גליסנדו זה, שמבוצע על כלי מקלדת, הוא למעשה גליסנדו כפול, הנעשה על ידי שמירת מרחק קבוע של אוקטבה בין האגודל והזרת בזמן הגלישה. שמירת המרחק המדויק דורשת מאמץ די רב, והתאמנות יתר ללא תשומת לב יכולה להוביל לפציעות שטחיות, חבורות, ואף לקרע בשרירים. לכן גליסנדי כאלה נדירים ביותר, והכללתם בנגינה נעשית בעיקר כדי להקשות את היצירה.
ראו גם [עריכה]
