סינתיסייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סינתיסייזר
המלחין יוסף טל במרכז למוזיקה אלקטרונית (~1965) מפעיל סינתיסייזר של Hugh Le Caine‎

סינתיסייזר (או סינטיסייזר) הוא התקן או כלי נגינה המפיק תדרים וצלילים באמצעות מעגל אלקטרוני.

הסינתיסייזר מחולק לשני סוגים על פי צורת הפקת הצליל: דיגיטלי ואנלוגי. כמו כן ניתן לחלק את הסינתיסייזר לבעלי מקלדת אלקטרונית ולחסרי מקלדת כזו.

סינתיסייזר אנלוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינתיסייזר האנלוגי מפיק צליל באמצעות מתנד הרמוני (Tone generator/oscillator) אשר יוצר צורת גל באמצעות העברת מתח חשמלי.

את הגל הקבוע ניתן לאפנן על ידי שימוש במסננים שחותכים או מדגישים תדרים בגל המופק, קובעים את מהירות כניסת הצליל (Attack), יציאת הצליל (Release) וכן באמצעות מודולציות היוצרות תנועה גלית בצליל (LFO). כל סוגי האיפנון נוצרים על ידי שינוי פיזי באות החשמלי המופק.

הסינתיסייזרים האנלוגים הראשונים היו מסובכים לתפעול, גדולים ויקרים מאוד. המתנדים המפיקים את הצליל לא היו יציבים מספיק ולכן קשה היה לכוון אותו.

ב-1971 יצר רוברט מוג את הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון אשר היה, יחסית, נוח יותר לתפעול.

יצרניות ידועות של סינתיסייזרים אנלוגיים הן: Moog, Alesis, Casio, Clavia, korg ,Yamaha, Roland ועוד.

סינתיסייזר דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינתיסייזר הדיגיטלי מפיק צלילים באמצעות שבבי מחשב. ההבדל העיקרי בין סינתיסייזרים אנלוגיים לדיגיטליים הוא שסינתיסייזרים דיגיטליים יותר יציבים וקלים לכוון. עוד הבדל בין דיגטליים לאנלוגיים שבסינתיסייזרים דיגיטליים קיים שימוש במעבדי DSP העוזרים לעיבוד האות בכלי ובכך מפחיתים מהעומס ומשפרים בדרך עקיפה את איכות הצליל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]