סולם (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקור הסולם המוזיקלי, מזמור ליוחנן המטביל

במוזיקה, סולם הוא סדרה מוגדרת של צלילים, שגובהו של כל צליל בה מוגדר לפי גודל המרווח המוזיקלי בינו לבין צליל בסיס נתון. לכל סולם יש אופי מוזיקלי ייחודי. כך למשל, מקובל לייחס לסולם הטונים השלמים תחושה של אין-סופיות או מתח, בעוד שלסולם המינורי מקובל לייחס ביטוי של עצב או רגש עמוק.

כל צליל בסולם נקרא "דרגה".

אף על פי שהסולמות מרחבי העולם שונים בדרך כלל, המרווחים המוזיקליים בכל סולם מוגדרים לרוב על פי היחסים המתמטיים שבין התדירויות של כל אחד מצליליו.

סולמות נפוצים במוזיקה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולם דו מז'ור
סולם לה מינור טבעי
סולם לה מינור הרמוני
סולם לה מינור מלודי בעליה
סולם לה מינור מלודי בירידה

הסולמות המז'וריים והמינוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למה שנהוג לחשוב, הסולם המינורי והסולם המז'ורי אינם אלא מודוסים של הסולם הדיאטוני.

הסולם המז'ורי הוא המודוס היוני של הסולם הדיאטוני, והוא מורכב מסדרת המרווחים טון-טון-חצי-טון-טון-טון-חצי. לדוגמה, תווי הסולם דו מז'ור הם דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי. הסולם המינורי הוא המודוס האאולי של הסולם הדיאטוני, והוא מורכב מסדרת המרווחים טון-חצי-טון-טון-חצי-טון-טון. לדוגמה, תווי הסולם לה מינור הם לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול.

כפי שניתן לראות, התווים של שני הסולמות זהים, כאשר הסולם המינורי מתחיל מהדרגה השישית של הסולם המז'ורי. סולמות המקיימים את היחס הזה מכונים סולמות מתאימים. הסיבה לפופולריות של שני המודוסים האלו היא שיש בהם טון מוביל, כלומר מרווח קונסוננטי בין הדרגה השלישית לדרגה השביעית.

הסולם הפנטטוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם הפנטטוני הוא נגזרת של הסולם הדיאטוני. כפי ששמו מרמז, הוא מכיל חמישה מרווחים, ולכן חמישה תווים שונים בכל אוקטבה.

המבנה של הסולם הפנטטוני המינורי הוא סט המרווחים טרצה קטנה-סקונדה-סקונדה-טרצה קטנה-סקונדה.

השימוש הנפוץ ביותר בסולם הפנטטוני הוא במוזיקת הבלוז, בה נהוג לאלתר על הסולם המינורי מעל מהלך אקורדים מז'ורי מאותו תו הבסיס (הנפוץ מביניהם ידוע בכינוי Twelve-bar).

המתח המוזיקלי המיוחד הנוצר משילוב בין סולם מינורי לליווי מז'ורי מאפשר "הרחבה" של הסולם על ידי הוספת דרגות, בדרך כלל כאלו אשר משלימות את המרווח בין שני תווים ויוצרות מעבר כרומטי. הנפוצות ביניהן הן הדרגות החמישית המונמכת, השביעית המונמכת והשלישית המוגבהת (אשר כמעט תמיד תנוגן בפראזה אחרי הדרגה השלישית הטהורה). המתח שנוצר על ידי השימוש בהרחבות אלו נחשב לסימן היכר של הבלוז, והן אף ידועות בכינוי Blue notes.

סולם מוקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לסולמות מז'ורי ולמינורי, גם הסולם המוקטן הוא רק אחד מסולמות מוקטנים רבים; למעשה, כל סולם שהטריאד הראשון שלו מוקטן יכול להיקרא סולם מוקטן. הסולם המוקטן הוא המודוס הלוקרי של הדיאטוני, והוא בעל מבנה של חצי-טון-טון-חצי-טון-טון-טון.

הסולם המינורי הרמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם המינורי הרמוני הוא הסולם המינורי עם דרגה שביעית מוגבהת. השימוש בסולם המינורי הפך נפוץ בסביבות המאה השש עשרה, עם ההתפתחות של זרמים בבארוק המוקדם ששמו דגש על מוזיקה פונקציונלית, היות שאפשר להשתמש בדרגתו השביעית המוגבהת כתו מוביל אל הטוניקה. הסולם המינורי הרמוני ידוע בנטייתו ליצור תחושה של נגינה מודלית גם בשימוש מעל מהלך עם מרכז טונאלי יחיד המלוכד עם הטוניקה, וזאת מכיוון שאין בו טון מוביל. במוזיקה המודרנית, השימוש הבולט בסולם זה הוא במוזיקת פופ ים תיכונית ובסוגי מטאל רבים.

הסולם הכרומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם הכרומטי מכיל את כל 12 התווים האופייניים למוזיקה המערבית. המרווח בין כל שני תווים סמוכים בסולם הכרומטי הוא סקונדה קטנה, כלומר חצי טון. מכיוון שהסולם מכיל למעשה כל אקורד משולש, לא ניתן לשייך לו משמעות הרמונית או מלודית מסוימת. לכן, למרות השתרשות השם, לא נהוג להתייחס אליו כסולם מבחינה הרמונית ומלודית. השימוש בסולם הכרומטי באלתור הגיע לראשונה מנגני ג'אז, שהשתמשו בו כדי ליצור מתח בעזרת תצרום. עם השתכללות הטכניקות והתפתחות האטוניות, השימוש ההרמוני בסולם הכרומטי הפך נפוץ יותר ויותר. העקרון המנחה מאחורי שימוש הרמוני בסולם הכרומטי, למרות היותו נטול משמעות הרמונית לכאורה, הוא הדגשה של תווים שיש להם משמעות מלודית והרמונית, תוך שימוש בשאר התווים של הסולם ההרמוני באוף ביט. כדי להימנע ממונוטוניות הנובעת משימוש עודף באותם המעברים הכרומטיים, מוזיקאים המלחינים קטעים כרומטיים נוהגים להלחין אותם בצורה מודלית.

סולם הטונים השלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסולם הטונים השלמים (Whole-note), המרווח בין כל שני תווים סמוכים הוא טון; הוא מכיל שישה תווים בכל אוקטבה. הסולם נפוץ במיוחד במוזיקת ג'אז. הוא מכיל את הטריאד המוגדל, אך אינו מכיל אף טריאד אחר, שכן כל הטרצות בסולם הטונים השלמים הן גדולות.

דרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה בסולם היא מיקום מספרי של צליל בסולם בהתאם לגובהו. הדרך הפשוטה ביותר לכנות את דרגות הסולם המז'ורי או המינורי היא: ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית, חמישית, שישית ושביעית. בסולם דו מז'ור (ראו גם: סולם מז'ורי), הדרגה הראשונה תהיה דו, השנייה תהיה רה וכן הלאה. כמו כן, במוזיקה טונלית פונקציונלית יש דרך נוספת לכנות את הדרגות בסולמות מז'וריים ומינוריים, אשר מתייחסת לפונקציות ההרמוניות והמלודיות של כל דרגה. שמות הדרגות (בהתאמה לשיטה הקודמת): טוניקה, סופרטוניקה, מדיאנטה, סובדומיננטה, דומיננטה, סובמדיאנטה וטון מוביל. בסולמות הודיים נעשה שימוש בשמות אחרים לדרגות: סה, רה, גה, מה, פה, דה, ני, סה.

סולמות שאינם מערביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקרוטונאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למוזיקה המערבית המסורתית, תרבויות שונות בעולם פיתחו מוזיקה מיקרוטונאלית, המשתמשת בסוגי סולמות אחרים. במקרים רבים, המרווחים בין דרגות הסולם אינם מתחלקים לחצאי הטונים המאפיינים את המוזיקה המערבית.

מקאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לומר שהמקאם הוא המושג המקביל לסולם במוזיקה הערבית העתיקה, אם כי ההקבלה הזאת אינה מדויקת. ההבדל העיקרי בין סולם לבין מקאם נעוץ בעובדה שאין אורך אחיד לסט המרווחים שמאפיין כל מקאם. כמו כן, גם אין יחידת חלוקה קבועה. מהסיבה הזאת עדיין קיימים במקאמים מרווחים זהים, אשר דעכו ברובם מהמוזיקה המערבית עם השתרשות הסולם המושווה. מקאמים יכולים להיחשב שונים זה מזה כאשר ההבדל היחיד ביניהם הוא ההדגשה והטמעה של דרגות שונות, אפילו אם המרווחים המרכיבים אותם זהים ומשתמשים בהם באותו המרכז הטונאלי, למקאמים משמעות רוחנית, פולחנית ודתית; ישנם מקאמים מסורתיים לטקסים שונים, כגון פולחנים דתיים, חתונות והלוויות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]