גרה (משקל)
גרה הוא מידת משקל קטנה המוזכרת בתנ"ך כאחד חלקי עשרים של השקל.
בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל ..."
ספר יחזקאל חוזר על הדברים[2]:
- "והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם"
אגורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם (רש"י, רד"ק, מלבי"ם) המזהים את הגרה עם האגורה המוזכרת בספר שמואל[3]:
- "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם"
אחרים טוענים שאגורה היא מילה משורש "אגר" שיש לפרשו כשכר עבודה או צרור של מתכת[4].
מעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשון חז"ל נקרא הגרה "מעה". במעבר ממידות מדבריות למידות ירושלמיות, הוסף שישית לשקל וכך השקל של התורה, הנקרא אצל חז"ל סלע, כולל 24 מעים.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
באכדית, משמעות המילה giru היא גרגיר של חרוב[5].
בארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יגאל רונן טוען שמטבעות יהוד מדינתא מסדרת "ינשוף" ומסדרת דיוקן של מלך פרסי, הם מטבעות בערך של גרה וחצי גרה, בהתאמה. על פי שקילה של 64 מטבעות מסדרת ינשוף, הוא מצא שמשקלם הממוצע הוא 0.48 גרם. בשקילה של 82 מטבעות מסדרת דיוקן מלך פרסי הוא מצא משקל ממוצע של 0.26 גרם, בערך חצי ממשקל מטבעות הינשוף. ממוצע המשקל של מטבעות אובול מאותה תקופה שהוטבעו בעזה ושומרון הוא 0.69 גרם, שאינו תואם את מטבעות היהוד מדינתא האלו. לעומת זאת, 1/24 של שקל של 11.4 גרם הוא 0.475, כמעט במדויק משקל מטבעות הינשוף[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק י"ג
- ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ה, פסוק י"ב
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ו
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך א', ערך: אגורה, עמוד 77
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', ערך: מידות ומשקלות, עמוד 863
- ^ Yigal Ronen, The Weight Standards of the Judean Coinage in the Late Persian and Early Ptolemaic Period, Near Eastern Archaeology, Vol. 61, No. 2 (Jun., 1998), pp. 122-126