יהוד מדינתא (מטבע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיפוסים של מטבעות יהוד מדינתא
טיפוס מטבע של יהוד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז
טיפוס מטבע של יהוד מדינתא, צד שמאל: דימוי שושן צחור

יהוד מדינתא (מטבע), (במקור המקראי: יהֻד מְדִינְתָּא), הוא כינויה של קבוצת מטבעות כסף זעירים מטיפוסים שונים, במשקל 0.15 עד 0.75 גרם, אשר הוטבעו על ידי יהוד מדינתא, רשות הממשל העצמי היהודי בארץ ישראל בחבל יהודה במאה ה-6 לפנה"ס.

הטבעה ודימויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהוד מדינתא, הרשות שהטביעה את המטבעות, נודעה גם בשם "פחוות (=ממשל) יהודה".‏[1] הפחווה בשטח מוגדר, לצד העיר, והשבט, ניהלו ממשל עצמי, בחסות האימפריה ההגמונית או השלטת. פחוות יהודה, בערך בצורת מלבן, השתרעה סביב ירושלים; כללה את מצפה בצפון ובית צור בדרום; מצד מערב גבולה היה עד שפלת יהודה, וממזרח כללה את יריחו, והגיעה עד הירדן וים המלח.‏[2] בראש פחוות יהודה עמדו יהודים מגלות בבל, שמונו על ידי הממלכה הפרסית.

בשטחה של יהוד מדינתא נאספו אנשי שבי ציון משבט יהודה, וכן התקבצו אליה גם בני שבטים אחרים. קביעת שם הפחווה "יהודה", היה אמנם המשך לנחלת שבט יהודה, אולם גם חוליה בתהליך ההשתרשות של המילה "יהודים" כשם הזהות האתנית והלאומית של צאצאים לעם ישראל.

האמנים שעצבו את המטבע בחרו באותיות י וה, המשויכות בספרות המחקר לאלפבית עברי עתיק, ובאות ד, המשויכת אל אלפבית ארמי; דבר המלמד על היותה של התקופה מעבר בין תצורה אחת למשנייה: Phoenician yodh.svgPhoenician he.svgDaleth.svg .

דימויי המטבע הם נשר או בז בצד ימין, ודימוי שושן צחור מצד שמאל. במטבע יהוד מדינתא אחר הוטבעו הינשוף ודיוקן של שליט. שני הפריטים: הזאולוגי והבוטני, נלקחו מהנוף הארצישראלי, אף כי היו ידועים כסמלים, במיוחד דימוי של ציפור, בתרבות אזור הסהר הפורה ואגן הים התיכון, ועל גבי מטבעות, כגון הדרכמה היוונית.

בתרבות הישראלית במאה ה-20 יוצג המטבע הקדום, במטבע השקל שהנפיקה מדינת ישראל; השקל מצטט את דימוי השושן הצחור, כפי שהוטבע במטבע יהוד מדינתא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר עזרא ה ח'. וכן בספר נחמיה ב ז'-ז', נאמר "פחוות עבר הנהר", אך מיד לאחר מכן נזכרת "יהודה" בהקשר לכך.
  2. ^ ראו: מיכאל אבי-יונה, אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 11.