גרייס מידס
 | |
| לידה |
9 בנובמבר 1886 קיוקוק איווה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 31 בדצמבר 1967 (בגיל 81) |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| השכלה |
|
| מעסיק |
מכללת ולסלי, אוניברסיטת מינסוטה, מכללת ואסר |
| תואר | פרופסורית |
| פרסים והוקרה | Garvan-olin |
  | |
גרייס מידס (באנגלית: Grace May Medes; 9 בנובמבר 1886 – 31 בדצמבר 1967) הייתה ביוכימאית אמריקאית ודוקטור לזואולוגיה. היא התמחתה בחקר חילוף חומרים של חומצות שומן בגוף, וגילתה את ההפרעה המטבולית Tyrosinosis, שכיום ידועה בשם tyrosynemia (אנ').
בשנת 1955 זכתה במדליית גרוון-אולין על מחקרה. [1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידס נולדה בקיוקוק (Keokuk) איווה, ארצות הברית ב-1886. היא בתם ויליאם גונסון מידס וקייט פרנסיסקו הגני מידס. באמצע שנות השמונים של המאה העשרים עברה עם משפחתה לקנזס, שם עבד אביה כאיש עסקים והיה בעל השפעה רבה בעיר.[2]
היא למדה תואר ראשון ושני בזואולוגיה באוניברסיטת קנזס, ואת לימודי הדוקטורט השלימה במכללת ברין מאר שבפנסילבניה בשנת 1916.
לאחר שקיבלה את הדוקטורט שלה, מידס לימדה זואולוגיה במכללת ואסר (אנ'), ובהמשך שימשה כעוזרת פרופסור לפיזיולוגיה עד שנת 1922.[3] בין השנים 1922–1924 שימשה כפרופסורית חברה לפיזיולוגיה במכללת ולסלי.
את הגילוי המשמעותי שלה-ההפרעה המטבולית Tyrosinosis, היא גילתה וחקרה במסגרת עבודה באוניברסיטה לרפואה במינסוטה, שם עבדה בין השנים 1924–1932. בין השנים 1932–1960 עבדה במכון למחקר הרפואי לאנקנאו שבפילדלפיה, פנסילבניה, שם שימשה כחברת סגל מחקרי ובהמשך כחברת סגל בכירה.
לאחר פרישתה לגמלאות חידשה מידס את עבודתה בנושא Tyrosinosis, במכון המחקר "פלס" באוניברסיטת טמפל. שם, היא חיברה יחד עם עמיתה סטנלי ריימן ספר בשם Normal Growth and Cancer" (1963)".[4][5][6]
מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932 מידס מונתה לראש המחלקה לכימיה מטבולית במכון לנקנאו למחקר רפואי בפילדלפיה, שם התמחתה במטבוליזם של גופרית וחומצות שומן.[2] היא גילתה הפרעה מטבולית חדשה והעניקה לה את השם Tyrosinosis. אף על פי ששנים לאחר מחקרה התגלה שהמכניזם שזיהתה אינו מדויק, שיטות הבדיקה שלה נותרו מודל שימושי לחוקרים הבוחנים את ההפרעה הידועה כיום בתור "Tyrosinemia".
Tyrosinemia היא הפרעה גנטית המאופיינת בהפרעות בתהליך הפירוק הרב שלבי של חומצת האמינו טירוזין, אבן בניין של רוב החלבונים. בהיעדר טיפול בהפרעה, חומצת האמינו טירוזין ותוצרי הלוואי של הפירוק החלקי מצטברים ברקמות ובאיברים, מה שעלול להוביל לבעיות בריאות חמורות כגון דימום בצואה, פגיעה בפעילות המעיים, עייפות, ירידה במשקל והקאות.
בטירוזינמיה, בגוף יש חוסר באנזים Fumarylacetoacetate Hydrolase (FAH) (אנ') שמשמש לפירוק הטירוזין שנמצא ברוב החלבונים. אצל אנשים הסובלים מטירוזינמיה פירוק החלבון הוא חלקי, ותוצרי פירוק רעילים וחריגים של טירוזין מצטברים בגופם. הצטברות זו גורמת לפגיעה הדרגתית בעיקר בכבד, ששם תהליך הפירוק המרכזי של הטירוזין מתרחש.
ישנם שלושה סוגים להפרעה, Tyrosinemia I Tyrosinemia II ו-Tyrosinemia III. הם מובדלים לפי הסימפטומים והסיבה הגנטית שגרמה להתרחשותם.
הטיפול בטירוזינמיה הוא שילוב של תזונה דלת חלבון ותרופה בשם Nitisinone (אנ'). ניטיסינון מונע הצטברות של מוצרי פירוק רעילים. על החולים להימנע מבשרים, מוצרי חלב ומזונות עשירים בחלבון כגון אגוזים ושעועית.[7][8]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1955 גרייס מאי מידס זכתה במדליית Garvan-Olin על תגליותיה. באותה שנה זכתה בתואר אחת מחמשת הבוגרים הנכבדים של אוניברסיטת קנזס.[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Penny R., Keokuk Daily Gate City, NEWSPAPER ARCHIVE
- ^ 1 2 Marilyn Ogilvie, Joy Harvey, The Biographical Dictionary of Women in Science
- ^ Toby A. Appel, Physiology in American Women's Colleges: The Rise and Decline of a Female Subculture
- ^ Emeritus, Hepatorenal tyrosinemia, NCBI
- ^ Harry Sobotka & C.P. Stewart, ADVANCES IN CHEMICAL CHEMISTY, Academic Press, 1963
- ^ Guoyao Wu, AMINO ACIDS Biochemistry and Nutrition, CRC Press, 2013
- ^ Tyrosinemia, National Library Of Medicine
- ^ Tyrosinemia Treatment and Symptoms, UPMC Children’s Hospital of Pittsburgh
- ^ Grace Medes as distinguished alumna, University of Kansas, 1955, Newspapers Archive