מינסוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינת מינסוטה
דגל מינסוטה סמל מינסוטה
(דגל המדינה) (סמל המדינה)
מדינת כוכב הצפון, ארץ 10,000 האגמים, מדינת ההוקי
מפת ארצות הברית עם מינסוטה מודגשת
מדינות נוספות בארצות הברית
עיר בירה סיינט פול
העיר הגדולה ביותר מיניאפוליס
מושל מארק דייטון (דמוקרטי)
שפות רשמיות
שטח 225,365 קמ"ר, 12 בארצות הברית
 - יבשה 206,375 קמ"ר
 - מים 18,990 קמ"ר, % 8.4
אוכלוסייה (2010)
 - סה"כ 5,303,925, מס' 21 בארצות הברית
 - צפיפות 25.21 איש/קמ"ר, 31 בארצות הברית
כניסה לאיחוד
 - תאריך 11 במאי 1858
 - למניין המדינה ה-32
אזור זמן 6-/5- UTC
קו רוחב '43°34 עד '49°23 צפון
קו אורך '89°34 עד '97°12 מערב
רוחב 400 ק"מ
אורך 645 ק"מ
נתוני גובה
 - פסגה 701 מטרים
 - ממוצע 365 מטרים
 - הנמוכה ביותר 183 מטרים
קיצור MN
אתר אינטרנט www.state.mn.us
(למפת מינסוטה רגילה)
מיקום מינסוטה במפת מינסוטה
 
דאלות'
דאלות'
רוצ'סטר
רוצ'סטר
סנט קלאוד
סנט קלאוד
מורהד
מורהד
מינסוטה

מינסוטהאנגלית: Minnesota; ‏IPA‏: /ˌmɪnɨˈsoʊtə/ ) היא מדינה השוכנת באזור המערב התיכון של ארצות הברית. מינסוטה הורכבה מהחצי המזרחי של טריטוריית מינסוטה והתקבלה לאיחוד כמדינה ה-32 בתאריך ה-11 במאי 1858. מינסוטה ידועה בכינוי "ארץ 10,000 האגמים"; האגמים הללו וגופי המים האחרים שעל שמם המדינה נקראת, ביחד עם היערות הלאומיים והפארקים הלאומיים, הם אתרי בילוי ונופש עבור תושבי המדינה והתיירים המבקרים בה.

כ-60% מתושבי מינסוטה מתגוררים במטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול, הידוע בכינוי "הערים התאומות" (Twin Cities). המטרופולין הזה הוא מרכז תחבורתי, עסקי ותעשייתי, ויש בו גם קהילת אמנים מפורסמת. יתר המדינה, המכונה לעתים "מינסוטה רבתי" או "מינסוטה החיצונית", מורכב מהאזורים הבאים: הערבות המערביות המפותחות על ידי חקלאים, היערות הנשירים המזרחיים העוברים תהליך של הפיכה לאדמות חווה ויישוב והיער הצפוני שהוא האזור הפחות מאוכלס במדינה. אוכלוסיית המדינה מגוונת מבחינת המוצא האתני.

המדינה ידועה בשל המאפיינים הפוליטיים המתונים-פרוגרסיביים שלה, המעורבות האזרחית, ואחוז ההצבעה הגבוה בבחירות. מערכת הבריאות של המדינה היא אחת מהטובות ביותר בארצות הברית, ואוכלוסייתה נחשבת למשכילה בדרך כלל.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה מינסוטה נגזרת מהשפה של שבט הסו עבור נהר מינסוטה: Mnisota. משמעותו של השורש Mni (נכתב גם mini או minne) היא מים. ניתן לתרגם את המילה Mnisota ל"מים בצבע שמיים", או ל"מים עכורים במידת מה"‏[1][2]. האינדיאנים הציגו את השם הזה בפני המתיישבים הראשונים באמצעות שפיכת חלב לתוך המים, תערובת שכונתה mnisota‏[1]. למקומות רבים במדינה יש שמות דומים, כגון מפלי מינהאהה (Minnehaha Falls, "מפלי מים"), מינייסקה (Minneiska, "מים לבנים"), מינטונקה (Minnetonka, "מים גדולים"), מינטריסטה (Minnetrista, "מים שבורים"), ומיניאפוליס שהוא שילוב של השורש mni ופוליס, המילה היוונית עבור עיר[3].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה היא המדינה הצפונית ביותר מלבד אלסקה; הזווית הצפון-מערבית שלה היא החלק היחיד של 48 המדינות הרציפות הנמצא צפונית לקו רוחב 49. מינסוטה נמצאת באזור של ארצות הברית הידוע בשם המערב התיכון העליון. גבול המדינה בימת סופיריור משיק לגבולות של מישיגן וויסקונסין בצפון-מזרח; יתרת הגבול המזרחי היא עם ויסקונסין. איווה נמצאת דרומית למינסוטה, דקוטה הצפונית ודקוטה הדרומית במערב, והפרובינציות הקנדיות אונטריו ומניטובה בצפון. שטחה של מינסוטה הוא כ-225,365 קמ"ר, והיא המדינה ה-12 בארצות הברית מבחינת הגודל.

גאולוגיה ושטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת פאליסייד שבימת סופיריור נוצרה כתוצאה מזרמי לבה ריוליטית
תצורת תומפסון הפרקמבריונית בפארק המדינתי ג'יי קוק

במינסוטה נמצאים סלעים עתיקים מאוד, וההערכה היא שגילם הוא כ-3.6 מיליארד שנים‏[4][5]. לפני כ-2.7 מיליארד שנים פרץ זרם לבה בזלתית מהאוקיינוס הקדמוני: השרידים של הסלע הגעשי הזה יוצרים את המגן הקנדי בצפון-מזרח מינסוטה הפעילות הוולקנית הזו, וכן הפעילות של האוקיינוסים בפרקמבריון, גרמו ליצירתו של רכס הברזל בצפון המדינה. לאחר תקופה של פעילות געשית לפני כ-1.1 מיליארד שנים, הפעילות הגאולוגית של מינסוטה הפכה ליותר מתונה, אך עם חדירות חוזרות ונשנות של הים שהותירו אחריהן רבדים רבים של סלעי משקע.

בתקופות יותר מאוחרות שטחה של המדינה היה מכוסה בגושי קרח גדולים בעובי של קילומטר אחד לכל הפחות. גושי הקרח הללו עצבו את פני השטח של מינסוטה כפי שרואים אותם היום‏[4]. עידן הקרח ויסקונסין התרחש לפני כ-12,000 שנים, והקרחונים הללו כיסו את כל שטחה של מינסוטה מלבד חלק קטן בדרום-מזרח המדינה, שהוא האזור המאופיין על ידי גבעות תלולות ונחלים הזורמים לתוך הקרקע. אזור זה ידוע בשם אזור ללא סחף בגלל היעדר סחף קרחונים. מלבד שטח קטן בצפון-מזרח המדינה, ברוב שטחי מינסוטה נותרו קרקעות סחף קרחוניות בעובי 15 מטרים שנוצרו לאחר שהקרחונים האחרונים נסוגו. לפני כ-13,000 שנים נוצר אגם אגאסיז הענק בצפון-מערב המדינה; זרימת המים מהאגם, המכונה נהר וורן הקרחוני, חצבה את העמק של נהר מינסוטה, ותחתיתו יצרה את הקרקעות הפוריות של עמק הנהר האדום[4]. כיום, מינסוטה לא פעילה מבחינה גאולוגית; לעתים רחוקות מתרחשות בה רעידות אדמה, אך רובן בעלות עוצמה נמוכה‏[6].

הנקודה הגבוהה ביותר במינסוטה היא פסגת הר איגל הנמצאת בגובה של 701 מטרים, והיא נמצאת במרחק 21 ק"מ בלבד מהנקודה הנמוכה ביותר (183 מטרים) בחוף ימת סופיריור‏[7][8]. ללא נקודות שבהן יש הבדלים ניכרים בגובה, רוב המדינה היא מישור סחף מתון.

בחלק הצפון-מזרחי של מינסוטה יש נקודת מפגש בין שני קוי פרשת מים. היוצרת אגן ניקוז משולש. המשקעים יורדים בדרך כלל לאורך נהר מיסיסיפי בכיוון דרום לעבר מפרץ מקסיקו, הדרך הימית סנט לורנס מזרחית לאוקיינוס האטלנטי, או אגן הניקוז של מפרץ הדסון המוביל אל אוקיינוס הקרח הצפוני[9].

כינויה של מינסוטה, ארץ 10,000 האגמים, מוצדק מכמה סיבות; במינסוטה יש 11,842 אגמים ששטחם עולה על 0.04 קמ"ר‏[10]. חלקה של מינסוטה בימת סופיריור הוא 3,896 קמ"ר (הגדול ביותר מבין המדינות הגובלות בימה), והוא גוף המים העמוק ביותר במדינה (390 מטר). במינסוטה יש 6,564 נהרות ונחלים טבעיים, ואורכם הכולל הוא 111,000 ק"מ‏[10]. נתיבו של נהר המיסיסיפי מתחיל באגם איטאסקה בפורט סנלינג, והוא חוצה את הגבול עם איווה במרחק 1,094 ק"מ במורד הזרם. הנהר קולט מים מנהרות קטנים אחרים המתנקזים אליו לאורך נתיבו. כ-42,900 קמ"ר משטחה של מינסוטה הם קרקעות לחות, וזהו אחוז הקרקעות הגדול ביותר מלבד באלסקה‏[11].

פלורה ופאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרמיטה במיניאפוליס

מינסוטה מחולקת לארבע מערכות אקולוגיות: ערבה בדרום-מערב ובמערב המדינה, יער נשיר ממוזג בדרום-מזרח, המתרחב באמצעות רצועה צרה לכיוון החלק הצפון-מערבי של המדינה, היכן שהוא הופך לערבת עשב גבוה וליערות הצפוניים של ארצות הברית, שהם אזור מעבר בין הטייגה הצפונית והיערות הנשירים‏[12]. היערות הצפוניים הללו הם אזור טבע בראשיתי נרחבת שגדלים בה עצי אורן ואשוחית ביחד עם אזורים נקודתיים של שדר וצפצפה. רוב היער הצפוני של מינסותה נכרת, ונותרו רק אזורים בודדים של יער בראשיתי כגון היער הלאומי צ'יפווה והיער הלאומי סופיריור, ואילו בסמוך ליער זה יש שטח של ארץ בראשית בגודל 1,600 קמ"ר שלא נכרת‏[13]. למרות שכריתת העצים נמשכת, הצמיחה מחדש משמרת את המצב שבו שליש משטחה של מינסוטה מיוער‏[14]. כמעט כל הערבות וסוואנות האלונים במינסוטה נפגעו כתוצאה מפעילות האדם‏[15].

בעוד שאובדן בתי הגידול משפיע על אוכלוסיית בעלי החיים הטבעית כגון דלק אמריקני, אייל קנדי וביזון אמריקאי[16], בעלי חיים אחרים כגון אייל פרדי לבן זנב ושונר מצוי משגשגים. במינסוטה נמצאת אוכלוסיית הזאבים המצויים הגדולה ביותר מחוץ לאלסקה‏[17], וכן חיות בה אוכלוסיות יציבות של דוב שחור אמריקני ואייל קורא. מינסוטה נמצאת בנתיב נדידת העופות מיסיסיפי, והיא מארחת בשטחה אוכלוסיות מהגרות של עופות ימיים כגון אווזים וברווזים, ועופות המשמשים כמטרה לציד כגון שכווי, פסיונים ותרנגולי הודו. במינסוטה חיות אוכלוסיות של עופות דורסים כגון עיטם לבן ראש ועקב אדום זנב. באגמים חיות אוכלוסיות של דגים פופולריים לדייגים כגון בס. הנחלים בדרום-מזרח המדינה מאוכלסים על ידי טרוטות ממינים שונים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם פוז

טווח הטמפרטורות של מינסוטה אופייני לאקלים היבשתי שלה; הפרש הטמפרטורות המרבי שנמדד הוא 174 מעלות פרנהייט (בין 60- ל-114 מעלות), השווה להפרש בין של 96 מעלות צלזיוס (51- עד 45)‏‏[18]. האירועים מטאורולוגיים העיקריים הם גשם, שלג וסופות שלג, סופת רעמים, ברד, טורנדו ופרצי רוח עזים אחרים. עונת הגדילה נמשכת בין 90 יום ברכס הברזל ל-160 יום בדרום-מזרח המדינה ליד נהר מיסיסיפי, והטמפרטורה הממוצעת נעה בין 2°C ל-9°C‏[19]. נקודת הטל הממוצעת בקיץ נעה בין 14.4°C בדרום ל-8.9°C בצפון‏[19][20]. כמות המשקעים תלויה במיקום, והיא נעה בין 48.3 ס"מ ל-88.9 ס"מ, ופעם בעשר עד חמישים שנים מתרחשת בצורת[19].

קרקעות מוגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק המדינתי הראשון במינסוטה (איטאסקה) הוקם ב-1891, והוא נמצא באזור המוצא של נהר המיסיסיפי‏[21]. במינסוטה יש כיום 72 פארקים מדינתיים ואזורי בילוי, 52 יערות מדינתיים המשתרעים על פני שטח של כ-16,000 קמ"ר, ושמורות טבע מדינתיות אחדות, כאשר כל השטחים הללו מנוהלים על ידי מחלקת משאבי הטבע של מינסוטה. היערות הלאומיים צ'יפווה וסופיריור לבדם משתרעים על פני שטח של 22,000 קמ"ר. מערבית ליער הלאומי סופיריור נמצא הפארק הלאומי וויאג'ור. אזור הפנאי והנהר הלאומי מיסיסיפי (NMRRA), המשתרע על פני שטח של 116 קמ"ר, הוא "מסדרון" ארוך לאורך נהר המיסיסיפי העובר דרך אזור המטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול, ומחבר בין מגוון אתרים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית וגאולוגית[22].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של טריטוריית מינסוטה (1849 - 1858)
פורט סנלינג

לפני הגעת האדם הלבן מינסוטה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים שהיו בעיקר משבטי האנישינאבה והסו. האירופאים הראשונים היו סוחרי פרווה צרפתיים שהגיעו במאה ה-17. מאה שנים לאחר מכן היגרו בני הצ'יפווה מערבה למינסוטה, וגרמו למתחים עם שבט הסו‏[23]. בתקופה זו מינסוטה מופתה על ידי מספר חוקרים.

החלק של מינסוטה הנמצא מזרחית לנהר המיסיסיפי הפך לחלק מארצות הברית בשלהי מלחמת העצמאות, כאשר נחתם חוזה פריז השני. הקרקע שממערב לנהר המיסיסיפי נרכשה ביחד עם רכישת לואיזיאנה, למרות שחלק מעמק הנהר האדום היה שנוי במחלוקת עד לאמנת 1818[24]. ב-1805 רכש אדם בשם זבולון פייק חלקת קרקע באזור הצטלבות נהרות מינסוטה ומיסיסיפי, שהייתה בבעלות אינדיאנית. ב-1818 כתוצאה מחתימת ההסכם לפתרון בעיות הגבול שבין ארצות הברית לטריטוריות הבריטיות (כיום קנדה) זכתה מינסוטה בשטחים שהיו בבעלות הבריטים וכך המדינה מורכבת משטחים שנוספו אליה בשלושה רובדי זמן שונים.

בין 1819 ל-1825 נבנה המחנה הצבאי פורט סנלינג‏[25], שחייליו בנו טחנת קמח ומנסרה במפלי סנט אנתוני. המפעלים הללו היו מפעלי התעשייה הראשונים באזור שבו הוקמה מיניאפוליס מאוחר יותר שהופעלו בעזרת כוח המופק ממים. במקביל החלה בנייתו של יישוב אזרחי באזור המבצר. צבא ארצות הברית כפה על המתיישבים לנדוד במורד הזרם, והם התיישבו באזור שבו הוקמה מאוחר יותר העיר סנט פול‏[26]. טריטוריית מינסוטה הוקמה ב-3 במרץ 1849. אלפי אנשים הגיעו על מנת לבנות חוות חקלאיות ולחטוב עצים, ומינסוטה הפכה למדינה ה-32 בארצות הברית ב-11 במאי 1858.

בעקבות ההסכמים בין התושבים החדשים לאינדיאנים נאלצו האחרונים לנטוש את אדמותיהם ולעבור לגור בשמורות אינדיאנים קטנות יותר. בעקבות ההתדרדרות בתנאי המחיה של שבט הדקוטה נוצרה מתיחות כללית באזור, וב-1862 פרצה מלחמת דקוטה בין שבט הסו לארצות הברית. בסיום המלחמה הוצאו להורג 38 אנשים משבט הדקוטה (הוצאה להורג זו היא הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, ולהגלייתם של שאר בני הדקוטה לשמורת קרואו קריק בנברסקה[24].

כלכלתה המוקדמת של מינסוטה הייתה מבוססת על כריתת עצים וחוואות. המנסרות במפלי סנט אנתוני ומפעלי הכריתה הניבו כמויות גדולות של תוצרים. הערים שבהן היו המפעלים הללו שכנו בסמוך לנהרות שהיו נתיב תחבורה נוח‏[24]. בתקופה מאוחרת יותר נבנתה מערכת הידראולית במפלי סנט אנתוני על מנת לספק כוח עבור טחנות קמח נוספות. החידושים שהופעלו על ידי עובדי טחנות הקמח סייעו בהמצאת ה"פטנט" של קמח מינסוטה, שמחירו היה כמעט כפול מקמח אופים רגיל שאותו הוא החליף‏[27]. ב-1900 טחנות הקמח של מינסוטה עיבדו 14.1% מכלל התבואה של מינסוטה‏[28].

תעשיית כריית הברזל של מינסוטה הוקמה לאחר הגילוי של מרבצי ברזל ברכס ורמיליון וברכס מסאבי בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19, וברכס קויונה בתחילת המאה ה-20. עפרות הברזל הועברו באמצעות מסילת רכבת לדולות' וטו הרבורס, ושם הועמסו על אוניות שהעבירו אותן מזרחה אל מעבר לימות הגדולות[24].

ההתפתחות התעשייתית ושיפור יכולת הייצור גרמו בתחילת המאה ה-20 להגירה הדרגתית של האוכלוסייה מהאזורים הכפריים אל הערים. למרות זאת החוואות נותרה גורם כלכלי חשוב. כלכלת מינסוטה נפגעה בצורה משמעותית במהלך השפל הגדול, שגרם לירידת מחירי החוואים, פיטורים נרחבים של כורי הברזל, וחוסר שקט כללי בקרב כוח העבודה. מספר גורמים הובילו לכך שמערב מינסוטה ושתי הדקוטות נפגעו מבצורת שנמשכה בין 1931 ל-1935. תוכניות הניו דיל היו נקודת מפנה כלכלית. חיל השימור האזרחי ותוכניות אחרות באזור המדינה סיפקו עבודות עבור האינדיאנים, ובחוק רה-ארגון האינדיאנים של 1934 הוענק לשבטים השונים מנגנון של שלטון עצמי. מהלך זה שיפר את מעמדם של האינדיאנים במדינה, והגדיל את הכבוד כלפי המסורות של האינדיאנים כיוון שטקסי הדת והשפות שלהם לא היו נתונים יותר לדיכוי‏[25].

ההתפתחות התעשייתית הואצה לאחר מלחמת העולם השנייה. הטכנולוגיות החדשות הגדילו את יכולת הייצור של החוות באמצעות אוטומציה של הזנת בעלי חיים כגון חזירים, מכונות חליבה אוטומטיות, וגידול תרנגולות במבנים גדולים. הזריעה הפכה ליעילה יותר בגלל ההכלאה בין תירס לחיטה, והשימוש במכונות כגון טרקטורים וקומביין תבואות הפך למצב הנפוץ בהשוואה לעבר. פרופסור נורמן בורלוג מאוניברסיטת מינסוטה תרם להתפתחויות הללו כחלק מהמהפכה הירוקה[25]. ההתפתחות העירונית הואצה בגלל הדרישה הגוברת לבתים לאחר המלחמה, ואמצעי התחבורה הנוחים. בתורה, רמת הניידות המשופרת אפשרה לאנשים לעסוק בעבודות יותר מורכבות‏[25]. בתקופה זו חלה התפתחות גם בתחום המחשבים והרפואה המקומיים‏[29].

מינסוטה הייתה באור הזרקורים העולמי כאשר ב-1 באוגוסט 2007 קרס גשר מעל נהר המיסיסיפי, וכתוצאה מכך נהרגו 13 אנשים.

ערים ועיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנק החוואים הלאומי באוואטונה

סיינט פול, השוכנת במרכז-מזרח מינסוטה על גדות המיסיסיפי, היא עיר הבירה של מינסוטה מאז 1849 כאשר שימשה כבירתה של טריטוריית מינסוטה, ולאחר מכן כבירת המדינה לאחר 1858.

סיינט פול נמצאת בסמוך לעיר המאוכלסת ביותר במינסוטה, מיניאפוליס; שתי הערים, יחד עם הפרוורים שלהן, ידועות ביחד בכינוי "אזור המטרופולין של הערים התאומות", שהוא האזור המטרופוליטני ה-16 בגודלו בארצות הברית ומקום המגורים של 60% מתושבי מינסוטה (נכון ל-2005[30][31]). מלבד שתי הערים הללו יש במינסוטה 15 ערים נוספות שמספר תושביהן הוא מעל 50,000. רוצ'סטר, עם מעל ל-100,000 תושבים, היא השלישית מבחינת גדול אוכלוסייתה.

האוכלוסייה של מינסוטה ממשיכה לגדול, בעיקר במרכזים העירוניים. גודל האוכלוסייה במחוזות שרברן וסקוט הוכפל בין 1980 ל-2000, ובאותם עשורים הצטמק גודל האוכלוסייה ב-40 מתוך 87 המחוזות של מינסוטה‏[32].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלת סיינט פול

בשנת 1850 התגוררו במינסוטה כ-6,100 תושבים, ועד לשנת 1900 מספרם עלה ל-1.75 מיליון. בכל אחת מששת העשורים הבאים האוכלוסייה גדלה בשיעור של 15%, ובשנת 1960 היא מנתה 3.41 מיליון תושבים. הצמיחה הואטה, והגיעה לשיעור של 11% ו-3.8 מיליון תושבים ב-1970, וממוצע של 9% במשך שלושת העשורים הבאים, כאשר במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2000 גודל האוכלוסייה היה 4.91 מיליון תושבים .‏[32]. לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית העריכה ב-1 ביולי 2007 כי גודל האוכלוסייה הוא כ-5.2 מיליון תושבים‏[33]. מאפייני האוכלוסייה הסטטיסטיים, כגון טווח הגילאים ומספר האנשים מכל מין, קרובים לממוצע הכללי בארצות הברית. אולם, שיעור הגידול של אוכלוסיות המיעוטים ביחס לאוכלוסיית המדינה נמוך בהשוואה ליחס הכללי של ארצות הברית‏[34].

למעלה משלושה רבעים מתושבי מינסוטה הם ממוצא מערב אירופאי, וקבוצות המוצא הגדולות ביותר הן גרמנים (38%), נורבגים (17%), אירים (12%) ושבדים (10%)‏[35]. נכון ל-2006 כ-6.6% מתושבי מינסוטה הם ילידי חוץ, בהשוואה לשיעור של 12.5% בארצות הברית כולה‏[36]. האוכלוסייה ההיספנית במינסוטה גדלה במהירות‏[37], והמהגרים בשנים האחרונות מגיעים מכל רחבי העולם, כולל וייטנאם, סומליה, הודו והגוש הסובייטי לשעבר‏[38].

ההרכב האתני של האוכלוסייה בשנת 2006 היה‏[39]:

למרות שהנצרות היא הדת השלטת, במינסוטה יש היסטוריה ארוכה של דתות אחרות. בית הכנסת הראשון בסיינט פול הוקם ב-1856 על ידי חלוצים ממוצא גרמני-יהודי[25], וישנן הערכות באשר למספר המאמינים באסלאם, בודהיזם ודתות אחרות. בסקר שנערך ב-2008 התברר כי הדת של 32% מהתושבים היא נצרות פרוטסטנטית, 21% אנווגליסטית, 28% קתולית, ו-1% עבור היהדות, אסלאם, בודהיזם ופרוטסטנטים שחורים, מספרים קטנים יותר עבור אמונות אחרות, ו-13% שאינם משתייכים לדת כלשהי‏[40].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל IDS שהוא המבנה השני בגובהו במינסוטה

בעבר מינסוטה הייתה יצרנית מובילה של חומרי גלם, אך במהלך 200 השנים האחרונות הכלכלה שלה מבוססת על מוצרים מוגמרים ועל מתן שירותים שונים. אחת התכונות הבולטות של כלכלת המדינה היא המגוון שלה; תפוקת המגזר העסקי של המדינה קרובה מאוד לזו של ארצות הברית כולה‏[41]. לכלכלת מינסוטה היה תוצר מקומי גולמי של 234 מיליארד דולר אמריקני ב-2005[42]. המשרדים הראשיים של 36 מתוך 1,000 החברות המובילות הנסחרות בציבור (לפי הרווח ב-2006) נמצאים במינסוטה‏[43]. לתקציב של מינסוטה יש גירעון בגובה 935 מיליון דולר אמריקני‏[44][45]. בשנת 2011 לאחר שהקונגרס של מינסוטה נכשל בהגעה להסכמה בנושא התקציב השנתי, הוכרז "Shut Down", ושירותי מדינה רבים פסקו למשך שנה לפחות. מינסוטה היא המדינה הראשונה בארצות הברית, בתקופת ממשל אובמה, שהוכרז בה "הפסקת פעילות" ("Shut Down"). בתקופה שבה אפשרות הפסקת הפעילות של שירותי הממשל הפדיראלי נידונה בהרחבה בתקשורת האמריקאית.

ההכנסה השנתית לנפש ב-2005 הייתה 37,290 דולר, והיא העשירית בגודלה בארצות הברית‏[46]. חציון ההכנסה התלת-שנתי בין 2002 ל-2004 היה 55,914 דולר, והוא החמישי בגודלו בארצות הברית והראשון בגודלו בין 36 המדינות שלא שוכנות לחוף האוקיינוס האטלנטי[47]. משפחות לבנות מרוויחות יותר מהממוצע הלאומי, אך בקרב האוכלוסייה שמתחת לגיל 18, למעלה מ-20% מהאסייתים וההיספנים, למעלה מ-40% מהאמריקאים אפריקאים ולמעלה מ-40% מבנות האינדיאנים במינסוטה חיים מתחת לקו העוני[48].

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה, התעשייה של מינסוטה הייתה מבוססת על סחר בפרווה ועל חקלאות; מיניאפוליס צמחה מסביב לטחנות קמח שהופעלו על ידי מפלי סנט אנתוני. למרות שפחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה מועסק במגזר החקלאי‏[49], הוא עדיין נחשב לחלק משמעותי בכלכלת המדינה, והוא מדורג במקום השישי מבחינת ערך המוצרים שנמכרו‏[50]. מינסוטה היא המדינה המובילה בארצות הברית בייצור סלק סוכר, תירס מתוק, ואפונה למטרות עיבוד, ותרנגולי הודו הגדלים בחווה‏[51]. היערנות היא ענף כלכלי חשוב, כולל כריתת עצים, עיבוד עצים לנייר, וייצור מוצרים הקשורים ליערות. מינסוטה התפרסמה בזכות המכרות שלה שבהם הופקו כמויות משמעותיות מתוצרת מינרלי הברזל העולמית במשך למעלה ממאה שנים. למרות שכמויות הברזל באיכות גבוהה התדלדלו, כריית טקוניטי (סוג של מינרל) הברזל נמשכת. בשנת 2004 מינסוטה הפיקה 75% מכלל תוצרת הברזל של ארצות הברית‏[51]. בזכות צמיחת תעשיית הכרייה הוקם נמל דולות', הממשיך לשמש כנקודת מעבר חשובה עבור שליחת מחצבים, פחם ותוצרי חקלאות. המגזר הייצרני כולל בתוכו גם חברות טכנולוגיה והנדסה ביו רפואית, בנוסף לתעשיות המזון הוותיקות והתעשייה הכבדה.

מינסוטה היא אחת מ-42 המדינות בארצות הברית שבהן יש הגרלות לוטו עצמאיות, ומתקיימות בה הגרלות שונות כגון פאוורבול.

ניצול וייצור אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה מייצרת דלק אתנולי והיא הראשונה שהסדירה את תקני האיכות והשימוש בדלק זה‏[52]. במינסוטה נמצאות למעלה מ-310 תחנות שירות המספקות דלק מסוג E85[53]. מאז 2005 יש חובה להשתמש בדלק סולר בתערובת של ביו דיזל בשיעור 2% לכל הפחות. החל מדצמבר 2006 מינסוטה היא המדינה הרביעית בדירוג יצרניות אנרגיית הרוח בארצות הברית.

מיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות המיסים במינסוטה היא פרוגרסיבית; שלוש המדרגות של מס ההכנסה הן 5.35%, 7.05% ו-7.85%. מינסוטה מדורגת במקום השישי בארצות הברית מבחינת הכנסות המדינה ממס לנפש‏[54]. גובה מס המכירה הוא 6.5%, אך הוא לא חל על ביגוד, מרשמי תרופות, שירותים מסוימים, או פריטי מזון לצריכה ביתית‏[55]. בית המחוקקים של מינסוטה מאפשר במקרים מסוימים לרשויות המקומיות לגבות מסים מקומיים מיוחדים. הבלו חל על אלכוהול, טבק ודלק למטרות תחבורה‏[56]. מינסוטה מטילה מס על מוצרים שמנוצלים בה אך נרכשו במקום אחר‏[55]. בעלי נדל"ן משלמים מס רכוש למחוז שבו הם מתגוררים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית הצפונית של מכון מיניאפוליס לאמנויות
מגדל החלל ביריד המדינתי של מינסוטה

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאוני האמנות היפה של מינסוטה כוללים את מוזיאון וייסמן לאמנות, מרכז האמנות ווקר, ומכון מיניאפוליס לאמנויות. תזמורת ההיכל של סיינט פול ותזמורת מינסוטה הן אנסמבלים מוזיקליים בהרכב מלא, המופיעים בקונצרטים ואחראים על תוכניות אמנותיות לקהילה. הנוכחות באירועי תיאטרון, מוזיקה וקומדיה היא גבוהה. תיאטרון גאת'רי עבר למבנה חדש ב-2006, הידוע בשל שלוש הבמות המשקיפות על נהר המיסיסיפי. מספר מושבי התיאטרון במיניאפוליס וסיינט פול ביחס למספר התושבים הוא שני רק לניו יורק[57]; בכל שנה נמכרים כ-2.3 מיליון כרטיסי תיאטרון‏[58]. פסטיבל הפרינג' של מינסוטה הוא אירוע שנתי קבוע של מגוון תחומי אמנות. בפסטיבל הקיץ מופיעים במיניאפוליס למעלה מ-800 מבצעים במשך 11 ימים, והוא הפסטיבל הגדול ביותר בארצות הברית ללא שופטי תחרות‏[59].

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח חייהם של המתיישבים החלוציים בערבות היו הנושא של יצירות ספרותיות שונות כגון בית קטן בערבה מאת לורה אינגלס ויילדר. החיים בעיירות הקטנות תוארו על ידי סינקלר לואיס בספרו "Main Street", ובאופן יותר קליל על ידי גאריסון קיילור בסיפוריו על לייט וובגון. הסופר פרנסיס סקוט פיצג'רלד כתב על חוסר הביטחון החברתי ועל השאיפות בעיר הצעירה במגוון סיפורים כגון Winter Dreams"" ו"The Ice Palace". הנרי וואדסוורת' לונגפלו כתב את הפואמה האפית המפורסמת "השיר של היאוואתה". את ההשראה לכתיבה הוא מצא במינסוטה, וגופי מים רבים במדינה מוזכרים בפואמה.

בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקאיים ממינסוטה מנגנים במספר תחומים רב. מבין שמות המוזיקאים הרבים שגדלו במינסוטה בולטים: בוב דילן, פרינס, האחיות אנדרוז, וזמר הרוקבילי אדי קוקרן. במינסוטה הוקמו גם כמה להקות ידועות כגון Hüsker Dü[8].

מינסוטה תרמה בצורה משמעותית לתחומי הקומדיה, תיאטרון וסרטי הקולנוע. גאריסון קיילור ידוע בשל תוכנית הרדיו שלו המשודרת מאז שנות ה-70 . תוכנית הסאטירה "The Bedtime Nooz" משודרת בטלוויזיה המקומית מאז שנות ה-60, ואילו ליז וינסטד וקרייג קילבורן סייעו ביצירתה של הדיילי שואו כמה עשורים לאחר מכן. השחקנים הבולטים שמוצאם או מקום מגוריהם הוא מינסוטה הם אדי אלברט, ג'ודי גרלנד, ג'סיקה לאנג ווינונה ריידר. אנשי קולנוע ידועים אחרים הם הבמאי קולנוע ג'ואל ואיתן כהן, טרי גיליאם ומייק טוד.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאומים ברנדון וברנדה וולש מסדרת הטלוויזיה הידועה בוורלי הילס 90210 היו במקור ממיניאפוליס. האודישנים לעונה השישית של אמריקן איידול נערכו במיניאפוליס ב-2006, ותוכנית המציאות Last Comic Standing ערכה את האודישנים לעונה החמישית שלה ב-2007, לאחר שבעונה הרביעית של התוכנית ניצח ג'וש בלו מסיינט פול. השחקנית לורה אוסנס גילמה בשנת 2007 את סנדי בעיבוד של ברודוויי למחזמר הידוע גריז. במיניאפוליס מוצג פסל הוקרה לשחקנית מרי טיילר מור, שתוכנית הטלוויזיה שלה זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב וב-31 פרסי אמי.

במינסוטה צולמו כמה סרטים שבהם לנוף החורפי של המדינה יש חלק משמעותי. הסרט האפל פארגו כולל סצינות עם תפאורה המתארת את חודשי החורף במינסוטה, אך בדומה לדמויות שבסרט האקלים מתואר כעגום ולא אטרקטיבי. עם זאת, בתוכניות אחרות מושם דגש על האקלים הקיצי של מינסוטה.

עיירה קטנה בשם וולנאט גרוב היא אחד המקומות שהיוו בסיס לסדרת הטלוויזיה הידועה בית קטן בערבה.

היריד המדינתי של מינסוטה הוא אחד מסמלי התרבות של המדינה, ובשנת 2006 ביקרו בו כ-1.7 מיליון אנשים‏[60]. היריד עוסק במגוון תחומים בחיי היום יום של מינסוטה, כולל אמנות, מדעים, חקלאות הכנת אוכל, במות בידור ומוזיקה. האירועים הללו נערכים גם בירידים המחוזיים של מינסוטה, אך בקנה מידה קטן יותר. אירועים שנתיים אחרים כוללים את קרנבל החורף של סיינט פול, פסטיבל אקווטניאל ועיר החלב של מיניאפוליס ומונדנס ג'אם ליד ווקר.

בריאות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למרפאת מאיו שברוצ'סטר
היכל פילסברי שנבנה ב-1889 הוא אחד המבנים העתיקים ביותר בקמפוס מיניאפוליס של אוניברסיטת מיניאפוליס

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במינסוטה יש שיעור גבוה של אנשים המשתתפים בפעילויות מחוץ לבית, והיא מדורגת במקום הראשון בארצות הברית באחוז התושבים המבצעים התעמלות קבועה‏[61]. שיעור המוות המוקדם במינסוטה הוא הנמוך ביותר בארצות הברית, שיעור תמותת התינוקות הוא השלישי הנמוך ביותר‏[62][63], ותוחלת החיים היא השנייה באורכה‏[64]. לפי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, ל-91% מתושבי מינסוטה יש ביטוח בריאות, והיא במקום הראשון בארצות הברית מבחינת המדד הזה‏[65]. אמצעי זה ואחרים הובילו לכך שמינסוטה תדורג כמדינה השנייה מבחינה בריאותית בארצות הברית, והרביעית על ידי פרמטרים אחרים‏[66][67].

ב-1 באוקטובר 2007 מינסוטה הפכה למדינה ה-17 בארצות הברית שהחילה איסור עישון כולל במסעדות ופאבים.

הטיפול הרפואי ניתן על ידי רשת של בתי חולים ומרפאות, ובראשן עומדים שני מוסדות בעלי פרסום בקנה מידה לאומי. בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מינסוטה נעשו כמה פריצות דרך בתחום הטיפול, ופעילויות המחקר שלו תרמו בצורה משמעותית להתפתחות תעשיית הביוטכנולוגיה של מינסוטה. מאיו קליניק, מרכז רפואי ידוע, נמצא ברוצ'סטר. מאיו קליניק והאוניברסיטה שותפים בתוכנית מדינתית לחקר הסרטן, מחלת אלצהיימר, בריאות הלב, השמנה ותחומים אחרים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מפעולותיו הראשונות של בית המחוקקים של מינסוטה הייתה חקיקה ב-1858, לפיה יש להקים בית ספר בווינונה. מינסוטה דורגה במקום ה-13 בפרס מורגן קוויטנו למדינה החכמה ביותר בשנת 2006, והיא מדורגת במקום הראשון מבחינת מספר התושבים המחזיקים בתעודת בגרות[68][69]. שיעור הזכאים לתעודת בגרות היה 90% בשנת 2006, אך כשישה אחוזים מהלבנים, 28% מהאמריקאים אפריקאים, 30% מהאסייתים אמריקאים ולמעלה מ-34% מהתלמידים ההיספנים והאינדיאנים נשרו מבית הספר‏[48]. תלמידי מינסוטה זכו ב-2007 לציון הממוצע הגבוה ביותר בארצות הברית בבחינת ה-ACT[70]. מינסוטה בחרה שלא להשתמש בשוברי חינוך[71].

רשויות המדינה מספקות תמיכה לרשת ציבורית של אוניברסיטאות ומכללות, ובסך הכל יש בה 32 מוסדות ב"מערכת האוניברסיטאות והמכללות של מדינת מינסוטה" וחמישה קמפוסים גדולים של אוניברסיטת מינסוטה. במדינה יש למעלה מ-20 מכללות ואוניברסיטאות פרטיות, וארבע מתוכן מדורגות בקרב 100 המכללות הטובות ביותר בשבע האמנויות החופשיות[72].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת במיניאפוליס

הגוף המפקח על התחבורה במינסוטה הוא מחלקת התחבורה המדינתית. נתיבי התחבורה הראשיים הם בין אזור מיניאפוליס-סיינט פול לדולות'. הכבישים הבין מדינתיים העיקריים הם I-35,‏ I-90‏ ו-I-94, כאשר 35 ו-90 עוברים דרך אזור המטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול, ואילו 90 עובר לאורך הגבול הדרומי של המדינה מכיוון מזרח למערב. לפי תיקון חקיקתי שהועבר ב-2006, הוטלה חובה לגבות מס על מכירה ושימוש בכלי רכב על מנת לממן את צורכי התחבורה, כאשר לפחות 40% מהכספים יועברו לתחבורה ציבורית[73]. במינסוטה יש כ-24 מסילות רכבת, ורובן עוברות דרך מיניאפוליס-סיינט פול או דולות'. לאורך נהר המיסיסיפי יש מערכת שיט למטרות תחבורה, כמו גם ממספר נמלים לחוף ימת סופיריור. התחבורה הציבורית מוגבלת למערכת אוטובוסים בערים הגדולות, ולרכבת קלה באזור מיניאפוליס-סיינט פול.

נמל התעופה הראשי של מינסוטה הוא נמל התעופה מיניאפוליס-סיינט פול (MSP), שהוא הנמל הראשי של נורת'ווסט איירליינס וסן קאנטרי איירליינס. חברות התובלה הפנימיות האחרות משתמשות גם כן בנמל זה. בדולות' וברוצ'סטר יש נמלים קטנים יותר המיועדים לטיסות מסחריות גדולות.

חוק וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הקפיטול של מינסוטה
בימת הנאומים בכנס של ה-DFL

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות המבצעת עומד המושל. מושל מינסוטה הנוכחי הוא מארק דייטון, דמוקרט, שכהונתו החלה ב-3 בינואר 2011. כהונת המושל והסגן שלו נמשכת ארבע שנים. למושל יש קבינט המייעץ לו בנושאים שונים, והוא מורכב מראשי הסוכנויות הממשלתיות, הנקראים נציבים. המשרדים האחרים שהעומד בראשם נבחר לכהונתו הם מזכיר המדינה, התובע הכללי ורואה החשבון של המדינה.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת של מינסוטה היא גוף המורכב מסנאט ומבית נבחרים. מינסוטה מחולקת ל-68 מחוזות, ובכל אחד מתגוררים כ-60,000 תושבים. לכל מחוז יש סנאטור אחד ושני נבחרים (כל מחוז מחולק לחלק A ולחלק B). הסנאטורים מכהנים בתפקידם במשך ארבע שנים, והנבחרים במשך שנתיים. בבחירות שנערכו בנובמבר 2006 המפלגה הדמוקרטית-חקלאית-עבודה זכתה ב-19 מושבים בבית הנבחרים, וזכתה לרוב כולל של 85 מושבים מתוך 134. המפלגה שולטת גם בסנאט. בתחילת 2008 המפלגה זכתה במושב נוסף בסנאט, והגדילה את מספר הסנאטורים מטעמה ל-45. המפלגה מחזיקה בסנאט ברוב החסין מפני הטלת וטו.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת בתי המשפט של מינסוטה מורכבת משלושה חלקים. הדיונים ברוב התיקים מתחילים בבתי המשפט המחוזיים, שסמכות השיפוט שלהם היא כללית. מינסוטה מחולקת לעשרה מחוזות שיפוט שבהם 227 בתי משפט מחוזיים. דיונים על ערעורים הנוגעים לפסקי דין וטענות כנגד החלטות ממשלתיות נערכים בבית המשפט לערעורים, המורכב מ-16 שופטים היושבים בדרך כלל בהרכב של שלושה. בית המשפט העליון של מינסוטה אחראי על שמיעת הערעורים על החלטות בית המשפט לנושאי מס, פיצויי פועלים, הרשעות על רצח מדרגה ראשונה, וערעורים מסוימים על החלטות בית המשפט לערעורים; לבית המשפט העליון יש את סמכות השיפוט הבכירה על מחלוקות בנושאי בחירות.

ממשל מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחת לסוגי ממשל רגילים בארצות הברית כגון עיר ומחוז, במינסוטה יש ישויות מנהליות נוספות שתפקידן לספק פיקוח ותכנון ממשלתי. חלק מהפעילויות במטרופולין הערים התאומות מתואם על ידי מועצת המטרופולין, ואגמים ונהרות רבים מנוהלים על ידי מחוזות גופי מים ומחוזות שימור קרקע ומים. במינסוטה יש ארבע קהילות דקוטה ושבע שמורות אנישינאאבי. לקהילות הללו יש אוטונומיה חלקית‏[74].

נושאים פדרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני חברי סנאט ארצות הברית מטעם מינסוטה הם חברי המפלגה הדמוקרטית אל פרנקן ואיימי קלובוצ'ר. מינסוטה מחולקת לשמונה מחוזות בחירה לקונגרס, והתושבים בכל מחוז בוחרים נציג אחד מטעמם לבית הנבחרים.

מקרים הקשורים לבתי משפט פדרליים נדונים בפני בית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז מינסוטה, היושב במיניאפוליס, סיינט פול, דולות' ומפלי פרגוס. הערעורים נדונים בפני בית המשפט השמיני לערעורים, היושב בסנט לואיס (מיזורי) ובסיינט פול.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוברט האמפרי

מינסוטה ידועה בשל המעורבות הפוליטית של אזרחיה, והמפלגות של המדינה השתמשו פעמים רבות בפופוליזם. שיעור ההצבעה במינסוטה הוא בדרך כלל גבוה, הנובע בחלקו מהחוקים הליברליים לרישום הצבעות, כאשר למעשה אין עדויות לזיופים בהצבעות‏[75]. בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004 הצביעו 77.2% מבעלי זכות הבחירה במינסוטה, והיה זה האחוז הגבוה ביותר בארצות הברית בהשוואה לממוצע הכולל שעמד על 60.93%‏[76]. מצביעים שבעבר לא היו רשומים בפנקס הבוחרים יכולים להירשם ביום הבחירות בקלפי שבו הם מצביעים, בתנאי שהציגו עדות לכך שהם גרים במינסוטה.

יוברט האמפרי הציב את מינסוטה באור הזרקורים הלאומי לאחר הנאום שלו בוועידת המפלגה הדמורטית ב-1948. מינסוטה מדינה ליברלית באופייה, ותושביה מצביעים בדרך כלל למועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות מאז 1976, וזהו הרצף הארוך ביותר עבור אחת ממדינות ארצות הברית. מינסוטה הייתה המדינה היחידה שלא הצביעה עבור רונלד רייגן בשתי מערכות הבחירות שלו.

למפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית יש כוח משמעותי במינסוטה, אך המפלגה "הדמוקרטית" המדינתית היא למעשה מפלגה נפרדת, הנקראת המפלגה הדמוקרטית-חקלאית-עבודה (DFL). המפלגה הוקמה לאחר ברית ב-1944 בין המפלגה הדמוקרטית למפלגת העבודה-חקלאים, וההיבדלות שלה מהמפלגה הדמוקרטית הכללית היא פרט טכני בלבד.

במינסוטה יש מפלגות פעילות נוספות. מפלגה הרפורמה, שכעת היא מפלגה עצמאית, הצליחה בבחירות לתפקיד המושל ב-1998 כאשר ג'סי ונטורה, המתאבק המקצועי לשעבר והמועמד מטעמה, זכה בבחירות. מפלגת העצמאות זכתה למספיק תמיכה על מנת לזכות במעמד של "מפלגה ראשית". מפלגת הירוקים, שאיבדה את מעמד המפלגה הראשית, היא עדיין בעלת נוכחות משמעותית בממשל המקומי‏[77], ובייחוד במיניאפוליס ודולות', היכן שהיא מתמודדת מול ה-DFL. המעמד של "מפלגה ראשית" (שלפי ניתן המימון המדינתי לבחירות) מוענק למפלגות שזכו לפחות ל-5% בהצבעה הכללית של מינסוטה בבחירות לנשיאות ארצות הברית. מעמד זה נבדק מחדש פעם בארבע שנים.

הסנאטור נורם קולמן נבחר לסנאט ב-2002, והביס את סגן הנשיא והסנאטור לשעבר וולטר מונדייל, שהצטרף למירוץ כמועמד הדמוקרטי לאחר שהסנאטור פול ולסטון נהרג בהתרסקות מטוס ב-25 באוקטובר 2002. לפני שנבחר לסנאטור, קולמן כיהן כראש העיר של סיינט פול בין 1994 ל-2002, עבד 17 שנים במשרד התובע הכללי של מינסוטה, ואף החזיק במשרת התובע הראשי והיועץ הכללי של המדינה. קולמן חש תסכול רב מהמפלגה הדמוקרטית, וב-1996 הוא עבר לשורות המפלגה הרפובליקנית. בבחירות לראשות העיר ב-1997 הוא זכה ל-59% תמיכה.

אולם, ב-2008 גבר על קולמן הסנאטור הדמוקרטי אל פרנקן ונבחר להחליפו כנציג מינסוטה בסנאט.

מושבי הסנאט של מינסוטה היו מפוצלים מאז תחילת שנות ה-90, ובקונגרסים ה-108 וה-109 כל המושבים של מינסוטה בשני הבתים התפצלו בין שתי המפלגות הגדולות. בבחירות 2006 הדמוקרטים זכו בכל משרות הממשל מלבד משרת המושל וסגנו, לאחר שטים פאולנטי וקרול מולנאו זכו בניצחון דחוק בהתמודדותם על כהונה נוספת. ה-DFL הכריזה על ניצחון בשני בתי המחוקקים, בחרה באמי קלובוצ'אר לסנאט, והגדילה באחד את מספר הנציגים מהקאוקוס. קית אליסון נבחר לאמריקאי אפריקאי הראשון בבית הנבחרים מטעם מינסוטה, כמו גם למוסלמי הראשון שנבחר לקונגרס. באותה מערכת בחירות הפכה מישל בקמן לאישה השלישית ממינסוטה שנבחרת לכהן כחברת בית הנבחרים מטעם מינסוטה, וכאישה הרפובליקנית הראשונה המייצגת את מינסוטה בקפיטול[78].

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני KSTP

אזור הערים התאומות הוא אזור השידור ה-15 בגודלו בארצות הברית לפי דירוג של חברת נילסן למחקר תקשורתי. אזורי השידור הגדולים האחרים של המדינה הם פרגו-מורהד (118), דולות'-סופיריור (137), רוצ'סטר-מייסון סיטי-אוסטין (152) ומנקטו (200)‏[79].

שידורי הטלוויזיה במינסוטה ובמערב התיכון העליון החלו ב-27 באפריל 1948, כאשר רשת KSTP-TV החלה בשידוריה. תשלובת השידור הבארד, שהחזיקה בבעלותה את KSTP, היא חברת הטלוויזיה היחידה במינסוטה שבבעלות פרטית. במינסוטה יש 39 ערוצי שידור אנלוגיים ו-23 ערוצי שידור דיגיטליים.

ארבעת העיתונים הגדולים במינסוטה הם הסטאר טריביון במיניאפוליס, פיוניר פרס בסיינט פול, דולות' ניוז טריביון בדולות' ומינסוטה דיילי, שהוא העיתון הגדול ביותר בארצות הברית המנוהל על ידי סטודנטים. אתרי האינטרנט החדשות היומיות העיקריים הם MinnPost, הטווין סיטיז דיילי פלאנט ומוניטור וושינגטון הבירה - סניף מינסוטה. במינסוטה יוצאים גם שבועונים וירחונים.

במינסוטה יש שתי רשתות רדיו ציבורי. לרשת הרדיו הציבורי של מינסוטה (MPR) יש את קהל המאזינים הגדול ביותר בקרב רשתות הרדיו האזוריות בארצות הברית, ובסך הכל היא משדרת ב-37 תחנות רדיו[80]. תחנת הרדיו הציבורי הבינלאומי (PRI) משדרת למעלה מ-400 שעות של תוכניות לכמעט 800 שלוחות‏[81]. תחנת הרדיו הוותיקה ביותר במדינה, KUOM-AM, החלה את שידוריה ב-1922 והיא בין עשר תחנות הרדיו הוותיקות ביותר בארצות הברית.

ספורט ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט מאורגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טארגט סנטר בזמן משחק של מינסוטה טימברוולבס

למינסוטה יש קבוצות ספורט מקצועניות בתחומים רבים. האצטדיון על שם יוברט האמפרי הוא מגרשם הביתי של מינסוטה וייקינגס מה-NFL, ולמינסוטה טווינס מהמייג'ור ליג בייסבול, שזכו בוורלד סיריס ב-1987 וב-1991. קבוצת בייסבול נוספת היא הסיינט פול סיינטס שלא מקבלת מימון מהליגה. מינסוטה טימברוולבס מייצגת את המדינה במשחקי ליגת ה-NBA. ב-16 בינואר 2008 נשבר שיא על ידי קבוצת ההוקי קרח מינסוטה ויילד, בכך שמכרה 300 פעמים ברציפות את כל הכרטיסים למשחקיה‏[82].

קבוצות הנשים העיקריות הן מינסוטה לינקס מה-WNBA, מינסוטה ויקסן מה-WPFL (ליגת הפוטבול לנשים), ומינסוטה וייטקאפס מליגת ההוקי לנשים. למינסוטה יש ייצוג גם בדרג הראשון של ה-NCAA במגוון ענפי ספורט.

זוכי המדליות ממינסוטה במשחקי החורף האולימפיים כוללים 11 מתוך עשרים חברי נבחרת ההוקי קרח שזכתה במדליית זהב (מאמן הקבוצה היה הרב ברוקס ממינסוטה), ונבחרת הגברים בקרלינג שזכתה במדליית ארד באולימפיאדת טורינו. השחיין טום מלצ'ואו זכה במדליית כסף באולימפיאדת אטלנטה, ובמדליית זהב באולימפיאדת סידני.

נופש ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיג באגם קאלהון במיניאפוליס

תושבי מינסוטה נוטלים חלק פעיל בפעילות גופנית ופעלויות רבות מסוג זה מתרחשות מחוץ לבתים.

בחודשים שבהם הטמפרטורה גבוהה הפעילויות הללו קשורות בדרך כלל למים. טיולי סוף שבוע (או טיולים ארוכים יותר) לבקתות משפחתיות על חופי האגמים הן מנהג מקובל במינסוטה. הפעילויות הקשורות לספורט מים מתמקדות בעיקר בסקי מים, שמקורו במינסוטה‏[83], שיט בסירה או בקאנו, ודיג. למעלה מ-36% מתושבי מינסוטה עוסקים בדיג, ומספר זה הוא שני בגודלו רק לאלסקה‏[84].

הדיג לא נעצר כאשר האגמים קופאים ומימיהם הופכים לקרח; דיג בקרח היה פעילות נפוצה מאז הגעתם של המתיישבים הסקנדינביים הראשונים‏[85]. תושבי מינסוטה למדו להתמודד עם החורפים הארוכים באמצעות ענפי ספורט המבוססים על קרח כגון החלקה, הוקי, קרלינג וברומבול (משחק דמוי הוקי), ומשחקי ספורט המבוססים על שלג כגון סקי למרחקים, הליכה בנעלי שלג ומירוצים של אופנועי שלג.

היערות והפארקים שבמינסוטה משמשים במשך כל השנה לציד, מחנאות וטיולים. ברחבי מינסוטה יש כ-32,000 ק"מ של שבילים לאופנועי שלג‏[86], וכן רשת שבילי האופניים הארוכים ביותר בארצות הברית‏[87], רשת הולכת וגדלה של שבילי טיולים הכוללת בין השאר את שביל סופיריור בצפון-מזרח המדינה שאורכו 378 ק"מ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל

תיירות ופנאי

תרבות והיסטוריה

מפות ודמוגרפיה


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Minnesota State, Minnesota Historical Society
  2. ^ Minnesota. Dictionary.com. The American Heritage® Dictionary of the English Language, Fourth Edition. Houghton Mifflin Company, 2004.
  3. ^ Minnehaha Creek, Minnesota Historical Society
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Ojakangas, Richard W.; Charles L. Matsch (1982). Minnesota's Geology, Illus. Dan Breedy, Minneapolis, Minnesota: University of Minnesota Press. ISBN 0-8166-0953-5. 
  5. ^ Geologic Time: Age of the Earth, United States Geological Survey, October 9 1997
  6. ^ Table Showing Minnesota Earthquakes, University of Minnesota, Morris
  7. ^ 118 km SW of Thunder Bay, Ontario, Canada, Topographic map, U.S.G.S via terraserver.microsoft.com, 1964-07-01
  8. ^ 8.0 8.1 Page 190
  9. ^ Continental Divides in North Dakota and North America, National Atlas, 2007-10-02
  10. ^ 10.0 10.1 Lakes, rivers & wetlands, MN Facts, Minnesota DNR, 2008
  11. ^ Seeley, Mark (2006). Minnesota Weather Almanac. Minnesota Historical Society press. ISBN 0-87351-554-4. 
  12. ^ Ecological Provinces, Ecological Classification System, Minnesota Department of Natural Resources (1999).
  13. ^ Heinselman, Miron (1996). The Boundary Waters Wilderness Ecosystem. Minneapolis, Minnesota: University of Minnesota Press. ISBN 0-8166-2805-X. 
  14. ^ Bewer, Tim (2004). Moon Handbooks Minnesota, First edition, Avalon Travel Publishing. ISBN 1-56691-482-5. 
  15. ^ Upper Midwest forest-savanna transition (NA0415), Terrestrial Ecoregions, World Wildlife Fund, 2001
  16. ^ Bison disappeared in the mid 1800s; the last bison was reported in southwest Minnesota in 1879. Moyle, J. B. (1965). Big Game in Minnesota, Technical Bulletin, no. 9. Minnesota Department of Conservation, Division of Game and Fish, Section of Research and Planning, p. 172.  As referenced in Anfinson, Scott F. (1997). Southwestern Minnesota Archaeology. St. Paul, Minnesota: Minnesota Historical Society, p. 20. ISBN 0-87351-355-X. 
  17. ^ Gray Wolf Factsheet, U.S. Fish and Wildlife Service (January 2007)
  18. ^ Minnesota climate extremes, University of Minnesota
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 Climate of Minnesota, National Weather Service Forecast Office
  20. ^ 104 Years of Twin Cities Dew Point Temperature Records: 1902–2006, Minnesota Climatology Office, March 7 2006
  21. ^ Itasca State Park, Minnesota Department of Natural Resources
  22. ^ Places To Go, National Park Service, U.S. Department of the Interior
  23. ^ TimePieces, Minnesota Historical Society
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 Lass, William E. [1977] (1998). Minnesota: A History, 2nd, New York, NY: W.W. Norton & Company. ISBN 0-393-04628-1. 
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 25.4 Gilman, Rhoda R. (1991-07-01). The Story of Minnesota's Past. St. Paul, Minnesota: Minnesota Historical Society Press. ISBN 0-87351-267-7. 
  26. ^ Historic Fort Snelling, Minnesota Historical Society Press
  27. ^ Theodore R. Hazen, New Process Milling of 1850–70, Pond Lily Mill Restorations
  28. ^ Flour Power: The Significance of Flour Milling at the Falls, David B. Danbom, 2003, Minnesota History, Volume 58, Issue 5, Pages 271–285
  29. ^ Engineering Research Associates Records 1946–1959, Hagley Museum and Library
  30. ^ Population in Metropolitan Statistical Areas Ranked by 2000 Census, U.S. Census Bureau
  31. ^ Population Estimates, Minnesota Demographic Center
  32. ^ 32.0 32.1 Environmental Information Report, App. D Socioeconomic Information, Minnesota Pollution Control Agency, 2003-05-30
  33. ^ Table 1: Annual Estimates of the Population for the United States, Regions, States, and Puerto Rico: April 1, 2000 to July 1, 2007 (NST-EST2007-01), Population Division, U.S. Census Bureau, December 27, 2007
  34. ^ Minnesota QuickFacts from the US Census Bureau
  35. ^ Minnesota, U.S. Census Bureau, American Community Survey
  36. ^ Minnesota, U.S. Census Bureau, American Community Survey, 2006
  37. ^ Minnesota Population Projections by Race and Hispanic Origin, Minnesota Department of Administration, 2004
  38. ^ Modern Language Ass'n List of Hmong Language speakers by State using 2000 census data, Modern Language Association, 2004
  39. ^ Minnesota, U.S. Census Bureau, American Community Survey, 2006
  40. ^ Religious Composition of Minnesota, Maps, U.S. Religious Landscape Survey, Pew Research Center, 2008-02-25
  41. ^ Environmental Information Report, App. D Socioeconomic Information, 2003-05-30
  42. ^ Gross Domestic Product (GDP) by State, U.S. Bureau of Economic Analysis, 2006-10-26
  43. ^ FORTUNE 500 2006: States, CNN Money
  44. ^ Debt now, debt later: Minnesota's declining economy wreaks havoc on state budget
  45. ^ State faces 935 million questions on deficit
  46. ^ Regional Economic Accounts, U.S. Bureau of Economic Analysis
  47. ^ United States and States - R2001. Median Household Income, U.S. Census Bureau
  48. ^ 48.0 48.1 Status of Girls in Minnesota, Women's Foundation of Minnesota and the Institute for Women's Policy Research, April 2008
  49. ^ Minnesota - DP-3. Profile of Selected Economic Characteristics:  2000, U.S. Census Bureau
  50. ^ Census of Agriculture, Minnesota State Profile, U.S. Department of Agriculture
  51. ^ 51.0 51.1 Wealth of Resources, Minnesota Department of Employment and Economic Development
  52. ^ Ethanol Producer Magazine, Ethanol Producer Magazine
  53. ^ The complete list of Minnesota E85 fuel Sites, Minnesota Department of Commerce
  54. ^ States Ranked by Total State Taxes and Per Capita Amount: 2005, U.S. Census Bureau
  55. ^ 55.0 55.1 Minnesota Sales and Use Tax Instruction Book, Minnesota Department of Revenue, December 2007
  56. ^ Local Sales Tax and Use, Minnesota Department of Revenue
  57. ^ Gopher Express, Coffman Info Desk, Regents of the University of Minnesota, 2006-10-12
  58. ^ Graydon Royce, New Guthrie casts a huge shadow over theater scene, Minneapolis Star-Tribune via SavetheGuthrie.org, 2006-04-01
  59. ^ How to fringe, Fresh Art Delivered Daily, Minnesota Fringe Festival, 2006
  60. ^ Minnesota State Fair, 2006-11-22
  61. ^ Statemaster Health Statistics Physical Exercise by State, Statemaster, 2002
  62. ^ America's Health Rankings 2006, United Health Foundation, 2006
  63. ^ Statemaster Health Statistics > Death Rate per 100,000, Statemaster, 2006-08-16
  64. ^ Explore Minnesota Living, Minnesota Department of Employment and Economic Development, 2006-08-16
  65. ^ The Percentage of People Without Health Insurance Coverage by State Using 2- and 3-year Averages: 2003 to 2005, Health Insurance Coverage: 2005, U.S. Census Bureau, Housing and Household Economic Statistics Division, 2006-08-29
  66. ^ Bob Collins, Too much eating, drinking drops Minnesota in health ratings, Minnesota Public Radio, 2007-11-05
  67. ^ Health Statistics Health Index by state, Statemaster, 2006-08-16
  68. ^ Smartest State Award, Morgan Quitno Press, 2006-07-24
  69. ^ High school diploma or higher, by percentage by state, Statemaster, 2004
  70. ^ Minnesota's Class of 2007 leads the nation in ACT scores, Multimedia Holdings Corporation, 2007
  71. ^ Charles Hallman, School vouchers: Who stands to gain at what cost?, Minnesota Spokesman-Recorder, 2007-03-14
  72. ^ America's Best Colleges 2008: Liberal Arts Colleges: Top Schools, USNews.com, 2007
  73. ^ Transportation amendment update, Minnesota Department of Transportation, 2006
  74. ^ Tribal Government, Minnesota North Star
  75. ^ Huefner, Steven F., Daniel P Tokaji, and Edward B. Foley (2007), ‘’From Registration to Recounts: The Election Ecosystems of Five Midwestern States’’, The Ohio State University Moritz College of Law, p. 137. ISBN 978-0-9801400-0-2.
  76. ^ 2004 Voting-Age and Voting-Eligible Population Estimates and Voter Turnout, United States Elections Project
  77. ^ Office Holders, Green Party of Minnesota
  78. ^ Minnesota Democrat becomes first Muslim to win seat in Congress, International Herald Tribune, Associated Press, 2006-11-07
  79. ^ 210 Designated Market Areas - 03-04, Nielsen Media
  80. ^ About MPR, Minnesota Public Radio
  81. ^ PRI factsheet, Public Radio International
  82. ^ Recap, Flames 3, Wild 2, SO, Minnesota Wild, 2008-01-17
  83. ^ Water Skiing History, ABC of Skiing, MaxLifestyle.net "Go Skiing like Max!", 2006
  84. ^ Managing for Results, Minnesota DNR
  85. ^ Robert W. Benjamin, Ice Fishing can be a very exciting experience, Buzzle.com, 2006-07-15
  86. ^ Snowmobiling Minnesota, Minnesota Department of Tourism
  87. ^ Take to the Trails! Explore Minnesota Biking, Minnesota Department of Tourism