טירוזין
| חומצת אמינו: טירוזין | |
|---|---|
| שם באנגלית | Tyrosine |
| סימון ארוך | Tyr |
| סימון קצר | Y |
| נוסחה כימית | C9H11NO3 |
| משקל מולקולרי | 181 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 5.66 |
| שכיחות בחלבונים | 3.2% |
| pKa קרבוקסיל | 2.2 |
| pKa אמין | 9.1 |
| pKa שייר | 10 |
 |
 |
טירוזין (Tyrosine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
מקור השם טירוזין ביוונית: טירוס פירושו "גבינה", וממנה אכן בודדה חומצת האמינו לראשונה.
תוכן עניינים |
חשיבות [עריכה]
הטירוזין חיונית לתהליכים שונים בגוף[1]. היא ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף. כמו כן, היא משמשת כמולקולת הקדם ממנה מסונתזים המוליכים העצבים המונואמינים מסוג קטכולאמין, דופמין ונוראדרנלין[1]. למרות חשיבותה, אין זו חומצה חיונית לאדם, משום שגוף האדם מסוגל לייצרה מחומצת אמינו פנילאלנין בעזרת האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז.
מאפיינים [עריכה]
השייר של טירוזין מורכב מקבוצת מתילן (CH2) וקבוצת פנול (המורכבת מטבעת בנזן אליה קשורה קבוצת הידרוקסיל: C6H5OH) הנמצאת בקצה. קבוצת ההידרוקסיל היא בסיסית ומסוגלת ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. לעומת זאת, טבעת הבנזן הידרופובית ונוטה לדחות מולקולות מים; לפיכך להידרופוביות ולכושר המסיסות במים של טירוזין, יש ערכים אמצעיים בהשוואה לשאר חומצות האמינו.
מקורות תזונתיים [עריכה]
ניתן לצרוך טירוזין מהמזון[1]. מקורות תזונתיים שמכילים טירוזין הם המזונות עתירי החלבונים: מוצרי סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים.
היבטים רפואיים [עריכה]
טירוזינמיה היא מחלה תורשתית בה הגוף לא מסוגל לייצר כמה אנזימים המשתתפים בפירוק טירוזין. חומצת האמינו מצטברת וגורמת לתופעות חמורות רבות.
הערות שוליים [עריכה]
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | |||
|---|---|---|---|
|
