גרנדיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציור של גרנדייר מהמשמר הישן, אדוארד דטלייה, 1812
סוגי החיילים בצבא פרידריך הגדול, השני מימין הוא גרנדיר

גרנדירצרפתית: Grenadier, בתרגום חופשי: רמן) הוא מושג היסטורי המציין חייל בחיל רגלים החמוש ברימוני יד. הגרנדירים היו יחידת חיל רגלים מובחרת. חיילים החמושים ברימונים הופיעו כבר בראשית המאה ה-17, אך אוגדו ביחידות המורכבות מגרנדירים בלבד רק בצבאו של לואי ה-14 כמה עשרות שנים מאוחר יותר.

הרימונים הראשונים היו כדורים קטנים ממולאים באבק שרפה ופתיל קצר. הגרנדירים היו חיילים גבוהים וחזקים במיוחד על מנת שיוכלו לזרוק את הרימונים הכבדים לעבר האויב. חיילים אלו פעלו בשורות הראשונות ובאגפי המערך. בגלל הסכנה הרבה שהיו נתונים בה מעצם הצבתם בחזית, רק החיילים האמיצים ביותר גויסו ליחידות אלו. בנוסף לרימונים, חומשו הגרנדירים בכלי נשק דומים לאלו שהיו לחיילים אחרים.

המאפיין הבולט ביותר של הגרנדירים היה הכובע שלהם. במקום כובעים רחבים גרנדירים חבשו כובעים ללא שוליים כי שוליים רחבים הפריעו להטלת הרימונים. במהלך ההיסטוריה התפתחו כובעי הגרנדירים באופן מסורתי במספר צבאות בעולם לכובעי ברסקין; כובעי פרווה גבוהים.

הרימונים נזנחו כמעט לחלוטין במהלך המאה ה-18, בעיקר בגלל שיפור ניכר בכלי הירי האישיים וחידושים טקטיים. עם הוצאת הרימונים משימוש נרחב הפכו הגרנדירים ליחידות עילית בצבאות של המאה ה-18 וה-19 וחימושם הפך זהה לחימושם של חיילים אחרים. השם נותר עד המאה ה-21 ועדיין משמש לתיאור יחידות עילית. בוורמאכט כונו יחידות חרמ"ש בשם פאנצר-גרנדירים.

בתקופה המודרנית המונח גרנדיר משמש גם לתיאור חייל החמוש במטול רימונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנדיר בוויקישיתוף