גרנדיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרנדיר על המשמר, ציור מאת Nicolas Toussain Charlet 1842
סוגי החיילים בצבא פרידריך הגדול, השני מימין הוא גרנדיר

גרנדירצרפתית: Grenadier) הוא מושג היסטורי המציין חייל בחיל רגלים החמוש ברימוני יד. הגרנדירים היו יחידת חיל רגלים מובחרת. חיילים החמושים ברימונים הופיעו כבר בראשית המאה ה-17, אך אוגדו ביחידות המורכבות מגרנדירים בלבד רק בצבאו של לואי ה-14 כמה עשרות שנים מאוחר יותר.

הרימונים הראשונים היו כדורים קטנים ממולאים באבק שריפה ופתיל קצר. הגרנדירים היו חיילים גבוהים וחזקים במיוחד על מנת שיוכלו לזרוק את הרימונים הכבדים לעבר האויב. חיילים אלו פעלו בשורות הראשונות ובאגפי המערך. בגלל הסכנה הרבה שהיו נתונים בה מעצם הצבתם בחזית, רק החיילים האמיצים ביותר גויסו ליחידות אלו. בנוסף לרימונים, חומשו הגרנדירים בכלי נשק דומים לאלו שהיו לחיילים אחרים.

המאפיין הבולט ביותר של הגרנדירים היה הכובע שלהם. במקום כובעים רחבים גנרדירים חבשו כובעים ללא שוליים כי שוליים רחבים הפריעו להטלת הרימונים. במשך ההיסטוריה כובעי הגרנדירים התפתחו באופן מסורתי ממספר צבאות בעולם לכובעי ברסקין; כובעי פרווה גבוהים.

הרימונים נזנחו כמעט לחלוטין במהלך המאה ה-18, בעיקר בגלל שיפור ניכר בכלי הירי האישיים וחידושים טקטיים. עם הוצאת הרימונים משימוש נרחב הגרנדירים הפכו ליחידות עילית בצבאות של המאה ה-18 וה-19 וחימושם הפך זהה לחימושם של חיילים אחרים. השם נותר עד המאה ה-21 ועדיין משמש לתיאור יחידות עילית. בוורמאכט כונו יחידות חרמ"ש בשם פאנצר-גרנדירים.