דה גול (סרט)

דה גול
De Gaulle
בימוי	Gabriel Le Bomin
שחקנים ראשיים	למבר וילסון; איזבל קארה; אוליבייה גורמה
מדינה	צרפת
חברת הפקה	Vertigo Productions; France 2 cinéma; France 3 cinéma; Les Productions du Renard
חברה מפיצה	SND
הקרנת בכורה	4 במרץ 2020
משך הקרנה	108 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט היסטורי
	דף הסרט ב־IMDb

דה גול (בצרפתית: De Gaulle) הוא סרט צרפתי בבימויו של גבריאל לה בומין, שיצא לאקרנים בבתי הקולנוע בצרפת ב-4 במרץ 2020. הסרט הופק בתקציב של 11.65 מיליון יורו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 1940, שארל דה גול, מקודם לאחרונה לדרגת בריגדיר גנרל ומתעמת עם הצבא והמערכת הפוליטית של צרפת. הוא התנגד לתבוסתנותה של הממשלה בפני הנאצים, המגולמת בחלקה על ידי המרשל פיליפ פטן. לאחר שברח לבורדו עם כמה מחברי הממשלה, נסע שארל דה גול ללונדון לבקש את עזרתו של וינסטון צ'רצ'יל ולנסות להמשיך במאבק. מצידה, אשתו איבון חייבת לעזוב את הרכוש בקולומביי לס דו ליז. היא מוצאת את עצמה עם שלושת ילדיה בגלות מלאה ועליה להימלט מפני הגרמנים. היא עזבה ראשונה ללוארט, לקראנטק, לפני שעזבה את צרפת באונייה.

החיים קשים במיוחד עבור הצעירה במשפחה, אן, הסובלת מתסמונת דאון. מלונדון, הגנרל יעשה הכל כדי להניע את הכוחות החמושים של המחתרת הצרפתית. ב-18 ביוני 1940, הוא משגר שיחת רדיו על גלי ה-BBC^[1]^[2] . למחרת הוא מוצא את משפחתו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למברט וילסון - שארל דה גול
איזבל קארה - איבון דה גול
אוליבייה גורמה - פול ריינו
ז'יל כהן - ז'ורז' מנדל
לורן סטוקר - ז'אן לורן
קתרין מושה - מרגרט פוטל^[3]
סופי קווינטון - סוזן ונדרוקס
אנדרו ביקנל - הגנרל אדוארד ספירס
טים האדסון - וינסטון צ'רצ'יל
פיליפ לאודנבאך - המרשל פיליפ פטן
ניקולה רובין - הקפטן אלכס סורצ'מפ
אוולין בויל - דודה ריצ'רד
פיליפין לירוי-ביולייה - הלן דה פורטס
אלן לנגלט - הגנרל מקסים וייגאן
ניקולה וודה - פול בודואין
ויקטור בלמונדו - קלוד האטייר דה בויסלמברט
מרילו אוסילו - אליזבת דה מיריבל
קלמנס היטין - אן דה גול
לוסי רוקסל - אליזבת דה גול
פליקס גב - פיליפ דה גול
פייר הנייס - ג'ופרוי שודרון דה קורסל
סטניסלס שיטין - ז'אק הנרי רול
איימי שיטין - מרגריט רול
קסטר לובלייס - ברמן
קונור לובט - הרוזן הליפקס
ז'אן נואל מרטין - צרפתי בלונדון
דרק סימון רובין - השר

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט פותח בתחילה תחת הכותרת Libres.^[2] הצילומים התרשחו בטירת מילאר בברסט (פיניסטר) ובדנקרק (נור). הטנקים בסרט מגיעים ממוזיאון דה בלינדס בסאמור.^[4]

אנכרוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשדה גול יצא ללונדון בפעם הראשונה, הוא חצה האנגר בו אוחסנו מטוסים. באחד מהמטוסים הללו יש על הכנף את שלושת הפסים הלבנים האופייניים למטוסים שהשתתפו בנחיתה שהתרחשה כעבור 4 שנים. לכן מטוס זה אינו יכול להיות באותו האנגר ביוני 1940.