דוד פורר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד פורר
לידה 1953 (בן 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בזק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד פורר (נולד ב-1953) הוא איש עסקים ישראלי, מבעלי השליטה בחברת התקשורת בזק, חברת הנדל"ן "מבנה", וקבוצת ניאופרם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד אמו פורר הוא נצר לאחת מהמשפחות המייסדות של העיר תל אביב. משפחתו של אביו עלתה לארץ ישראל מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בצבא שירת כפרקליט צבאי. בשנת 1980 צבי שראל, אביה של מיכל אשתו, צירף את פורר לעבוד בעסקיו, וכ-6 שנים לאחר מכן מינה אותו למנכ"ל ניאופרם. ניאופרם הוקמה ב-1941 על ידי סבה של מיכל. בתם של בני הזוג פורר נילי משמשת כמנכ"לית ניאופרם מוצרי צריכה.[1]

ב-2003 רכש מקבוצת אייזנברג, את יבואנית הציוד הרפואי אלדן, הנציגה הבלעדית בישראל של מוצרי ג'נרל אלקטריק.

פורר נחשב לאחד מהתורמים הגדולים של אוניברסיטת בר־אילן, ובעברו אף עמד בראש אגודת הידידים של האוניברסיטה וקיבל ממנה תואר ד"ר לשם כבוד. בנו, טל, הוא דירקטור בחברת ביראד, חברת היישום של האוניברסיטה.

בשנת 2021 ביקשה המשטרה למנוע מעובדי קבוצת אלפא (חברות הבת של בזק) להפגין מול ביתו של פורר ברמת השרון בטענה שפורר הוא 'איש ציבור'.[2] בעקבות ביקורת חריפה שנמתחה על המשטרה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אפשרה המשטרה את ההפגנות מול הבית.[3][4]

אשתו, מיכל שראל, היא פסלת במקצועה, ומשמשת כיו"ר אגודת הידידים של תיאטרון הקאמרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.