דוד צבי שלמה בידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד צבי שלמה בידרמן
קבר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב בהר הזיתים
קבר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב בהר הזיתים
לידה 1844 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1918 (בגיל 74 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות לעלוב ה־4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי דוד צבי שלמה בידרמן (ר' דוד'ל; כ"ג בתשרי תר"ד, 1843 - ה' באלול תרע"ח, 1918) היה האדמו"ר הרביעי מלעלוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן ומאטיל פייגא בתו של רבי צבי בן החוזה מלובלין. בהיותו בן שש עלה אביו יחד עם סבו לארץ ישראל. נישא למרים פרומה בת רבי נח פנחס הורוביץ מברוד, נכדו של "ההפלאה". בצעירותו חיפש אדמו"ר, ובהשפעת חסידי קרלין בירושלים, נסע לרבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין. לאחר חזרתו לירושלים פתח בית כנסת נפרד לחסידי קרלין.

לאחר פטירת אביו סירב להיות אדמו"ר, אף שחסידי אביו דבקו בו. לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד, נעתר להפצרת אמו והחל לנהוג באדמו"רות, ושילב את מנהגי קרלין במנהגי לעלוב.

הוא היה ממונה על כולל ורשה ופעל להרחבת היישוב ותמיכה ביוצאי פולין. פעם לא היה ביד הכולל לשלם לנושיו, והוא הושב בכלא. הוא שוחרר לאחר מאמצי ה"שפת אמת" וה"אבני נזר" שאספו כספים לשלם את החובות. בשלב מסוים עמד בראש ישיבת חיי עולם הירושלמית.

היה נערץ על כל תושבי העיר, כולל היישוב הערבי והשלטונות הטורקיים.

דברי תורתו יצאו בספר "לקוטי דברי דוד", ירושלים תשכ"ח.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו היו:

  • רבי שמעון נתן נטע.
  • רבי יעקב יוסף.
  • רבקה רחל - אשת רבי אברהם שלמה אדלר.
  • שרה לאה - אשת רבי אברהם הורוביץ.
  • רבי פנחס אורי.
  • מלכה עכסה - אשת רבי מרדכי דוד וינשטוק. בנם הוא הרב משה יאיר וינשטוק.
  • נחמה ריקל - אשת רבי אהרן יהושע אליאך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]