דון קרלוס בואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דון קרלוס בואל

דון קרלוס בואלאנגלית: Don Carlos Buell;‏ 23 במרץ 1818 - 19 בנובמבר 1898) היה מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית שנלחם בקרבות הסמינול, במלחמת ארצות הברית מקסיקו ובמלחמת האזרחים האמריקנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואל נולד בעיר מריאה שבאוהיו, וחי באינדיאנה לפני פרוץ מלחמת האזרחים. הוא סיים את האקדמיה הצבאית ב-1841 והוצב כסגן משנה בחיל הרגלים. במלחמת מקסיקו הוא שירת תחת פיקודם של זכארי טיילור ווינפילד סקוט, קיבל שלושה עיטורי גבורה ונפצע בקרב על צ'ורובוסקו. בין המלחמות שירת כשליש צבאי בקליפורניה.

עם פרוץ מלחמת האזרחים סייע בואל בארגון גיס הפוטומק ופיקד למשך זמן קצר על אחת מיחידותיו. בנובמבר 1861 הוא החליף את ויליאם שרמן בראש מחלקת נהר האוהיו (שהפכה לגיס האוהיו ולאחר מכן לגיס קמברלנד), והוטל עליו לפעול במזרח טנסי - אזור שהיה ידוע באהדתו לצפון והיה בעל חשיבות למאמצים הפוליטיים של המלחמה. בואל התעלם מהפקודות שקיבל ויצא לעבר נאשוויל, אותה כבש ב-25 בפברואר 1862, תוך שהוא נתקל בהתנגדות מועטה בלבד. ב-21 במרץ קודם בואל לדרגת רב אלוף.

בקרב שילה תגבר בואל את כוחותיו של יוליסס גרנט, וסייע לו להביס את כוחות הדרום ב-7 באפריל 1862. בואל גרס כי כניסתו לקרב מנעה את תבוסתו של גרנט, דבר שגרם לגרנט לנטור לו טינה לשנים לבוא. בואל המשיך תחת פיקודו של הנרי האלק במצור על קורינת', ובחודשים יוני ויולי החל במסע בראש ארבע מחלקות לעבר צ'טנוגה, אך קוי האספקה שלו נותקו על ידי פרשיו של נתן בדפורד פורסט, והתקדמותו נעצרה.

בואל היה אחד הקצינים הבודדים בצבא הצפון שהיה בעל עבדים עם פרוץ המלחמה (שאותם ירש ממשפחתה של אשתו), ולכן נחשד על ידי רבים באהדה לדרום. חשדות אלה רק התגברו לאחר שבואל אכף מדיניות של התעלמות מאזרחי הדרום במהלך פעולותיו בטנסי ובאלבמה. ב-2 במאי 1862, כאשר העיר אתנס באלבמה נבזזה על ידי חיילי הצפון, העמיד בואל למשפט צבאי את נציגו בעיר ג'ון טורצ'ין. ב-30 בספטמבר 1862 נכנע הנשיא אברהם לינקולן ללחצים שהופעלו עליו, והורה כי הגנרל ג'ורג' תומאס יחליף בתפקידו את בואל. תומאס סירב לקבל עליו את המינוי, ולינקולן נסוג בו והותיר בתפקיד את בואל, אך טורצ'ין לא עמד לבסוף למשפט צבאי ואף קודם לדרגת תת אלוף.

בסתיו 1862 פלש הגנרל הדרומי ברקסטון בראג לקנטקי ובואל נאלץ לסגת צפונה עד לנהר האוהיו. צבאותיהם של השניים נלחמו ב-8 באוקטובר 1862 בקרב פריוויל, שהסתיים ללא הכרעה, אך עצר את התקדמות צבא הדרום ואילץ אותו לסגת לטנסי. לאחר שבואל לא הצליח לרדוף אחר כוחות הדרום הנסוגים הוא הודח מהפיקוד לטובת ויליאם רוסקרנס. בואל נותר ללא תפקיד צבאי רשמי למשך שנה וחצי, אותן בילה באינדיאנפוליס, עד שעזב את השירות הצבאי ב-23 במאי 1864.

לאחר סיום המלחמה התגורר בואל באינדיאנה ובקנטאקי, עבד בתעשיית הברזל והפחם כנשיא "חברת הברזל של נהר גרין". הוא נפטר ברוקפורט שבמדינת קנטאקי ונקבר בסנט לואיס, מיזורי, בבית הקברות בלהפונטיין.