דוקטור אלמסדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"דוקטור אלמסדו"

מחזה היסטורי העוסק ביהודי פלרמו בסיציליה בתקופת ימי הביניים. חובר בידי אברהם גולדפדן מתקופת ראשית התיאטרון היידי. השם במקור: דאקטאר אלמאסאדא – אדער דיא יודען אין פאלרמא.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של התיאטרון המודרני ביידיש בסוף שנות השבעים של המאה התשע עשרה. אברהם גולדפדן מחלוצי תיאטרון יידיש חיבר באותן שנים את המחזות די באבא מיט די אייניקלין (הסבתא והנכדה), שמנדריק, שני קוני למל, המכשפה. מחזות עממיים אלו חוברו ברוח ספרות ההשכלה היהודית בה מייצג דור ההורים את הקנאות הדתית בעוד דור הבנים מנסה להיחלץ מעולמם החשוך של הוריו בעזרת ערכי ההשכלה.

הסופות בנגב הביאו להבנה שההשכלה אינה תרופה לאנטישמיות. בעקבות הפרעות בחרו רבים לעזוב את תחום המושב ולהגר למערב אירופה ולאמריקה. אחרים בחרו לחבור לתנועה הסוציאליסטית. קמה תנועת חובבי ציון שפעלה למען הקמת בית לאומי לעם היהודי. אברהם גולדפדן שתמך ברעיון הלאומי, חיבר בראשית בשנות השמונים מספר מחזות היסטוריים העוסקים בגיבורים יהודיים. בתקופה זו חוברו המחזות יהודה המכבי ובר-כוכבא. מחזה היסטורי נוסף מאותה תקופה הוא המחזה שולמית המתרחש בתקופת הבית השני והוא עיבוד של הסיפור העממי מעשה בחולדה ובור. בתקופה זו (1882)חיבר גם את המחזה דוקטור אלמסדו.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דון פדרו – מושל פלרמו
  • אליזבטה – אשתו
  • אלווירה - בתם
  • דון דייגו – אחיין צעיר של דון פדרו
  • גומיץ - משרת
  • דוקטור אלמסדו – רופא יהודי זקן
  • מרים – בתו
  • אלונזו – רופא צעיר תלמידו של דוקטור אלמסדו
  • ברטלו - משרת

ודמויות נוספות. העלילה מתרחשת בפלרמו בירת סיציליה במאה ה-14.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזירת גרוש תלויה כנגד יהודי פלרמו. יהודי העיר מתכנסים בבית הכנסת לתפילה אחרונה ושרים שיר לכבוד התורה הקדושה, ההולכת עם היהודים בכל הגלויות. מרים, בתו של דוקטור היהודי אלמסדו, ואלונזו, רופא נוצרי צעיר המתמחה אצל אביה מאוהבים. מרים הנמצאת בקונפליקט בין אהבתה לנוצרי לבין שמירה על דתה. היא בוחרת לדבוק ביהדות ולהישאר עם אביה הזקן.

אלווירה, בתם של דון פדרו מושל העיר פלרמו ואשתו אילזבתה, חולה מאוד. למרות האיסור לקיים כל קשר עם יהודים הם פונים לרופא היהודי הזקן דוקטור אלמסדו בבקשה שיציל את בתם החולה. מרים, בתו היחידה של דוקטור אלמסדו, מחכה ברחוב לאביה המאחר לבוא. היא מותקפת בידי הטיפוסים המפוקפקים דון דייגו אחיינו של ראש העיר וברטלו משרתו. להגנתה מגיע אהובה אלונזו שנדקר בקטטה ונראה כמת.

דוקטור אלמסדו ובתו מרים מושלכים לכלא באשמת רצח הרופא הנוצרי אלונזו. דוקטור אלמסדו משוחרר מהכלא לאחר שהתברר שבזמן הרצח שהה בבית ראש העיר וטיפל בבתו החולה. דון דייגו חושק במרים רוצה לחטופה מהכלא, ברטלו משרתו שטופל בעבר בידי דוקטור אלמסדו בחינם, דוקר את דון דייגו, משחרר את מרים ומחזירה הביתה. לבית מגיע גם אלונזו הלבוש הפעם בבגדי יהודים.

אלונזו רק נשרט בקטטה ולא מת. שמו האמתי הוא מנשה בן יוסף, בנו של חברו הטוב של דוקטור אלמסדו מטולדו שבחר להסתתר כנוצרי. גזירת גירוש היהודים מפלמרו בוטלה. המחזה מסתיים במסיבה בבית ראש העיר בה שמחים כולם על סיומו הטוב של הסיפור.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מורכב משלושה סיפורים מקבילים המצטלבים בסופו. הנושא המרכזי הוא גירוש יהודי פלרמו ורדיפת היהודים. במקביל מרפא דוקטור אלמסדו את בת המושל ופותח פתח להצלה. ברקע קונפליקט הנובע מאהבת מרים היהודייה ואלונזו המתחזה לנוצרי.

המחזה בנוי על רקע היסטורי נכון של רדיפות היהודים באיטליה וספרד בימי הביניים. גם מחזה זה כמו המחזה שני קוני למל ומחזות נוספים של גולדפדן משמש במה להפצת ערכי ההשכלה. דמויות מופת במחזה הם הרופאים אלמסדו ואלונזו משרתים באמונה חולים מכל הדתות אך נאמנים לדת היהודית. ברוח ערכי ההשכלה המחזה דוגל בנישואין מתוך אהבה ולא בהסדר הנכפה על ידי ההורים.

במיוחד מורגש במחזה הייאוש מחוסר יכולתם של היהודים להשתלב בחברה הכללית למרות שנים רבות של השכלה ותרומה רבה לאנושות. ביושבו בכלא שר דוקטור אלמסדו שיר על גורלו העלוב והבזוי של עם ישראל בשיר הוא מציין כמה יכלו היהודים לתרום אילו רק היו מרשים להם להשתלב בחברה הכללית:

תנו לי להיכנס/ ואהיה לכם מועיל/ מוכשר אני בכל/ יש לי כוח למלאכה/ וגם במסחר אני בקי./ איך הפכת לסוחר?/ הרי בעבר עובד אדמה הייתה/ רועה כבשים ובקר./ היכן היום כוחי מאז/ חלש אני ובקושי עומד על רגליי/ ממכות ורדיפות בלי גבול/ מכל מקום אומרים לי לך לך.

בשיר זה מביע גולדפאדן בפעם הראשונה כמיהה לעבר בו חיו היהודים על אדמתם ברוח רעיונות חובבי ציון. המחזה דוקטור אלמסדו כמו מחזות היסטוריים אחרים שחיבר גולדפדן בראשית שנות השמונים של המאה התשע עשרה, הם מחזות מורכבים, מעודנים ואיכותיים יותר ממחזותיו הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]